Page 318 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 318
פרק ו
שגם האופי ההסכמי של הפוליטיקה הישראלית בראשיתה מסביר את יציבותה –
במידה פחותה ,לדעתי ,ממעמדה של מפא"י כמפלגת ציר; אבל בכל אופן השיטה
היחסית כשהיא לעצמה אינה מסבירה כלל את היציבות .להפך ,יש להסביר כיצד
התאפשרה היציבות ˙¯ÓÏהשיטה היחסית.
אין ספק שגם היכולת להימנע מהחרפה ומעימות הייתה גורם מייצב חשוב ,אבל
שיטת בחירות יחסית אינה המסגרת האפשרית היחידה להתפתחות דפוסי פשרה,
קואליציה ובריתות-אינטרסים .השיטה היחסית מתאפיינת בקואליציה שנשענת על
דבקות המפלגות בעקרון-העל ההסכמי האמור ,קואליציה שנקשרת בין מפלגות
‡ ȯÁהבחירות; אבל גם השיטה האזורית-רובנית מתאפיינת בקואליציה ,אלא
שהקואליציות ,הבריתות והפשרות נקשרות בשיטה זו ÈÙÏהבחירות וכך מוצגות
לשיפוט הבוחר )כלומר גם עצם ההתקשרות הקואליציונית מוצג לשיפוט הבוחר(;
והקואליציות ,הבריתות והפשרות אינן נקשרות בין מפלגות ,אלא בין קבוצות
פוליטיות המתאגדות במפלגה רחבה ומייצגות בתוכה אותם אינטרסים ,השקפות
עולם והשתייכויות למיניהן ,שבשיטה האחרת ,היחסית ,יש להם ייצוג במפלגות
נפרדות .דפוסי הפשרה והקואליציה מתרקמים ·˙ ÍÂמפלגת השלטון ובתוך מפלגת
השלטון החלופית ,שהרי שתי אלה הן למעשה קואליציות רחבות שנוצרות במבנה
הדו-מפלגתי של השיטה האזורית-רובנית ,ולא · ÔÈהמפלגות הרבות הנוצרות בשיטה
היחסית.
אפילו במסגרת השיטה היחסית התפתחה מפא"י לכדי מפלגה רחבה כזו ,כך הראה
מדינג 22,מפלגה דומה לאלו שמתפתחות במסגרת השיטה האזורית-רובנית .גם
בשיטות בחירה אחרות מתפתחות מפלגות שהן למעשה קואליציה רחבה ,ומפא"י
עצמה היא הוכחה להתפתחותן בשיטה יחסית קיצונית .הטענה כאן היא שהשיטה
האזורית-רובנית מחייבת מבנה קואליציוני רחב ובלעדיו מפלגה פוליטית איננה
יכולה להצליח בה ,ואילו שיטות בחירה אחרות מאפשרות לעתים הצלחה מסוימת
למפלגות ללא מבנה כזה .בימי הראשית של מדינת ישראל רק מפא"י הייתה בעלת
מבנה מקיף כזה ,ולכן רק היא הייתה ערוכה בסיסית להנהגת שיטה אזורית-רובנית.
עם תהליך הגידול העצום של מפא"י היא נעשתה מפלגתן של קבוצות חברתיות
ופוליטיות מגוונות כמו פועלי תעשייה ,פקידים ,בעלי מקצועות חופשיים ,מתיישבים
חקלאיים ,ותיקים ,עולים מארצות מוצא שונות .הקמת המחלקות הייעודיות
והעדתיות במטה הארגוני של המפלגה היא גילוי מובהק של התפתחות מפא"י לכדי
זירת ריכוז וגיבוש של אינטרסים חברתיים וגישור ופישור ביניהם .יש להכליל
במגמה זו גם את ההצעות לשלב במפלגה את אנשי 'המעמד הבינוני' ,כלומר את
22מדינג ניתח בהרחבה את ההתפתחות הזאת ,ועיקר דיונו בה הוקדש לחדירת המפלגה אל ארגונים
חברתיים שונים ורכישת השפעה או אף שליטה בלעדית בארגונים אלה .מדינג ,מפא"י ,עמ'
.81-19
][310