Page 321 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 321
תמסורות הכוח בין המפלגות לשלטון
נוגע לענייננו כאן( .המעטים העשויים להכריע בין הפסד לניצחון נעשים חשובים
מאוד עקב עקרון 'המנצח זוכה בכול' .ויש לשים לב לכך שעיקרון זה אינו מגביר את
ההשפעה של מיעוט אפסי שאין לו משמעות אלקטורלית ,אלא רק את ההשפעה
הפוליטית של מיעוט בעל משקל מסוים .רק עמדות ונושאים שיש להם אחיזה איתנה
בדעת הקהל יכולים להכריע את ההצבעה של מיעוט כזה .וממידת אחיזתם בדעת
הקהל אפשר להניח כי הם חשובים גם לרבים מן המצביעים האחרים ,לרבים מאלה
הקובעים בכל זאת את הצבעתם לפי הסוגיות העיקריות המצויות על 'סדר היום'
הפוליטי .עקרון 'המנצח זוכה בכול' מקנה לעמדות ולנושאים חשובים בעיני רבים,
אך שאינם במרכז 'סדר היום' ,השפעה רבה במיוחד על תוצאות הבחירות ועל
התנהגות הפוליטיקאים אחרי בחירתם ,רבה יותר מזו המוקנית להם בשיטות בחירה
אחרות .שיטה רובנית מביאה אפוא אל הפרלמנט את הדעות הרווחות בציבור במידת
רזולוציה גבוהה במיוחד.
לכן לא רק שעמדות מיעוט מקבלות ייצוג לפי השיטה האזורית-רובנית ,בתנאי
שהמיעוט גדול דיו ,אלא גם עמדות ונושאים שחשיבותם לציבור כולו משנית אך לא
מבוטלת משפיעים במידה יתרה על תוצאות בחירות שמתנהלות לפי המתכונת
האזורית-רובנית .אולי אף אפשר לקבוע כי 'הציבור' כישות קולקטיבית הוא בעל
משקל פוליטי רב במיוחד ובעל קיום אינטנסיבי ניכר בזירה פוליטית שעיצבה אותה
שיטה אזורית-רובנית .הצד הקולקטיביסטי הזה של השיטה האזורית-רובנית חומק
בדרך כלל מתשומת לב כי הזיקה האישית בין הנבחר לבוחר בשיטה הזאת מטפחת
את הנטייה לייחס לה אופי אינדיבידואליסטי.
במחקר יש נטייה להניח שהשיטה היחסית מתאימה לחברות פוליטיות לכידות
פחות ,אלה שנזקקות להסדרים קונסוציונליים כדי למנוע את התפרקותן ולכן קשה
לדבר על 'ציבור' כישות קולקטיבית בחברות כאלה 27.ואכן החברה הישראלית
בראשיתה הייתה הטרוגנית למדי .אבל טענות אלו מתעלמות מן העובדה ששיטות
בחירה הן בעלות השפעה רבה על הצורה ועל התוכן של הזירה הפוליטית ועל עצם
זהותן של המפלגות הפוליטיות הפועלות בה ,וכן שהן בעלות השפעה על המשקל
הפוליטי ועל מידת האינטנסיביות של אותה ישות קולקטיבית הקרויה 'ציבור' .מכל
מקרבת בדרך כלל את שתי המפלגות זו לזו ומונעת פוליטיקה עימותית ,המותירה מנוצחים מול
מנצחים עם פוטנציאל של מתח ואי-יציבות .לפיכך ישנם בשיטה האזורית-רובנית שלושה
גורמים מבניים מייצבים :האופי הקואליציוני הרחב של המפלגות במבנה הדו-מפלגתי; התגמול
הניתן בה על התקרבות אל המרכז ,על איתורו והוצאתו לאור או העונש על התרחקות ממנו;
נטייתה לקרב בין שתי המפלגות הראשיות.
27ליסק ,התרבות הפוליטית ,עמ' ,119-118וכן :ליפהרט ואחרים ,שיטות בחירה; ליפהרט,
דמוקרטיה קונסוציונלית ,עמ' ;225-207דאלדר ,הולנד ושווייץ ,עמ' .370-355השוו דשובר,
שקיעת ההסדריות בבלגיה.
][313
