Page 13 - עת-מול 280
P. 13
דברי אלּ-בלא ֻד'רי (מאה :)9 שנבנתה כבזיליקה הייתה גדולה במיוחד בהשוואה
ֻש ַר ְח ִּביל בן ח ָסנה כבש את טבריה לאחר מצור של כמה לכנסיות הגליליות .אורכו של אולם התפילה לבדו הגיע
ימים ,בתנאי ֻצ ְל ָחאן שעל פיו הובטח לתושביה את ל־ 30מטר .יש להניח שזו הכנסייה שבה ישב הארכיבישוף
חייהם ,רכושם ,ילדיהם ,בתי התפילה שלהם ובתיהם, של הגליל ,שעל מושבו בטבריה ידוע מהמקורות הנוצריים,
ולכן ניתן לכנות את המבנה — קתדרלה .בין הפרטים
להוציא את מה שעזבו ונטשו. שהתגלו בחפירה בקרבת שטח הכנסייה :שבר שולחן מזבח
משיש ,שעליו כתובת ביוונית "תחת [ ]...הבישוף אנ["]...
(Aḥmad ibn Yaḥiya ibn Jābir al-Balādhurī, Futūḥ al-buldān, Brill, (על פי קריאתו של ד"ר אבנר אקר) שהייתה חלק מכתובת
)1866, pp. 115-116
ארוכה יותר שציינה את שם התורם או עושה השולחן.
על פי המקורות ,שרחביל ,שהיה מפקד הצבא ,קבע את עדיין לא ברור מתי נבנתה הכנסייה .הפסיפסים שלה
מיקומו של המסגד בטבריה .למרות מידע חשוב זה ולמרות מתוארכים למאה החמישית לסה"נ על פי סגנונם ועל פי
החפירות הרבות שנערכו בטבריה ,לא היה ברור היכן נבנה הצלבים שמתוארים עליהם ,אבל ייתכן שהייתה באתר
המסגד הראשון ,וכן אם מדובר בשלב הקדום של המסגד כנסייה קדומה יותר ואולי קטנה מזו .ואכן ,בּפ ָנאריון
הגדול ,שנחפר חלקית (אך זוהה כשוק ביזנטי ,ראו למטה) מסלאמיס (נכתב על ידי אּפי ַפניוס ,בישוף סלאמיס
עוד בשנות החמישים של המאה ה־ 20ולאחרונה על ידי שבקפריסין במחצית השנייה של המאה ה־ ,)4מוזכר
שבטבריה הוקמה כנסייה על ידי יוסף הקומס ,יהודי
משלחת ציטרין־סלברמן. שהתנצר ,באישור הקיסר קונסטנטינוס ובמימונו ,כבר
השלב הראשון של המסגד הגדול בטבריה ,הממוקם
במרכז העיר הקדומה ,היה צנוע יחסית ובעל אולם מקורה בראשית המאה ה־.4
(כ־ 48 x 21מ') .הוא היה בנוי עם עמודים שניצבו על גבי
יסודות יצוקים בצורה חופשית לתוך מילוי מלאכותי, שבר שולחן
המזבח משיש
שנבנה על גבי שרידים של מבנה רומי שקדם לו.
אומנם ראשוניותו בשטח מתאימה לכאורה לתיעוד הכיבוש המוסלמי של טבריה —
ההיסטורי ,אלא שהממצאים שהתגלו בתוך המילוי (כלי המשכה של העיר הקלאסית
חרס ומטבעות) לא מאפשרים לייחס את המסגד הקדום
לשרחביל ,כלומר למחצית הראשונה של המאה ה־ 7לסה"נ. גם לאחר הכיבוש הערבי של טבריה ב־635
הכנסייה וסביבתה — תמונה חלקית צ לסה"נ והקמת מסגד יום השישי בה,
נותרה הכנסייה כמבנה הבולט ששלט
מסגד מאה 8ואילך
בנוף העיר.
מסגד שלב 1
אין אנו יודעים רבות לגבי מצבם של
בית מרחץ
בתי הכנסת בטבריה .עד כה נחשף רק
בית כנסת אחד מהתקופה הביזנטית
בתחומי טבריה הטרום־אסלאמית
קארדו וחנויות והמסקנות סותרות לגבי המשך קיומו
בתקופה האסלאמית .שני בתי כנסת
נחשפו בתחום חמת טבריה ,שעד ראשית
התקופה המוסלמית הקדומה הייתה
יישוב נפרד .אומנם חפירות משה דותן
בבית הכנסת הדרומי חשפו שרידים
מהתקופה האסלאמית הקדומה ,אך לא
ברור אם המבנה המשיך לשמש אז כבית
כנסת.
שמירת הסטטוס־קוו כלפי הלא מוסלמים
בטבריה לאחר הכיבוש תואם גם את
עת־מול 280 המידע מן המקורות ההיסטוריים .על פי
מבט ממעוף הציפור על חפירות טבריה (צילום :ר׳ לנג׳יארי־גונסלבס11 )NTEP ,
