Page 9 - etmol_07

‫לנפשם ולתוצאות המרות של רשלנותם ומריבותיהם‪.‬‬ ‫את האחריות למתיישבי זכרון־יעקב‪ ,‬לא היה מסוגל‬
‫חוסר המשמעת של מסכנים אלו מקשה עליך מאוד את‬ ‫להבטיח אפילו את קיומם הפיזי שלא לדבר על הקמת‬
‫ישוב חקלאי‪ .‬מכאן‪ ,‬שהברון לקח על עצמו את האח­‬
‫תפקיד הפיקוח שנטלת על עצמך לגביהם״‪.‬‬ ‫ריות למפעל ההתיישבות בעודו באיבו ואילמלא הוא‪,‬‬
‫לנגד עיניו של רוטשילד עמד המפעל ההתיישבותי‬ ‫היו מסתיימים — יש להניח — כל הנסיונות שנעשו לפני‬
‫וחשיבותו לעתיד העם היהודי והיהדות ולא ראה במת­‬
‫כן בחידלון תוך זמן קצר‪.‬‬
‫יישבים אנשים הראויים להערכה ולע ‪T‬וד מוסרי בזכות‬ ‫גם המושבות שנוסדו בגל השני של העליה־הראשונה‪,‬‬
‫בשנים ‪ 891‬ו‪ 890-‬ו ‪ -‬רחובות וחדרה‪ ,‬לא היו ״עצמ­‬
‫עצמם‪.‬‬ ‫איות״ כפי שנהוג לכנותן — חדרה ניצלה מסכנת הכח­‬
‫ובסיכום‪ ,‬הכרה בלתי‪-‬מסוייגת בחשיבותו ההיסטורית‬ ‫דה על‪-‬ידי מגיפת הקדחת‪ ,‬אך ורק בזכות הניקת וייבוש‬
‫של מפעלו ההתיישבותי של הברון‪ ,‬שבלעדיו אפשר‬ ‫הביצות על‪-‬ידי מערכת תעלות ומטעי אקליפ­‬
‫והמפעל לא היה קם — אינה צריכה לכסות על אחריותו‬ ‫טוס שמומנו בכספי הברון‪ .‬רחובות‪ ,‬המאורגנת מכל‬
‫המושבות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬זכתה לביסוס כלכלי הודות‬
‫לתופעות שליליות רציניות שהתלוו לפעולותיו‪.‬‬ ‫לכך שהברון קנה מאיכריה את יבול כרמם )תוצרת‬
‫לעיון נוסף‪ :‬תקופת חיבת ציון — ש‪ .‬יבניאלי; אבי‬ ‫אחרת לא היתה להם( ושילם עבורו מחיר מסובסד כפי‬

‫הישוב ־־־ ג‪ .‬קרסל‪.‬‬ ‫ששילם לאיכרי מושבותיו‪.‬‬

‫רוטשילד והרצל — שתי שיטות‬

‫קשה לקבוע בפסקנות מה היו מניעיו של הברון‬
‫בפעולות בארץ‪-‬ישראל שכן מיעט בהצהרות וכמעט‬

‫שלא דיבר על כוונותיו‪ .‬ממכתביו המעטים המצויים‬
‫בידינו )ארכיון משפחת רוטשילד סגור לעיון( מסתבר‪,‬‬
‫כי ההתיישבות היתה יקרה מאוד לליבו‪ ,‬התעניינותו‬
‫בנעשה בה כמעט שלא ידעה גבולות‪ .‬נכון‪ ,‬הוא לא היה‬
‫ציוני במובן הפורמלי של המלה‪ ,‬הוא דחה על הסף את‬
‫פנייתו של הרצל להצטרף לתנועה הציונית‪ ,‬הוא גם לא‬
‫קיבל את הנחת‪-‬היסוד הציונית‪ ,‬לפיה אין קיום לעם‬
‫היהודי בגולה‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬חשב על ההתיישבות היהו­‬
‫דית בארץ‪-‬ישראל במושגים רחבים למדי‪ ,‬כמקום מקלט‬

‫להמוני יהודים מדוכאים ממזרח אירופה‪.‬‬
‫ההבדל המעשי בין מדיניותו לבין זו של הרצל‪ ,‬היה‬
‫תהומי‪ .‬המנהיג הציוני דגל ב״משפט גלוי״‪ ,‬כלומר‬
‫בפתרון‪-‬כולל של הבעיה היהודית בתמיכת העולם‬
‫הנאור על‪-‬ידי התיישבות חד‪-‬פעמית בארץ‪-‬ישראל‪:‬‬
‫רוטשילד לעומתו‪ ,‬גרס כי בנסיבות הקיימות באימפריה‬
‫העותמנית‪ ,‬הדרך היחידה לפעולה‪ ,‬היא יצירת עובדות‬
‫בשטח בשיטה מחתרתית‪ ,‬תוך ניצול כל האפשרויות‪,‬‬
‫כולל שיחוד אנשי השלטון התורכי‪ .‬עובדה היא כי הרצל‬
‫נכשל בכל נסיונותיו להשגת זכיון)צ׳רטר( להתיישבות‬
‫היהודית בארץ‪-‬ישראל ואילו רוטשילד הצליח במעשיו‬

‫והניח את היסוד לישוב חקלאי יהודי בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫יחס קשה למתיישבים‬

‫מי אשם במערכת היחסים העכורה בין פקידות הברון‬
‫ובין המתיישבים‪ ,‬שהביאה למרידות רבות ולדיכויין ביד‬
‫קשה? מקובל לחשוב‪ ,‬כי הפקידים הם שהיו אחראים‬
‫בלעדית למשטר במושבות שהשחית כל חלקה טובה‬
‫בהפכם את המתיישבים לעבדים נרצעים‪ .‬לאמיתו של‬
‫דבר‪ ,‬הברון נושא באחריות לא פחותה לגישה של‬
‫פקידיו כלפי המתיישבים‪ .‬כאיש מערב אירופה‪ ,‬היה‬
‫שותף למחשבה כי יהודי מזרח אירופה ראויים לחמלה‬
‫ולעזרה‪ ,‬אך לא ליחס של כבוד‪ .‬לכן אין זה מפליא‪ ,‬כי‬
‫הגיב בחומרה רבה בשומעו על הקשיים שגורמים אנשי‬
‫ראשון‪-‬לציון למנהליהם וכתב לשמואל הירש‪ ,‬מנהל‬

‫בית‪-‬הספר מקוה‪-‬ישראל‪ ,‬שהיה איש אמונו‪:‬‬
‫״אשר לקשיים שגורמים לך מתיישבי ראשון‪-‬לציון‪,‬‬
‫המריבות והיצרים הרעים שפשו בהם‪ ,‬הריח המאוס של‬
‫קנאה וחשדנות המפעם אותם זהו מצב שאי‪-‬אפשר לו‬
‫להימשך‪ .‬מן הראוי שמסכנים אלה יבינו‪ ,‬כי אני הוא‬
‫שנטלתי על עצמי לשאת לבדי בהוצאות מושבתם ואם‬
‫יעוררו שוב התנגדות קלה שבקלות‪ ,‬או אם במקום‬
‫לעבוד‪ ,‬במלאם אחרי הוראות הגנן)הוא האגרונום( שלי‪,‬‬
‫יוסיפו לחיות בינם לבין עצמם באותה אווירה של איבה‬
‫שסופה לעשות כל מאמציהם לאל ‪ -‬לא אהסס לשלול‬
‫מהם את עזרתי‪ ,‬תוך עשרים‪-‬וארבע שעות ולעזבם‬