Page 346 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 346
פרק ז
,˙Ú˜Â˘‰ ˙ÂȈÂÏÁÏפיתוח תחליף פוליטי לתפקודי הוויסות הפוליטי שמילאה
החלוציות בתקופת היישוב.
אבל לא כך נתפסו ההצעות לדמוקרטיזציה בתודעת בני התקופה .כאמור ,וכמו
שעוד נראה ,גם בעלי ההצעות הרדיקלים ביותר לא הציגו אותן בדרך כלל בתור
תחליף לחלוציות אלא כדרך לחדש אותה דווקא .אבל החלוציות שקעה בעיקר עקב
תהליכים אובייקטיביים ולאו דווקא מתוך 'חולשת הרצון' או 'היצר הרע' .שקיעתה
הייתה בעיקרה תהליך הכרחי של נורמליזציה חברתית ביישוב ,בחברה פוליטית
שהפסיקה בהדרגה לראות עצמה חלוצת העם היהודי ונעשתה בעיני עצמה למדינה
בעלת אינטרסים ומהות משלה .זה היה תהליך מעבר מחברה בעלת סממנים
אוונגרדיים לישות אנוכית יותר .הנורמליזציה התבטאה בפיחות המעמד של הפעולה
למען הכלל ,אחרי שמאבקו של הכלל הזה להגנה ולעלייה הסתיים בהצלחה .כך
סברו רבים ,ומכל מקום מטרות המאבק אולי לא הושגו עד תום ,אבל הושגו במידה
שרופפה את הכוננות לקראתן10.
לכן ,מאחר שהתפוגגה החלוציות של תנועת העבודה הציונית למרות שלא הודו
בכך ,מותר למעיין מאוחר לייחס להצעות הדמוקרטיזציה הרבות שהועלו במפא"י
את המשמעות של תחליף לתפקיד הפוליטי של החלוציות בחברה הפוליטית של
יהודי ארץ ישראל בתקופת המעבר הנדונה כאן .זה ההסבר לאקוטיות הרבה הנשמעת
בין השיטין של הקוראים לשינוי פני המפלגה – הם חשים בחלל הריק שהותירה
החלוציות השוקעת ואינם מרוצים ממה שזוּמן למלא את החלל ,כלומר מהייררכיית
הכוח הפוליטי.
הרגשות החזקים שעוררו ערכי החלוציות מנעו מרבים מבני התקופה לראות
משמעות זו של ההצעות לדמוקרטיזציה .אבל ממרחק זמן ואף ממרחק רגשי מסוים,
יש צורך בפרשנות מאוחרת כזאת להבהרת ההתפתחויות ההיסטוריות .פרשנות
מאוחרת זו שופכת אור נוסף על החלוקה בין 'המגמה הפוליטית' לבין 'המגמה
החלוצית' .בעלי 'המגמה הפוליטית' ,ביודעין ובייחוד שלא ביודעין ,פיתחו חלופה
לחלוציות לנוכח משברה ,וליתר דיוק :לנוכח חוסר האיזון שנוצר עם שקיעת
החלוציות והותיר את היסודות המנגנוניים והריכוזיים-הייררכיים לבדם בזירה
˙ÈËÈÏÂÙ‰של תנועת העבודה הציונית .ויש להדגיש :מדובר בחוסר איזון פוליטי,
שכן לחלוציות היה תפקוד פוליטי בימי היישוב .אותם מבקרים בעלי 'המגמה
החלוצית' היו שותפים לתחושת אי-הנחת ,אבל תגובתם לא הייתה פיתוח חלופה
ממשית ,מעודכנת לנסיבות החדשות .למול הייררכיית העסקנים שהלכה והתגבשה
אז במפא"י והטביעה את חותמה על המדינה החדשה ,נטו מבקרים אלו לברוח
אל מחוזות חפץ רחוקים מרחק רב ככל האפשר מן המציאות הפוליטית ההיא;
10עמד על כך כבר אז החוקר הצעיר משה ליסק .ראו ליסק ,הנוער.
][338