Page 4 - etmol_07

‫גרמנים ופרתים‪ ,‬אך לא יהודים‪ .‬מלכים אלו עברו על האיסור של הדיברה‬
‫השניה שכן הם ביקשו להיות יהודים בין יהודים ורומאים בין רומאים‪ ,‬ועל״כן‬
‫הירשו לעצמם לטבוע מטבעות הנושאים את דיוקניהם לפחות בשביל אותם‬

‫חלקים בממלכותיהם שתושביהם ברובם היו לא יהודים‪.‬‬

‫לחיים גדולות ועיניים שקועות‬

‫דיוקנו של הורדוס פיליפום)מלר בשנים ‪ 4‬לפני הספירה ועד ‪ 34‬לספירה( בנו‬
‫של הורדום‪ ,‬הגדול‪ ,‬נתגלה לפני מספר שנים על מטבע‪ .‬הורדום פיליפוס‬
‫שמחציתו הראשונה של תקופת שלטונו חופפת את זאת של הקיסר הרומי‬
‫אוגוסטוס מתואר בהם באופנת התקופה‪ ,‬ללא נזר על ראשו או זר עלי״דפנה‬
‫וללא לבוש‪ .‬המאפיין את דיוקנו הם הלחיים הגדולות והעיניים השקועות‬

‫שבדומה להם אנו נתקלים בדיוקנו של המלך אריסטובולום מכלקים‪.‬‬
‫בחלקו של פיליפוס נפל החלק הצפוני של ממלכת הורדום הגדול‪ ,‬היינו‬
‫הבשן‪ ,‬הטרכון‪ ,‬החורן‪ ,‬הגולן והעיר פניאם‪ .‬תקופת שלטונו לא היתה מלווה‬
‫זעזועים‪ .‬כשליט היה נוח לבריות‪ .‬פעילותו התרכזה בהקמת בנייני פאר‪ ,‬בעיקר‬
‫בפניאס שהיתה בירתו‪ .‬לכבודו של אוגוסטוס קרא לא קיסרי ולהבדילה מקיסרי‬

‫שבחוף הים היא נקראה קיסרי פיליפי‪ .‬פיליפוס לא השאיר אחריו יורש‪.‬‬
‫דיוקנו של המלך אגריפס הראשון)מלד בשנים ‪ 37‬־‪ 44‬לספירה( עטור נזר‬
‫כדרך המלכים המזרחיים‪ .‬תווי פניו מגושמים‪ ,‬אך עם זאת ניכר בהם האדם‬
‫המשכיל‪ ,‬בעל יוזמה וטוב לב‪ .‬אגריפס הראשון נתחנך בחצר הקיסרות הרומית‪.‬‬
‫כידידם האישי של הקיסרים קליגולה וקלאודיוס‪ ,‬שהיה לו חלק חשוב בהכרזות‬
‫על קיסרותם‪ ,‬הצליח להשיג את התואר ״מלך״‪ .‬לאט לאט החזיר לעצמו רוב‬
‫נחלאות סבו הורדוס הגדול ועלה בידו לשוב ולאחד את הממלכה למשך תקופה‬
‫קצרה‪ .‬אגריפס הראשון‪ ,‬מת מיתה חטופה בגיל חמישים וארבע‪ .‬הוא היה השני‬
‫מבין השליטים היהודיים האחרים — כולם מבית הורדוס — שהעזו לטבוע את‬

