Page 26 - עת-מול 280

‫טבריה בשנת ‪ ,1714( 1681‬ציור‪ :‬קורנליס דה ברוין)‬ ‫השרידים הללו‪ ,‬המצודה והחומה הדרומית‪ ,‬מהווים כעין‬ ‫עת־מול ‪280‬‬
‫"אנדרטאות" לתולדות העיר‪ ,‬והם עדות לשינוי שחל במרחב‬
‫עבה ושער מן המאה ה‪ .12-‬מסביב למצודה הצלבנית היה‬ ‫בתקופה העות'מאנית‪ .‬מהלכם‪ ,‬השינויים שהתרחשו בהם‬
‫חפיר‪ .‬בחפיר הדרומי של המצודה מצאו הארכאולוגים‬ ‫והריסתם מלמדים על תולדותיה של העיר טבריה‪ ,‬מאז‬
‫סימנים ברורים לסדימנטים המעידים על נוכחות של מים‬ ‫שהוקמו המצודה והחומה במאה ה־‪ 16‬ועד להקמתה של‬
‫ועל כן הניחו הארכאולוגים שהחפיר הזה התמלא במי‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬מצבם העכשווי משקף את ההתייחסות‬
‫הכנרת‪ .‬השער נסתם ככל הנראה לאחר כיבוש העיר על‬
‫ידי צלאח א‪-‬דין‪ .‬החופרים הופתעו למצוא פריטי בנייה‬ ‫המודרנית אל המורשת הבנויה של העיר טבריה‪.‬‬
‫גדולים ומעוטרים משולבים בחומה‪ ,‬בשער ובאדמת‬ ‫במאמר זה‪ ,‬אציג את תולדות מערכת הביצורים בטבריה‬
‫המילוי של החפיר‪ .‬נוסף על אבני כרכוב וכותרות‪ ,‬חוליות‬ ‫כראי להתפתחות העירונית‪ .‬אתייחס לכמה שאלות‬
‫עמודים ושברי אבנים משיש איטלקי‪ ,‬נמצאו פריטים מספר‬ ‫כמו‪ :‬מי בנה אותה ומתי? מהם המאפיינים של מערכת‬
‫שעליהם דגמים מיוחדים‪ .‬על חלק ממשקוף הכניסה מצוי‬ ‫הביצורים? מתי היא נפרצה ונהרסה ומה היו הסיבות לכך?‬
‫עיטור בדגם צמחי וזר הרקולס בדומה לעיטור שבבית‬
‫הכנסת העתיק של כפר נחום‪ .‬פריט מפתיע אחר הוא אבן‬ ‫ומה מעמדה כיום במרחב העירוני?‬
‫גזית מבזלת שעליה תבליט של מנורה בת חמשה קנים‪.‬‬
‫פריטים אלה מקורם כנראה במבנים מן התקופה הרומית‬ ‫מי בנה את החומות ומתי?‬

