Page 7 - עת-מול 280

‫השישית לספירה נוספו שתי כנסיות סמוך להצטלבות‬ ‫התגוררו בבתי מידות מרשימים‬
‫רחובות העמודים בעיר התחתית‪.‬‬
‫ביופיים שהוקמו ברחבי העיר‪ ,‬לא‬
‫טבריה וציפורי בעידן של תמורות‬
‫פעם בסמוך לבתים הפשוטים‪.‬‬
‫הממצאים הרבים שהתגלו בטבריה ובציפורי‪ ,‬שתי ערים‬
‫שבהן התהוותה היצירה הרבנית בחלקה‪ ,‬קשורים בתרבות‬ ‫בתים אלו הכילו חדרים בגדלים‬
‫ההלניסטית־רומית וחושפים את ההוויה החברתית־‬
‫תרבותית תחת השלטון הרומי‪ .‬אולם אין הם מגלים מי‬ ‫שונים‪ ,‬טרקלין וחצר רחבת מידות‬
‫מבין התושבים אחראי להבאתם של הסממנים הפגאניים‬
‫אל שתי הערים היהודיות או מי סיגל בעת הזאת את אורח‬ ‫שהוקפה לעיתים בעמודים והם‬
‫החיים החדש‪ .‬יש מי שיקשור את הממצאים הללו לחוגים‬
‫יהודיים שאימצו את התרבות ההלניסטית־רומית בימים‬ ‫עוטרו בעושר רב ברצפות פסיפס‬
‫שלאחר חורבן הבית; אחרים יקשרו זאת בחיילים רומים‪,‬‬
‫בווטרנים או באוכלוסייה פגאנית שעברה להתגורר שם‬ ‫צבעוניות ובציורי קיר‪.‬‬
‫לאחר המרידות ברומאים; ויש מי שיטען שהממצאים‬
‫מטבריה ומציפורי מעידים על הפגאניזציה של החברה‬ ‫בתקופה זו נבנתה מערכת המים‬
‫היהודית לאחר דיכוי המרידות ברומאים‪ ,‬ולפי זה היהודים‬
‫היו שותפים מלאים בתרבות העירונית שהייתה ספוגה‬ ‫שהבטיחה אספקת מים סדירה‬ ‫מאגר המים התת קרקעי שנחצב ממזרח‬
‫אל העיר לאורך כל ימות השנה‪.‬‬ ‫לעיר ציפורי (צילום‪ :‬ג׳ לרון)‬
‫בסממנים פגאניים‪.‬‬
‫גם אם נניח שהאוכלוסייה הפגאנית אחראית להבאתה של‬ ‫המים הובלו בשתי אמות אל מאגר גדול שנחצב מחוץ‬
‫התרבות ההלניסטית־רומית לטבריה ולציפורי‪ ,‬הרי שגם‬
‫היהודים‪ ,‬המרכיב הדמוגרפי המרכזי שם או לפחות חלק‬ ‫לעיר‪ ,‬ממזרח‪ ,‬וממנו הועברו לכיוון המרכז הציבורי ואל‬
‫מהם‪ ,‬פקדו את המבנים המונומנטליים בעירם‪ ,‬עיטרו את‬
‫בתיהם לפי מיטב המסורת האומנותית שרווחה באותה עת‬ ‫העיר התחתית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אספקת המים על הגבעה‬

