Page 28 - עת-מול 280

‫מבט על מעגן הסירות ובתי‬
‫העיר טבריה לפני השיטפון‪,‬‬

‫אפריל‪-‬מאי ‪1934‬‬
‫(אלבום עמוס רוזנטל‪,‬‬
‫ארכיון התמונות של יד‬

‫בן־צבי)‬

‫בשנת ‪ .1911‬עם השנים התרחבה טבריה ובסופו של דבר‬ ‫צפיפות הדיור גדלה‪ ,‬דמי השכירות האמירו ותחושת‬
‫הפכו השטחים החקלאיים של החוות לשטחים עירוניים‬ ‫המחנק והזוהמה התפשטה‪ .‬היציאה הראשונה מתוך העיר‬
‫והמושבה נבלעה בעיר‪ .‬הפתחים שנפרצו בחומות איפשרו‬ ‫המבוצרת הייתה בשנת ‪ ,1908‬כשמסדר נזירות איטלקי‬
‫לתושבי העיר לעבור הלוך וחזור מהגרעין ההיסטורי‬ ‫הקים בית ללא היתר בשטח שמחוץ לחומות‪ .‬באותה‬
‫שנה‪ ,‬פרסמו השלטונות העות'מאניים צו שאיפשר לרכוש‬
‫העתיק אל המבנים החדשים‪.‬‬ ‫קרקעות הפקר מסביב לעיר לעיבוד חקלאי‪ .‬שנים מספר‬
‫באביב של שנת ‪ ,1934‬לאחר מטח גשם כבד‪ ,‬התרחשה‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כשהשלטון העות'מאני ביטל את החוק שאסר‬
‫זרימת סחף ממדרונות ההרים אל תוך טבריה‪ .‬האירוע הזה‬ ‫על הבנייה מחוץ לחומות‪ ,‬רכשו גופים ציוניים קרקעות‬
‫מוכר כ"שיטפון הגדול בטבריה" ובמהלכו העיר הוצפה‬ ‫בקרבת החומות והקימו עליהן שכונות חדשות‪ .‬יק"א‬
‫ובתים רבים נחרבו‪ .‬היה ברור שהחומות חסמו את הניקוז‬ ‫לדוגמא הקימה שלושה משקים חקלאיים סמוך לטבריה‬
‫לים והוסיפו על הנזקים הכבדים בעיר‪ .‬כחלק מפעולות‬

‫לאחר השיטפון בטבריה‪ ,‬בין ‪( 1939-1934‬אוסף מטסון‪ ,‬ספריית הקונגרס האמריקני)‬ ‫עת־מול ‪280‬‬

‫‪26‬‬