‫או הביזנטית ונמצאו שם בשימוש משני‪.‬‬ ‫המחקרים מראים כי מיקומה הנוכחי של העיר טבריה‬
‫בעת מסעו בארץ ישראל בשנת ‪ ,1681‬חלף הנוסע ההולנדי‬ ‫נקבע בתקופה הצלבנית‪ ,‬אבל נשאלת השאלה מי בנה בה‬
‫קורנליוס דה־ברוין גם בטבריה וצייר אותה‪ .‬בציור‪,‬‬
‫שנעשה הרבה לפני שלטונו של דאהר אל‪-‬עומר‪ ,‬אפשר‬ ‫את החומות שקבעו את צורתה ההיסטורית של העיר?‬
‫להבחין בחומה שמקיפה את העיר בתוואי שדומה לתוואי‬ ‫ַט ְנ ְק ֶרד דה הוטויל‪ ,‬שהיה בן למשפחת אצילים צרפתית‪,‬‬
‫החומה המוכר היום‪ .‬מקורות היסטוריים מתארים כי אשת‬ ‫הקים בגליל סניורה (נסיכות) צלבנית שמרכזה בטבריה‪.‬‬
‫העסקים העשירה דונה גרציה חכרה את טבריה מהסולטן‬ ‫בימיו‪ ,‬במאה ה־‪ ,12‬הועתקה העיר צפונה ממקומה הקדום‬
‫העות'מאני בשנות השישים של המאה ה־‪ 16‬כדי ליישב בה‬ ‫(העיר מהתקופה הרומית־ביזנטית הייתה הרוסה)‪ ,‬וטנקרד‬
‫יהודים מאירופה‪ .‬לפי המקורות הללו‪ ,‬דונה גרציה בנתה‬ ‫ביצר את העיר החדשה‪ .‬את החומות הצלבניות הללו שרף‬
‫עיר חדשה והקיפה אותה בחומה‪ .‬מכאן שאת היוזמה‬ ‫צלאח א‪-‬דין האיובי בשנת ‪ 1187‬כשכבש את טבריה‪ ,‬לאחר‬
‫לבניית החומה בטבריה יש לייחס לדונה גרציה וזו החומה‬
‫ניצחונו על הצלבנים בקרב קרני חיטין‪.‬‬
‫שדהאר אל‪-‬עומר חיזק‪.‬‬ ‫מקובל ליחס את בניית מערכת החומות בטבריה לדאהר‬
‫אל‪-‬עומר‪ ,‬השליט הבדווי בגליל בראשית המאה ה־‪ .18‬אך‬
‫המאפיינים של מערכת הביצורים‬ ‫זו טעות‪ ,‬שנובעת מפרשנות שגויה משנות השבעים של‬
‫המאה ה־‪ ,20‬לתיאור היסטורי מזמנו של דהאר אל‪-‬עומר‪.‬‬
‫בחודש יוני ‪ ,1822‬ביקר הנוסע והחוקר השווייצי‬ ‫בשנת ‪ 1745‬ביקר בטבריה הכומר האנגלי ריצ'רד פוקוק‬
‫בורקהארדט בטבריה‪ .‬בספר מסעותיו הוא מתאר בפירוט‬ ‫ותאר את עבודות שיקום החומות שעשה דאהר אל‪-‬עומר‪:‬‬
‫את האוכלוסייה שמתגוררת בעיר‪ ,‬את המבנים הדתיים‬ ‫כשהייתי בטבריה‪ ,‬הם היו עסוקים בבנייה של מצודה‬
‫שקיימים בה‪ ,‬את הבזארים והתוצרת הנסחרת בהם ואת‬ ‫על הגבעה מצפון לעיר ובחיזוק החומות עם סוללות‬

‫בפנים‪ ,‬בגלל הסכסוך של השייח עם הפחה מדמשק‪.‬‬

‫(‪R. Pokock, A Description of the East and Some Other‬‬

‫‪)Countries, 1743, pp. 69‬‬

‫ההנחה הייתה שדהאר אל‪-‬עומר שיקם את יסודות החומה‬
‫הצלבנית ובנה את מערכת החומות על גבי התוואי של‬
‫מערכת הביצורים של ַט ְנ ְק ֶרד נסיך הגליל הצלבני‪ .‬אולם‪,‬‬
‫מעיון מעמיק במגוון הממצאים הארכאולוגיים ובמקורות‬
‫ההיסטוריים עולה שתוואי החומה העות'מאנית נקבע‬
‫במאה ה־‪ 17‬ושאין קשר בינו לבין המצודה הצלבנית שבנה‬
‫טנקרד‪ .‬בחפירות ארכאולוגיות שביצע יוסי סטפנסקי‬
‫(‪ )2003‬בשטח הגובל בבית הכנסת "עץ חיים" על שם רבי‬
‫חיים אבולעפיה‪ ,‬נמצאו קטע מרשים של חומה צלבנית‬

‫‪24‬‬