Page 18 - עת-מול 280

‫‪ 0.5‬מ׳‬

‫מזרח‬

‫מערב‬

‫מושבים מועתקים‬ ‫שקיעה ברצפה‬ ‫מתקני נמל אומיים מהמאה ה־‪ .8‬הקיר הנטוי מונח מעל ההעתק;‬ ‫מוקדי רעידות האדמה באזור בקע ים המלח‬
‫הקיר היה בשימוש עד סוף התקופה האומיית וההעתקה גרמה‬ ‫ובקע יזרעאל (מעובד לפי ‪https://eq.gsi.gov.il/‬‬
‫התיאטרון הרומי בטבריה ובו נדבך המושבים הפגוע‬
‫ומעליו יישור הרצפה העבאסית‪/‬פאטימית (א׳ עגנון)‬ ‫להטייתו‪ .‬הבנייה העבאסית לא נפגעה בהעתקה‪ .‬המשכו של מישור‬ ‫)‪heb/earthquake c/searchEQSRslt.php‬‬
‫ההעתק מקווקו בלבן (צילום ופיענוח‪ :‬ש׳ מרקו)‬

‫בשני אתרים אלה בטבריה‪ ,‬האחד פתוח לציבור ויכול לשמש‬ ‫האדמה הקדומה ביותר הנזכרת בהיסטוריה של טבריה —‬ ‫עת־מול ‪280‬‬
‫אתר לימודי מצוין‪ ,‬והשני הקבור מתחת לבית המלון‪ ,‬רואים‬ ‫רעידת אדמה שהתרחשה ב־‪ 18‬או ב־‪ 19‬במאי ‪ 363‬וגרמה‬
‫שעל גבי חורבות המבנים הרומיים המונומנטליים (שהיו‬ ‫הרס ניכר סביב בקע ים המלח וממערב לו‪ .‬קירילוס פירט‬
‫את היקף הנזק ברשימה של כעשרים יישובים‪ ,‬מבניאס‬
‫בשימוש גם בתקופות המאוחרות) בנו העבאסים מחדש‪.‬‬ ‫ועד אשקלון‪ .‬על טבריה כתב כי חלק מהעיר ומסביבתה‬
‫גם בשני אתרים ארכאולוגים הסמוכים לטבריה‪ ,‬בית‬ ‫נהרסו‪ .‬טרם נמצאו בטבריה עדויות ארכאולוגיות לרעידת‬
‫שאן וסוסיתא‪ ,‬חוזר דפוס זה של בנייה עבאסית על גבי‬ ‫אדמה זאת‪ ,‬אולם באזור קיימות עדויות ארכאולוגיות‬
‫החורבות של רעידות האדמה שאירעו באמצע המאה‬ ‫להרס עצום‪ :‬מרצפות הפסיפס של העיר ציפורי המציגות‬
‫ה־‪ ,8‬תוך שנעשה שימוש משני בעמודים המונומנטליים‬ ‫עדות לכך שציפורי נפגעה ברעידת האדמה‪ ,‬דרך שתיים‬
‫מערי הדקפוליס סוסיתא ובית שאן שנפגעו בה‪ ,‬ועד פטרה‬
‫שנמצאו נפולים‪.‬‬
‫רעידות האדמה התרחשו בתקופת מעבר השלטון משושלת‬ ‫שיותר ממחציתה קרסה‪.‬‬
‫בית אומייה לבית עבאס סביב שנת ‪ .750‬מסקרנת השאלה‬
‫כיצד הבינו תושבי האזור את שלוש רעידות האדמה‬ ‫עדויות ארכאולוגיות והיסטוריות ייחודיות‬
‫באמצע המאה השמינית ומה הם חשבו על הסיכונים ועל‬ ‫לרעידות במאה ה־‪ 8‬בטבריה‬
‫מקורותיהם‪ .‬נזכור שבאותה תקופה‪ ,‬טרם פיתוח מדע‬
‫רעידות האדמה‪ ,‬ראו ברעידות האדמה ביטוי ל״זעם האל״‪.‬‬ ‫באמצע המאה ה־‪ 8‬לספירה פגעו בארץ ישראל שלוש‬
‫איך הם הבינו מדוע הארץ רועדת בחוזקה שלוש פעמים‬ ‫רעידות גדולות‪ ,‬בשנים ‪ .757 ,749 ,747‬תכיפות האירועים‬
‫תוך עשור משנת ‪ 747‬עד ‪ ?757‬עד כמה השפיעו רעידות‬ ‫אינה מאפשרת לשחזר במדויק איפה פגעה כל אחת‬
‫האדמה על יציבות השלטון ועל החלפת שושלת החליפים‬ ‫משלוש הרעידות‪ .‬עדויות ישירות (ונדירות) לקריעת‬
‫האדמה באמצע המאה ה־‪ 8‬התגלו על ידי רשות העתיקות‬
‫מבית אומיה בחליפות בית עבאס בשנת ‪?750‬‬ ‫בשני אתרים מונומטליים בטבריה‪ :‬בתיאטרון הרומי‬
‫שאלות היחסים בין רעידות אדמה ובין פוליטיקה מקומית‬
‫ראויות למחקר‪ ,‬אך לא רק הן‪ .‬אחד המקורות המעניינים‬ ‫ובאצטדיון ההרודיאני‪.‬‬
‫ללימוד על רעידות האדמה בארץ הקודש היא קינה‬ ‫התיאטרון הרומי בטבריה הנחצה על ידי העתק משני‬
‫שהתגלתה בגניזה הקהירית‪ ,‬על יהודים רבים שנהרגו ברעש‪.‬‬ ‫של בקע ים המלח‪ ,‬נהרס באמצע המאה ה־‪ 8‬ברעידת‬
‫בין השאר נכתב‪ :‬״ותרגז בבהל בירת טיבריה — בפתע פתאום‬ ‫אדמה‪ .‬זהו אתר מרשים שבו אפשר לראות עד היום את‬
‫ההעתקה ואת עליית הצד המערבי לעומת שקיעת הצד‬
‫נפלה במאפליה״ (מ' מרגליות‪ ,1941 ,‬עמ' ‪ ,97‬הערה ‪.)1‬‬ ‫המזרחי‪ .‬שורות המושבים בתיאטרון הוסטו בהעתק שיצר‬
‫טבריה הייתה באותה תקופה המרכז היהודי החשוב‬ ‫את רעידת האדמה‪ .‬האתר השני התגלה בחפירות הצלה‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ורעידת האדמה גרמה להרס של בתי כנסת‬ ‫בשטח מלון גלי כנרת (כיום מלון רימונים)‪ .‬באתר נחשפו‬
‫ולפגיעה ביהודים רבים בעיר‪ .‬לזכרם נקבע בלוח השנה יום‬ ‫שרידים של אצטדיון מתקופת הורדוס וכן נמל מהתקופה‬
‫״צום רעש שביעי״ שצוין ביום רעידת האדמה‪ ,‬כ״ג בטבת‪.‬‬ ‫האומיית‪ ,‬וניתן היה להבחין בסימני הסטת הקרקע לאורך‬
‫החוקר מרדכי מרגליות הבהיר כי ״רעש שביעי״ — הכוונה‬
‫לרעידה בשנה השביעית שהיא שנת שמיטה‪ ,‬מה שמתאים‬ ‫אחד הקרעים שגרמו לרעידת האדמה‪.‬‬

‫‪16‬‬