Page 2 - etmol_07
P. 2

‫התוכן‬                                       ‫אנו לוחמים על שלוש שורות בהיסגווריה‬

‫ה ש ע ר — כשאנו אומרים ה ב ר ו ן אנו מתכוונים לברון אחד‬                                                        ‫מאת שלמה נצר‬
‫‪ -‬אדמונד רוטשילד‪ ,‬אבי הישוב‪ .‬מה היו כוונותיו של‬
‫רוטשילד? על כך כותב ד׳׳ר דן גלעדי בעמוד ‪ .8‬יוסל ברגנר‬                         ‫דברים אלה‪ ,‬שנאמרו על־ידי אהררן לבסקינד‪ ,‬מלוחמי גיטו קראקא‬
‫צייר את הברון בשער כדמות אגדתית ‪ -‬רוכב על סוס‪ ,‬ב ‪T‬‬                           ‫בנובמבר ‪ ,1942‬מבטאים היטב את המשאלה‪ ,‬שמאבק היהודים בימי‬
‫אחת מחזיק מטבע זהב ובשניה ״קושאף׳‪ ,‬הוא שטר הקניה של‬
                                                                                                               ‫השואה ייזכר על־ידי הדורות הבאים‪.‬‬
                                                            ‫האדמות‪.‬‬       ‫הרצון להנציח בכתב את מאורעות השואה הפך לנחלת רבים עוד בימי‬
‫ב פ ס ח א נ ו מ צ י י ג י ם את יום מרד הגיטאות ומלחמת‬                  ‫התרחשותם‪ ,‬והוא בא לידי ביטוי בכתיבת יומנים על״ידי יחידים ובאיסוף‬
‫היהודים בגרמנים בימי השואה‪ .‬בעמוד זה מספר שלמה נצר על‬
‫מאמציהם של הנצורים לשמור לדורות את קורותיהם; בעמוד‬                            ‫תעודות ומסמכים על״ידי קבוצות שהתארגנו לתכלית זאת חרף כל‬
                                                                                             ‫הסכנות שהיו כרוכות בכך‪ .‬כפי שפותח אחד היומנים‪:‬‬
                   ‫‪ 2‬ו כותב ד״ר יצחק ארד על מחנות־המשפחה‬
‫בעמוד ‪ 5‬ו מספר דוד מושיוב על אחת הכשרות ״החלוץ״״ —‬                      ‫״היום במלאת שנה לפרח המלחמה הנני מתחיל לרשום את זכרונותי על‬
                                                                       ‫הימים שעברו‪ .‬מי שלא ידע פחד ומי שהעז וסיכן את נפשו — הוא יצליח‬
                                              ‫החוצבים מקלוסובה‪.‬‬
‫י ו ד ע י ם א ג ו כ י צ ד נראו שליטי רומא‪ ,‬יוון‪ ,‬והמזרח; כיצד‬                         ‫לשמור לדור הבא את הסיפור המדוייק על הקורות אותנו״‪.‬‬
‫נראו המלכים היהודים? על דמותם של ששה מלכים מספר‬                              ‫מניעים שונים עוררו פעילות זו‪ ,‬שבאה להנציח את זכר ימי השואה‬
                                                                            ‫ולהפכם לנחלת ההיסטוריה‪ .‬כותבי היומנים מצאו בכד פורקן לסבלם‬
                                            ‫אריה קינדלר בעמוד ‪.3‬‬        ‫ובכתיבתם השיחו את מר לבם‪ ,‬כשהם חורגים בדרך כלל מד׳ אמות שלהם‬
‫ח י י א ב ו ת י נ ו ל א ו ר ה ג נ י ז ה ־ גדול חוקרי הגניזה‬                ‫ומתארים את ימי האימים העוברים על הציבור היהודי כולו‪ .‬״ביומנך‬
‫הקהירית פרופ״ שלמה דב גויטיין מספר על חיי היהודים‬                      ‫שלד‪ ,‬גוסטה‪ ,‬רצינו כולנו לזכות באחיזת״מה אחר מותנו ולהישאר בזכרון‬
                                                                         ‫הדורות הבאים ולו במילים מספר שהונצחו בכתב־ידינו״‪ ,‬כותבת נערה‬
                             ‫במזרח במאות ה־‪ 3‬ו ‪) .9-‬בעמוד ‪.(5‬‬           ‫המסייעת לחברתה בהעתקת היומן‪ .‬בימי ההשמדה הם רצו שזכרם וזכר‬
‫ה ר נ ס נ ס ב י ר ו ש ל י ם ‪ -‬ארץ־ישראל עניה ביצירות‬                 ‫מאבקם לא יעלמו בתהום הנשיה‪ ,‬שהעולם ידע אי״פעם ״היאך אחזו בני אדם‬
‫אמנות אירופיות‪ ,‬אבל בירושלים מצויים ששה תבליטים של‬
‫אמנים חשובים באיטליה של המאה ה־‪6‬ו‪ .‬מאמרו של ד״״ר‬                                                        ‫צעירים בנשק משום שרצו לנקום נקמתם״‪.‬‬
                                                                       ‫כותבי היומנים חששו גם מפני העלמת הדברים וסילופם על־ידי הרוצחים‪,‬‬
                                            ‫אברהם רונן בעמוד סו‪.‬‬       ‫ופחדו שמא לא יישארו שרידים שיוכלו לספר את מה שקרה ועל־כן‪ ,‬העלו‬
‫י ש ר א ל ב ל ק י ג ד י ד ו ע כאחד ממייסדי ביל״״ו אבל‬
‫ישראל בלקינד הוא בעצם אבי כפרי הנוער בארץ; על מפעלו‬                                   ‫את זכרונותיהם על נייר עם התביעה לא לשכוח מה שקרה‪.‬‬