‫והשתמשו בחפצים בעלי ניחוח פגאני‪.‬‬ ‫ומורדותיה התבססה על נגר עילי ועל בורות מים כמו‬
‫הממצאים שלפנינו תורמים להכרת עולמם החומרי־‬
‫תרבותי של היהודים ויחסם המשתנה כלפי התרבות‬ ‫בתקופה הקודמת‪.‬‬
‫ההלניסטית־רומית שאליה נחשפו עם הזמן‪ .‬העושר‬
‫האדריכלי והאומנותי בטבריה ובציפורי מאפשר לבחון‬ ‫ציפורי נפגעה חלקית ברעידת האדמה של ‪ 363‬לספירה‬
‫מגוון רחב של נושאים הנוגעים לא רק בדמותן של שתי‬
‫הערים הגליליות ובאורח החיים של תושביהן‪ ,‬אלא‬ ‫ולאחר מכן שוקמה מהריסותיה ושוב הייתה לעיר גדולה‪,‬‬
‫תורם גם להכרת דמותה של העיר הארצישראלית‬
‫בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה‪ .‬בד בבד‬ ‫משגשגת ומפוארת‪ .‬רשת הרחובות שהוקמה בתקופה‬
‫הוא מעיד גם על האופן שבו האוכלוסייה היהודית‬
‫שחיה בחברה רב תרבותית אימצה מצד אחד את‬ ‫הרומית המשיכה לפעול לאורך כל התקופה הביזנטית‪,‬‬
‫הסממנים התרבותיים החדשים‪ ,‬ומצד שני שמרה‬
‫על זהותה העצמית בעידן של תמורות‪ .‬שינוי זה‬ ‫למרות השינויים שנעשו במערך העירוני‪ .‬התיאטרון ובית‬
‫לא התרחש ביום אחד ובקרב כלל האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ ,‬אלא היה תהליך מתמשך שהתגבר עם‬ ‫המרחץ המערבי המשיכו להתקיים גם בתקופה המאוחרת‪,‬‬
‫הזמן והגיע לשיאו במאות החמישית והשישית‬
‫אך המקדש‪ ,‬הבסיליקה‪ ,‬הספרייה ובית דיוניסוס יצאו מכלל‬
‫לספירה‪.‬‬
‫שימוש‪ .‬בתקופה הביזנטית נוספו בעיר מבנים חדשים‪,‬‬

‫חלקם הוקמו על מבנים קדומים‪ ,‬ביניהם יש למנות את בית‬

‫הנילוס‪ ,‬רחבת החנויות שמצפון לה ובית מרחץ שממזרח‬

‫לפורום‪ .‬בתקופה זו לערך הוקמו בינות לבתים הפרטיים‬

‫שלושה בתי כנסת‪ ,‬אחד בצפון מזרחה של העיר התחתית‪,‬‬

‫שני בשולי המדרון המערבי ואחד נוסף‪ ,‬על הגבעה ככל‬

‫הנראה‪ .‬בשלהי המאה החמישית או בראשית המאה‬

‫גלגל המזלות בבית הכנסת בעיר התחתית בציפורי (צילום‪ :‬ג׳ לרון)‬

‫עת־מול ‪280‬‬ ‫לעיון נוסף‬
‫‪ .1‬י' הירשפלד (עורך)‪ ,‬טבריה מייסודה עד הכיבוש המוסלמי‪ ,‬יד יצחק בן־צבי‪.1988 ,‬‬

‫‪ .2‬ז' וייס‪ ,‬ציפורי‪ :‬פסיפס של תרבויות‪ ,‬יד יצחק בן־צבי‪.2022 ,‬‬
‫‪ . 3‬ש' מילר‪" ,‬תכניתה העירונית של טבריה בתקופה הרומית־ביזנטית לאור תגליות השנים האחרונות"‪ ,‬בתוך‪ :‬י' פטריך‪ ,‬א' פלג־ברקת‪ ,‬וא' בן־יוסף (עורכים)‪ ,‬קום‪,‬‬
‫התהלך בארץ‪ :‬מחקרים בארכאולוגיה ובהיסטוריה של ארץ ישראל לזכרו של יזהר הירשפלד במלאת עשור לפטירתו‪ ,‬החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה‪,‬‬

‫‪ ,2016‬עמ' ‪.323-221‬‬
‫‪ . 4‬מ' הרטל‪" ,‬טבריה‪ ,‬בירת הגליל‪ ,‬מהיווסדה ועד התקופה הצלבנית"‪ ,‬קדמוניות ‪ ,)2021( 162‬עמ' ‪5 .69-63‬‬