Page 7 - etmol_07
P. 7
מקום לשיתוף-פעולה בין בעלי מקצוע ידוע היתה זו חברה יציבה .על כן את רגשותיהם לנייר .אד מן המעט
יהתיים לבין בני דתות אחרות. דמותה של האוכלוסיה היהודית היתה
שנותר מותרים אנו להסיק שאהבה במ*
אין לד סימן מובהק יותר של ירידה נורמלית יותר .היא היתה מפוזרת על לוא מובן המלה היתה אפשרית ביו איש
והתנוונות מאשר צימצום מספר המקצו כל השטח וסולם הפרנסות שבהן היא לאשתו בימים ההם בדיוק כמו היום ,הן
עות שהיהודים עסקו בהם והתמעטותם אהבת נעורים בין בני זוג צעיר ,המת
המופלגת במרוצת הזמן .אך מלחמה זו עסקה היה ארוך ומגוון .היה נדבך יסודי חיל בחיים ,והן אהבה בשלה מתור נישו
החריפה ביותר החל בחלק י־שני של רחב של פועלים ובעלי-מלאכה מכל
המאה השלוש-עשרה .מלחמה זו נתנה הסוגים .היה מעמד בינוני חזק של סוח אים שניים.
אותותיה בכל השטחים .כפי שאנו לומ רים בענפים שונים ,ביותר של המסחר,
דים גם מן המקורות הערביים וגם מהג חברת הגניזה היתה חברה מורכבת
והיתה צמרת של חוג קרוב למלכות, מיסודות שונים ! היא היתה עשויה רב
ניזה. מורכב מפקידי ממשלה ,ספקי חצרות דים רבדים .בני הארצות השונות היו
ורופאים .בכתבי הגניזה רשומים כ300- נבדלים אלו מאלו ,ובתוך תקופת הגניזה
אירגון הקהילה מלאכות בהן עסקו היהודים .הם לא
עסקו כמובן בכל המלאכות .יהודים לא עצמה לא כל הזמנים היו שווים .חקר
האופי של תקופת הגניזה הקלסית היו פלחים או רועי צאן ,אם-כי היו הגניזה הדוקומנטרית הביא מהפכה
כזמן מעבר בולט ביותר בחיי הציבור, יהודים ,שהיו להם פרדסים ושדות ועד גמורה בידיעתנו על החברה היהודית
באירגון של הקהילה המקומית ושל כלל רי צאן ובקר; גם במסחר היו שטחים בימי-הביניים .התמונה המקובלת על
ישראל .התקופה מתחילה בדמות של שליהודים לא היה בהם חלק ,ביחוד אופיה של חברה זו מבוססת בעיקרה על
אומה יציבה ומאוחדת באירגון בין- ההיסטוריה של יהדות אשכנז ,צרפת
ארצי ,בהנהגת הישיבות של בבל אלה הקשורים במלחמה ,כגון סחר סו ואנגליה ,ביחוד החל מתקופת מסעי
וישיבת ארץ-ישראל .המנהיג הרוחני
המקומי לא נקרא אז ״רב״ ,אלא סים ,נשק ועבדים .היהודים היו בולטים הצלב .אומנם מחקר חדיש תיקן גם שם
״חבר״ ,כלומר חבר בחבורת הקודש בסחר חומרי גלם לתעשיית בדים ,ובי- את התמונה המקובלת .מכל מקום,
של ארץ הצבי )ארץ-ישראל( שנתמנה חוד פשתן ומשי ,ובתעשיה ובמסחר של האוכלוסיה היהודית בארצות אירופה
על-ידי הישיבה כדיין ומדריד דתי. מלבושים .הם היו גדולים בענף הבין-
אירגון הקהילה היה דימוקרטי .אנשי לאומי של מתכות ,ביחוד זהב וכסף אד היתה חברה חריגה ,בלתי-נורמלית,
העיר ,הציבור הרחב ,לקחו חלק פעיל גם נחושת ,ומתכות אחרות .בכל הענ קבוצות קטנות של זרים ,שהתיישבו
בדיונים על עסקי הרבים ,במינוי פקידי בארצות רחוקות והיו מוגבלים למקצו
הקהל ,לרבות הדיינים .השירותים פים האלה היו היהודים בולטים ,אד לא
הסוציאליים הנרחבים ,כלומר הטיפול היו ח ר י ג י ם ,לא יוצאים מן הכלל עות פרנסה מועטים ביותר ,כגון מסחר
בעניים ,בזקנים ,ביתומים ובאלמנות, והלוואה בריבית.
התנהלו על-ידי אנשים מן הציבור. בשום דבר .בוודאי ,מספר היהודים
הרבה מן האופי הקואופרטיבי, שהיו רקחים ,צורפי כסף וזהב ,או צוב גם החברה המתוארת בגניזה היתה
המשותף ,של הקהילה היהודית מן עים בכל סוגי צביעה היה מרובה ,אך רבת תנועה מעיר לעיר ומארץ לארץ.
התקופה ההלניסטית והרומאית עדיין
היה חי בשעה שהגניזה מסירה את הלוט היו גם רקחים ,צורפים וצבעים מוסל אד השטח כולו ,בארץ-ישראל גופא,
ממחשכי ההיסטוריה היהודית שברא ומזרחה ומערבה מארץ-ישראל ,כלומר
שית האיסלאם .ואולם ,ארץ-ישראל מים ונוצרים .לא היה גיטו מקצועי כשם
ועיראק נחרבו במלחמות האחים של שלא היה גיטו גיאוגרפי ,ועל-כן ,היה מאירן ועד צפון-אפריקה ,היה מרחב
המוסלמים ,ביחוד במאות העשירית של התיישבות יהודית מימי קדם .במובן
והאחת-עשרה ,ועמן נחרבו הישיבות
ונתבטלה המרות העליונה של העם,
שהיתה קיימת למעלה מאלף שנה .ועם
התדלדלות הציבור היהודי הוא התבולל
והידמה לסביבה המוסלמית .הוא איבד
הרבה מאופיו המקורי ,השיתופי וקיבל
דמות של חברה המתנהלת בצורה
אוטוקרטית ,של שלטון יחיד .החל
במאה השלוש-עשרה דמה הדיין במידה
מרובה לקאדי המוסלמי ,שאיחד בידו
את השירותים הסוציאליים וחרץ את
ענייני הציבור על-פי שיקול דעתו הוא.
חומר הגניזה על חיי הציבור הוא רב
צדדים ומעניין ביותר .הוא שופד אור
לא רק על תקופת הגניזה עצמה אלא גם
על מה שקדם לה ,תקופת התלמוד.
עם תום המאה השלוש-עשרה ,תמה
תקופת ״הגניזה הקלסית״ .חיי היהודים
נהיו עניים יותר ,בכל המובנים ,ברוח
ובחומר.
לעיון נוסף :סדרי חינוך -ש.ד.גוי־
טיין׳ הגניזה והגניזות ־ ־ א.מ .הברמן.