Page 14 - עת-מול 280
P. 14

‫שלב ‪:4‬‬                             ‫שלב ‪:3‬‬                                 ‫שלב ‪:2‬‬                            ‫שלב ‪:1‬‬
‫עבאסי‪/‬פאטמי אחרי ‪853‬‬             ‫עבאסי קדום אחרי ‪,)?( 749‬‬              ‫אומיי סביב ‪ 720‬ועד לרעידת‬       ‫אומיי קדום‪ ,‬מחצית שנייה של‬
‫עד לרעידת האדמה ‪1068‬‬         ‫תוספת תומכות לייצוב המבנה‬
                                                                                         ‫האדמה ‪749‬‬          ‫המאה ה־‪ 7‬עד בערך ‪720‬‬

                             ‫ארבעת שלבי המסגד (סרטוט‪ :‬ד׳ לויתן‪)NTEP ,‬‬

‫ובעבודות במסגד הלבן ברמלה‪ ,‬והוא מוביל לדיון‬                     ‫קארדו‬  ‫כנסייה‬
‫על השלב הבא של המסגד הגדול — כאשר הפך‬                                                 ‫מינרט‬
‫למבנה מונומנטלי שעלה בגודלו וככל הנראה גם‬

                              ‫בגובהו על הכנסייה‪.‬‬

                   ‫אסלום הנוף במאה ה־‪8‬‬                                 ‫מסגד‬  ‫שוק‬

‫מבנה מסגד יום השישי של המאה ה־‪ ,8‬שהיה גדול‬                            ‫בית‬                                                                      ‫עת־מול ‪280‬‬
‫ממדים (אולם מקורה ‪ 26x78‬מ'‪ ,‬עם החצר ‪90x78‬‬                            ‫מרחץ‬
‫מ')‪ ,‬נחשף עוד בשנות החמישים של המאה ה־‪,20‬‬
‫אך זוהה אז בטעות כמבנה שוק ( ַמ ֵקלּום) ביזנטי‬                                    ‫שחזור המסגד הקדום של טבריה במאות ‪( 10-9‬שחזור‪ :‬ד׳ לויתן‪)NTEP ,‬‬
‫(מאות ‪ ,)6-4‬זיהוי שהתקבע והתאים לתפיסה‬
‫של "העיר הקלאסית" ולתקופת פריחת היהדות‬                          ‫כנראה שהוא הוקם בתקופת ח'ליפות מעאויה (‪)680-661‬‬
‫בטבריה‪ .‬אלא‪ ,‬שהתוכנית של המבנה דומה מאוד‬                        ‫או בתקופת עבד אל‪-‬מלכ (‪ )705-685‬שהיו פעילים באזור‬
‫לתוכנית המסגד הגדול בדמשק שהוקם על ידי הח'ליף אל‪-‬‬
‫וליד ה־‪ 1‬בין השנים ‪ ,714-706‬שכנראה התבססה על תוכנית‬                                                ‫בתקופה מאוחרת יותר‪.‬‬
‫המסגד האומיי בירושלים‪ .‬רוחבו של המבנה בטבריה הוא‬                ‫על פי מראה היסודות והשרידים שהתגלו ממנו‪ ,‬בשלב‬
‫מחצית מרוחב המסגד בדמשק‪ ,‬ואורך שלוש סיטראותיו‬                   ‫הראשון שלו המסגד לא התנשא לגובה רב‪ ,‬וייתכן שנשא‬
‫באולם הקיבלה (הקיר שפונה למכה) תואם את אורך שתי‬                 ‫גג שטוח כמקובל בסוג של המסגדים ההיפוסטילים‬
                                                                ‫(הנתמכים על ידי עמודים) הקדומים‪ .‬כלומר‪ ,‬הכנסייה‬
                                      ‫הסיטראות בדמשק‪.‬‬           ‫הגדולה הסמוכה לו‪ ,‬המשיכה לבלוט בשטח ולהיות‬
‫בנוסף‪ ,‬ממצא של חתיכות שיש שעודן מצפות את המדרגה‬
‫המובילה אל שרידי אולם התפילה‪ ,‬שרידי פסיפסי זכוכית‬                                                ‫המבנה הדומיננטי בעיר‪.‬‬
‫ושימוש משני בדלתות ממערות קבורה יהודיות מבזלת‪,‬‬                  ‫עובדות אלו תואמות גם את העדות ההיסטורית על כך‬
‫חיזקו את ההנחה שמדובר במסגד ולא בשוק‪ ,‬עוד לפני‬                  ‫שחיי הדת של היהודים והנוצרים המשיכו להתקיים גם‬
                                                                ‫אחרי הכיבוש המוסלמי‪ .‬החיבור האנונימי "חיי ויליבלדוס"‬
               ‫תחילת פרויקט החפירות המחודש ב־‪.2009‬‬              ‫(קדוש ממוצא אנגלי ששימש בישוף בבוואריה במאה ה־‪)8‬‬
‫השערה זו לא נולדה יש מאין‪ ,‬כל המכיר את תולדות ארץ‬               ‫מספר שבטבריה בשנת ‪ 724‬יש מספר גדול של כנסיות‬
‫ישראל בתקופה האסלאמית הקדומה‪ ,‬שבה הפכה טבריה‬                    ‫ובתי כנסת‪ .‬חיבור אחר על חיי אותו קדוש‪ ,‬שנכתב על ידי‬
‫בירת ֻג'נד אל‪ֻ -‬אר ֻדן‪ ,‬מצפה שלעיר יהיה מסגד גדול שיוכל‬         ‫הנזירה הוגבורק‪ ,‬מספר על כנסיות רבות ובית כנסת (אחד)‬

              ‫להכיל את תושבי האזור בימי שישי ובחגים‪.‬‬                                             ‫של היהודים (‪ ,PPTS‬עמ' ‪.)16‬‬
‫החפירות איפשרו לבחון מחדש את הממצאים תוך‬                        ‫שנת ביקורו של הבישוף ויליבלדוס בטבריה חופפת את‬
‫פתיחת שטחי חפירה חדשים והראו שלמסגד היו לפחות‬                   ‫תחילת ח'ליפותו של השאם בן עבד אל‪-‬מלכ (‪.)743-724‬‬
‫ארבעה שלבים‪ :‬השלב הראשון הוזכר כבר לעיל; השלב‬                   ‫השאם בן עבד אל‪-‬מלכ השקיע בתשתיות ובבנייה ברחבי‬
‫השני והמשמעותי נבנה תחת שלטון בית אומייה במאה‬                   ‫הח'ליפות‪ ,‬כולל בהקמת שוק מקורה בבית שאן ב־‪739‬‬
‫ה־‪ ;8‬השלב השלישי והשלב הרביעי היו בעיקר תיקונים‬

                             ‫ותוספות של המבנה האומיי‪.‬‬

                                                                                                                                         ‫‪12‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19