Page 317 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 317

‫תמסורות הכוח בין המפלגות לשלטון‬

‫המפלגתי ותחייב את המפלגה להתחשב בדעת הציבור הרחב ובדעת חברי המפלגה‬
                                ‫בהכרעותיה הפוליטיות ובבחירת מועמדיה לכנסת‪.‬‬

‫קשה לקבוע אם השיטה היחסית פגעה ביעילות של השלטון הישראלי ובזיקתו‬
‫ל'טובת הכלל'‪ .‬לעומת זאת יציבות שלטונית היא עניין אובייקטיבי במידה רבה‪,‬‬
‫ובחלוף השנים אפשר לקבוע כי לא היה בסיס לחשש מאי‪-‬יציבות‪ .‬עם זאת יש להעיר‬
‫כאן כי בלי ספק החל בשנות השמונים השיטה היחסית הובילה לחוסר יציבות‬
‫בישראל‪ .‬חוסר היציבות הוליך לכינון ממשלות אחדות ולבסוף דחף לרפורמה שנויה‬
‫במחלקת – הנהגת בחירות ישירות לראשות הממשלה‪ .‬לבסוף הוחזר הגלגל לשיטה‬

          ‫היחסית הקודמת‪ ,‬לעת עתה לפחות‪ ,‬אבל לא הוסרו הסיבות לאי‪-‬היציבות‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬בעשורים הראשונים נבחרו ממשלות יציבות יחסית בכנסות שנבחרו‬
‫לפי השיטה היחסית הטהורה‪ .‬השיטה היחסית מוצגת במחקר לעתים קרובות‬
‫כאבן פינה חשובה באופי ההסכמי )הקונסוציונלי( של החברה הפוליטית‬
‫הישראלית בראשיתה‪ ,‬אופי המסביר את יציבותה היחסית‪ 20.‬ובהחלט ייתכן שדפוסים‬
‫הסכמיים – ובמיוחד עקרון‪-‬על של הימנעות מהכרעה חותכת במאבקים עקרוניים‬
‫וחתירה לפשרה פוליטית – שאומצו דווקא לנוכח חוסר הלכידות של החברה‬

                   ‫הישראלית מראשיתה‪ 21,‬הם חלק מההסבר ליציבותה הפוליטית‪.‬‬
‫אבל חלק אחר בהסבר היציבות‪ ,‬חשוב יותר‪ ,‬טמון במעמדה של מפא"י כמפלגת‬
‫ציר גדולה הרבה יותר מכל יריבותיה‪ .‬לא היה אפשר לכונן שלטון בלעדיה בגלל‬
‫גודלה ומשום שיריבותיה לא היו יכולות להתאחד למולה‪ ,‬מפאת המרחק האידאולוגי‬
‫ביניהן‪ .‬מעמדה של מפא"י כמפלגת ציר ייצב את המערכת הפוליטית הישראלית‬
‫ובמידה רבה שלל מראש ניסיון להפיל ממשלה לשם החלפת השלטון‪ .‬בכל מוצאי‬
‫הבחירות שהתקיימו בשנים ‪ 1974-1949‬היה ברור איזו מפלגה תרכיב את הממשלה‬
‫ושמפלגת השלטון היא מפא"י ואחר כך מפלגת העבודה‪ .‬לכן לא היה טעם בקנוניות‬
‫לשם החלפת השלטון‪ .‬ריבוי המפלגות המאפיין את השיטה היחסית מקפל פוטנציאל‬
‫להתרוצצות בין המפלגות לשם התחברויות שונות ביניהן‪ ,‬ומכאן פוטנציאל לאי‪-‬‬
‫יציבות‪ ,‬אך הפוטנציאל לא התממש‪ .‬בישראל דווקא נשמרה יציבות ארוכת שנים‬
‫במערכת הפוליטית המפלגתית – אך לא בגלל חיסונים ִמבניים שיש בשיטה היחסית‬
‫כשהיא לעצמה‪ ,‬אלא הודות לכוחה האלקטורלי של מפא"י ולמיקומה במרכז הזירה‬
‫הפוליטית‪ ,‬שתי עובדות שלא היו תוצאות של השיטה היחסית‪ .‬לפיכך בהחלט ייתכן‬

‫ראו‪ :‬ליסק‪ ,‬התרבות הפוליטית‪ ,‬עמ' ‪ ;119-118‬הורוביץ וליסק‪ ,‬מצוקות באוטופיה‪ ,‬עמ'‬            ‫‪20‬‬
‫‪ ;205-204‬הנ"ל‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .334-317 ,306-305‬ועוד‪ :‬בריכטה‪ ,‬דמוקרטיה; וייס‪ ,‬מה‬    ‫‪21‬‬
‫שהיה‪ ,‬עמ' ‪ ;195-179‬קראפט‪ ,‬שיטת הבחירות‪ .‬לעמדה הפוכה ראו בראלי‪ ,‬שיטות‪ .‬ועוד‪ :‬יעקבי‬
‫וגרא‪ ,‬החופש לבחור; אריאן‪ ,‬פוליטיקה ומשטר בישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;219-192‬הנ"ל‪ ,‬העם הבוחר;‬

                          ‫ליפהרט ואחרים‪ ,‬שיטות בחירה‪ ,‬עמ' ‪ ;82-77‬לייקמן‪ ,‬שיטות בחירה‪.‬‬
                                   ‫הורוביץ וליסק‪ ,‬מצוקות באוטופיה‪ ,‬במיוחד עמ' ‪.202-200‬‬

‫]‪[309‬‬
   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322