                               ‫כותבת שולמית לסקוב בע‪ta‬וד ‪ 6‬ו‪.‬‬           ‫ד״ר עמנואל רינגלבלום החל‪ ,‬בשיתוף קבוצת פעילים בוורשה‪ ,‬באיסוף‬
‫צ ו ו א ה ב ה ו ג ג ־ ק ו ג ג שעוררה מחלוקת בירושלים ־‬                 ‫תעודות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬כתבי״יד ומאמרים הנוגעים לחיי היהודים בפולין תחת‬

                              ‫מאמרו של אברהם חיים בעמוד ‪ 8‬ו‪.‬‬                ‫הכיבוש הגרמני‪ .‬חומר זה היווה את הארכיון המחתרתי שנודע בשם‬
‫מ ז י מ ו ת ב י ר י ח ו — חביב כנען מספר בעמוד ‪ 20‬על‬                        ‫המוסווה ״עונג שבת״‪ .‬פעולת איסוף זו גרמה להתעוררות ספרותית‬
‫קבוצת חבלנים גרמנים שהוצנחו ב־‪ 1944‬ליד יריחו ובין‬                         ‫בגיטו ורשה והניעה רבים לכתיבה‪ .‬ביומנו כותב ע‪ .‬רינגלבלום‪ :‬״הכל‬
                                                                            ‫כותבים‪ :‬עתונאים‪ ,‬סופרים‪ ,‬מורים‪ ,‬עסקני ציבור‪ ,‬בני נעורים ואפילו‬
                                     ‫יעדיהם ־ הרעלת מי שתיה‪.‬‬
‫ה ל ו פ ס ־ ב א ל ו ן עולה לרום — תיאור עברי ראשו^ של‬                         ‫ילדים״‪ .‬דוד גרובר‪ ,‬מפעילי ״עונג שבת״‪ ,‬מתאר את הרגשתם של‬
                                                                       ‫העושים במלאכת איסוף החומר‪ :‬״הרגשנו באחריותנו‪ ,‬לא פחדנו מסכנה‪,‬‬
                                ‫המראת הכדור־הפורח‪ .‬בעמוד ‪.23‬‬
                                                                          ‫ראינו עצמנו כיוצרים קטע של היסטוריה והדבר נראה לנו חשוב יותר‬
                ‫חוברת זו היא החמישית‬                                     ‫מחיינו‪ .‬העבודה )הכרוכה באיסוף החומר התעודי( לא נפסקה אף לרגע‬
            ‫בחוברות המנויים לשנת חשל״ו‬
                                                                                        ‫ודוקא בשעות הקשות ביותר עבדנו ביתר מסירות נפש‪.‬״‬
          ‫במשך השגה ייצאו לאור ‪ 6‬חוברות‬                                        ‫כשהתקרבה שעת חיסול הגיטו הוחלט לארוז את החומר בארגזים‬
                                                                        ‫ולהטמינם במקומות בטוחים בבטן האדמה‪ ,‬כדי שישמשו כעדות לדורות‬
          ‫ח תו ם על עת־מול בשבילך‪ ,‬בשביל‬                               ‫הבאים‪ .‬כשעמדו הארגזים עם התעודות על רצפת המרתף של בית״הספר‬
               ‫ילדיך‪ ,‬מכריך וילדי מכריך‪.‬‬                               ‫היהודי בוורשה‪ ,‬שנקרא על שם ב‪ .‬בורוכוב‪ ,‬ידעו‪ ,‬ש״את אשר לא יכלנו‬
                                                                       ‫לצעוק באזני העולם הטמנו באדמה״‪ ,‬ובקשה אחת נתלוותה לכך‪ :‬״הלוואי‬
           ‫דמי החתימה ל‪ 6-‬החוברות ‪ 5 -‬ו ל״י‬                             ‫ויפול האוצר הזה לידים טובות‪ ,‬הלוואי ויגיע לזמנים טובים יותר‪ ,‬יזעיק‬

                   ‫שלח המחאה לכתובת‪:‬‬                                                                               ‫את העולם ויספר את אשר קרה‪.‬״‬
                                                                          ‫בעלי העדויות‪ ,‬שהאמינו בתבוסת הנאציזם‪ ,‬קיוו שהחומר ישמש יסוד‬
              ‫עת״מול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,2307$ .‬חל״אביב‬                                  ‫ללקח היסטורי לאלה מקרב היהודים‪ ,‬שיד הנאצים לא השיגתם ואשר‬

             ‫ותקבל את גליונות תשל״״ו לביתך‬                                   ‫ימשיכו את קיום האומה‪ ,‬כשהם תוהים על עברה‪ .‬לאלה כתב מרדכי‬
                                                                       ‫טננבוים מגיטו ביאליסטוק‪ ,‬בהטמינו את הארכיון שנאסף על ידו‪ :‬״ושלום‬

                                                                                                            ‫על החוקר שיוציאן שוב לעיני העולם‪.‬״‬
   1   2   3   4   5   6   7