‫דיוקניהם על גבי המטבעות‪.‬‬

‫חוסר גבריות‪ ,‬חוסר אישיות‬

‫דיוקנו של אגריפס השני)מלך בשנים ‪ 100*50‬בקירוב( הוא של עלם כבן ‪.23‬‬
‫תווי פניו אומרים חוסר גבריות‪ ,‬אין בהם סימן לבינה יתירה והם מצביעים על‬
‫חוסר אישיות‪ .‬פורטרט אחר מופיע על אחד ממטבעותיו שה‪6‬צא כאשר היה בן‬
‫‪ .39‬אין דיוקנו עטור כלל‪ ,‬בניגוד לדיוקן אביו העטור נזר‪ .‬בן שבע־עשרה שנה‬
‫היה אגריפס השני כשמת אביו‪ .‬הקיסר קלאודיום לא נטה לתת את ממלכת‬
‫יהודה הגדולה בידיו של היורש הצעיר‪ ,‬החזיר את המצב המדיני לקדמותו ומינה‬
‫נציב רומאי‪ .‬בשנת ‪ 50‬לספירה נמסרה ממלכת כלקיס לידיו של אגריפס השני‪,‬‬
‫אולם בשנת ‪ 53‬ניתנו לו תמורתה הטטררכיה של פיליפוס השני ומחצית הגליל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 91‬הוציא אגריפס השני מטבע ארד קטן שהמאלף בו הוא תיאור שמש‬
‫שבמבט ראשון נראה לכאורה כדיוקנה של טיכי‪ ,‬אלת המזל והעיר‪ ,‬עטורה כתר‬
‫חומת עיר‪ .‬אולם בבדיקה מדוקדקת יותר מתברר‪ ,‬כי אין לפנינו ראש אשה‪ ,‬אלא‬

‫ראש גבר מבוגר‪ .‬ולידו הכתובת ״מלך אגריפס״‪.‬‬
‫דיוקנו של הורדוס מלך כלקיס )מלך בשנים ‪ 41‬־‪ (48‬אחי אגריפס הראשון‪,‬‬
‫שהוטבע בצעירותו‪ ,‬מעיד‪ ,‬אם לשפוט על פי מראה פניו‪ ,‬על אדם משכיל‪ ,‬בדומה‬
‫לאחיו‪ ,‬פיו אומר יוזמה‪ .‬על מטבע אחר שהוטבע בהיותו מבוגר יותר‪ ,‬אפו גדול‬
‫וכפוף ופניו פני איש הרוח‪ .‬אף־על״פי שממלכתו היתה רחוקה מירושלים‪ ,‬היה‬

‫רשאי למנות כהנים גדולים לבית־המקדש וגילה עניין רב במתרחש ביהודה‪.‬‬

‫אף גדול וכפוף‬

‫גם על מטבעות בנו אריסטובולוס מכלקיס )מלך בשנים ‪ 57‬־‪ (90‬מופיע דיוקן‬
‫המלך‪ .‬אופיינית הן עיניו השקועות‪ .‬מצחו נמוך ואילו אפו גדול וכפוף כזה של‬
‫אביו הורדום מכלקיס‪ .‬שפתיו דקות והן משוות לפניו ארשת בלתי־נעימה‪ .‬מי‬
‫שנתקל בדיוקנו יוכל לזכור אותו בנקל שכן הוא בלתי־רגיל‪ .‬מעט מאד ידוע על‬
‫אריסטובולום זה ואין אנו יכולים אפילו לומר בבטחון‪ ,‬אם ממלכתו היתה כלקיס‬

‫שבלבנון או אולי ארמניה הקטנה‪.‬‬
‫כדי להשלים את סידרת הדיוקנים המלכותיים בימת הורדוס על המטבעות יש‬
‫להזכיר את דיוקנה של שלומית‪ ,‬אשת אריסטובולוס מכלקיס‪ .‬זוהי שלומית‬
‫המוכרה לנו מסיפור בברית החדשה )מתי י״ד‪ 6 ,‬ואילך( לפיו רקדה לפני‬
‫הורדוס אנטיפס וביקשה את ראשו של יוחנן המטביל‪ .‬פניה‪ ,‬בתיאור על‬
‫המטבע‪ ,‬פשוטים ורציניים ואינם מזכירים עוד את הנערה הרוקדת‪.‬‬
‫אריסטובולוס היה בעלה השני ונראה‪ ,‬כי המטבע נטבעה כשהיתה קרובה לגיל‬

‫ה־‪ ,50‬הואיל ובעלות אריסטובולוס לשלטון היתה בת ‪ 47‬בקירוב‪.‬‬
‫על פי דרך הגילוף של הדיוקנים המלכותיים הרומיים יש להניח שגם דמויות‬
‫אלו מציאותיות ומציגות לפנינו את תווי פניהם האמיתיים של חמישה מלכים‬

‫יהודים ומלכה אחת‪.‬‬