Page 17 - עת-מול 280
P. 17

‫קסמיקיולה אחרי רעידת האדמה‪( 1883 ,‬ציור‪ :‬קארלו אדמולו)‬                                                           ‫אמוץ עגנון ודפנה גולן־עגנון‬

                                                                   ‫עדויות היסטוריות וארכאולוגיות‬
                                                                           ‫לרעידות אדמה בטבריה‬
                                                                                                                            ‫־‪ 4‬ביולי ‪ ,2018‬הורגשה בטבריה רעידת אדמהב‬
‫עת־מול ‪280‬‬                                                         ‫מרעידות שמקורן מצפון לה‪ .‬בנוסף‪ ,‬טבריה נתונה לסכנת‬
                                                                   ‫רעידות אדמה בגלל קרבתה לבקע יזרעאל‪ .‬עוצמת ההרס‬           ‫מקומית שגרמה לבהלה בציבור‪ .‬תרמה לבהלה‬
                                                                   ‫שנגרם היא פועל יוצא של גודל הרעידה ושל המרחק‬             ‫העובדה ששלושה בתים בעיר פונו כי סדקים נפערו‬
                                                                   ‫ממקור הרעידה‪ .‬כך שלמרות שהרעידה של ‪ 2018‬הייתה‬            ‫בקירותיהם‪ .‬הרעידה נבעה מתזוזה קטנה על העתק‬
                                                                   ‫קטנה מאוד‪ ,‬מכיוון שהתרחשה סמוך לטבריה‪ ,‬היא‬               ‫בצפון הכנרת‪ ,‬ששיעורה נאמד במגניטודה (גודל הרעידה)‬
                                                                                                                            ‫של ‪ 4.6‬בסולם ריכטר‪ .‬עוצמת ההרס של רעידת האדמה‬
                                                                       ‫הורגשה בחוזקה וגרמה לחרדות בקרב תושבי העיר‪.‬‬          ‫בקיץ ‪ 2018‬הייתה מוגבלת‪ ,‬אך הייתה תזכורת לכך שטבריה‬
                                                                   ‫הסיסמולוגיה התפתחה במאה ה־‪ ,20‬ובזכותה ניתן למדוד‬
                                                                   ‫את עוצמת הרעידה ולהבין איפה המקור שלה ומה גודלו‪.‬‬                               ‫סבלה בעבר מרעידות אדמה קשות‪.‬‬
                                                                   ‫אבל הידע שלנו על רעידות אדמה נשען גם על מקורות‬           ‫טבריה שוכנת בצומת בין שלושה קרעים גאולוגיים‬
                                                                                                                            ‫המשויכים לבקע ים המלח (קטע ממה שהיה מכונה ״השבר‬
                                                                                                   ‫היסטוריים וארכאולוגיים‪.‬‬  ‫הסורי אפריקני״)‪ :‬בקע עמק הירדן מדרום‪ ,‬בקעות החולה‬
                                                                   ‫ישראל עשירה באתרים ארכאולוגיים רבים‪ ,‬בעדויות‬             ‫והלבנון מצפון ובקע יזרעאל מדרום מזרח‪ .‬בקעים אלה‬
                                                                   ‫היסטוריות שונות וכן בטכנולוגיות מדידה חדשניות‪ .‬הדיון‬     ‫מורכבים משברים גאולוגיים (העתקים) שיוצרים רעידות‬
                                                                   ‫האקדמי הבין־תחומי מרחיב את הבנתנו על ממדי החורבן‬         ‫אדמה‪ .‬רישומים ברשתות חיישנים שפרוסות בישראל‬
                                                                   ‫ועל גודל האזור שנפגע‪ ,‬אולם העדויות שבידינו מספקות‬        ‫ובירדן מאפשרים לקבוע את מיקומן של מאות רעידות‬
                                                                                                                            ‫אדמה ממגניטודה ‪ 2‬ומעלה‪ ,‬לאורך הבקעים וההעתקים‪.‬‬
                                                                                              ‫כמובן רק חלק קטן מהתמונה‪.‬‬     ‫הכנרת מחלקת את בקע ים המלח מבחינה סיסמית‪ ,‬כך‬
                                                                   ‫גם בטבריה ניתן לראות עד היום עדויות לרעידות אדמה‬         ‫שטבריה נפגעת הן מרעידות שמקורן מדרום לכנרת‪ ,‬הן‬
                                                                   ‫היסטוריות חשובות שפגעו באזור כולו‪ .‬מכתב מפורסם‬
                                                                   ‫שמיוחס לקירילוס בישוף ירושלים‪ ,‬מתאר את רעידת‬

‫‪15‬‬                                                                 ‫פרופ׳ אמוץ עגנון — גאולוג וגאופיזיקאי‪ ,‬ראש מרכז ניב לגאואינפומטיקה‪ ,‬המכון למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
                                                                                                      ‫פרופ׳ דפנה גולן־עגנון — סוציולוגית המלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22