Page 27 - עת-מול 280
P. 27
מראה כללי של חומות טבריה ,ראשית המאה ה־( 20אלבום ,72ארכיון יעקב ורמן)
שער צפת בצפון ,שער חיפה במערב ושער חמי טבריה אופי החיים בעיר .מתיאורו ,אפשר ללמוד כי בעת ביקורו
בדרום .החומה הסתיימה בדרום העיר במגדל עגול בעיר ,החומה עמדה בשלמותה (ראו הציור בראש המאמר):
השקוע במי הכנרת המכונה "המגדל הנטוי" .הוא משולב העיירה (טבריה) מוקפת בחומה עבה ובנויה היטב
בקיר ההיקפי של המנזר היווני־אורתודוקסי והוא משמש שגובהה כעשרים רגל ולה מעקה גבוה וחרכי ירי .היא
את המנזר כקפלה המקודשת לניקולס הקדוש .לביצורים מקיפה את העיר משלושת עבריה ,ונושקת למי האגם
אלה ,הוסיף צ'ולייבי (בנו של דאהר אל-עומר) מצודה בשתי קצותיה; כמה שרידים על שפת האגם ,מעידים
גדולה ומפוארת ,שנקראה "אל-צ'קריה" על שם שבט צ'קר כי העיירה הייתה פעם מבוצרת גם בצידה הימי.
שממנו נלקח הכסף למימון הבנייה .המצודה מתנשאת ראיתי כמה עמודי גרניט שבורים בתוך המים בסמוך
לגובה של שתי קומות ובפינותיה ארבעה מגדלים עגולים. לחוף .בחומת העיר משולבים עשרים מגדלים עגולים
הבניין הוקם בחלקו מאבני בזלת שפורקו ונלקחו מבניינים במרחקים לא שווים זה מזה .המגדלים והחומות בנויים
קדומים .וזאת הסיבה שבקיר המזרחי של המצודה ניתן באבנים שחורות בגדלים בינוניים ונראים כיצירה
מהעבר הרחוק .אם מצבן של החומות יהיה טוב,
להבחין במנורת שבעת הקנים חקוקה באבן הבזלת.
החומות יהיו בלתי חדירות בפני החיילים הסורים".
מתי נפרצו החומות ונהרסו ,ומדוע?
(J. L. Burckhardt, Travels in Syria and the Holyland, pp
במבט היסטורי ,אפשר להבין שביצורי טבריה איבדו
את תפקידם ההגנתי קרוב מאד לזמן בנייתם .הבקיעים ,320-321תרגום חופשי מאנגלית :שלי-אן פלג)
והפרצות שנפערו בהם לאורך השנים שוקמו רק באופן
חלקי .מאז שנבנו ,פגעי טבע ומעשי אדם מכוונים גרמו החומה נבנתה באבן בזלת שחורה ,בעובי של כשלושה
להריסה שיטתית של קטעי החומה השונים .ברעידת מטרים ,בגובה של כשישה מטרים ובאורך של כקילומטר
האדמה שפקדה את טבריה בשנת 1759נראה כי בנוסף וחצי .שולבו בה מגדלים עגולים והיו בה שלושה שערים:
לבניינים הרבים שנהרסו ,ניזוקו גם החומות והמצודה.
עת־מול 280 נראה שנזקי החומות טופלו רק בימיו של איברהים פחה
בשנת .1833אולם ארבע שנים מאוחר יותר הן נהרסו שוב
ברעידת אדמה נוספת שפקדה את העיר .אומנם השליטים
העות'מאנים תיקנו את החומה ,אך נותרו בה עוד פרצות
רבות .רק בתחילת המאה ה־ 20חיזקו העות'מאנים את
החומה ואת מגדלי השערים .מספרים כי מוחמד סוקרי
שהחזיק את המפתח הגדול ,שקיבל בירושה מאביו ,היה
פותח את דלתות שער חיפה המערבי (שרק בו היו דלתות)
בכל בוקר ונועל אותן בערב.
בראשית המאה ה־ ,20גדלה האוכלוסייה שהתגוררה בשטח
המצומצם של העיר העתיקה .תנאי החיים הפכו קשים.
המגדל הנטוי בטבריה (צילום :ד”ר אבישי טייכר ,פיקיוויקי) 25
