Page 125 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 125

‫מבוא‬

                                                                  ‫ימי הביניים שלנו בכלל׳‪342.‬‬
‫יש בוודאי ביצירת השלישי בשורה גדולה גם לשירת ספרד המפוארת שהשלישי עמד במידה רבה‬
‫על ספה במחצית השנייה של המאה העשירית‪ .‬אכן‪ ,‬הליריקה האישית של הפיוטים הקצרים מיוחדת‬
‫במינה ושימשה בוודאי מקור בלתי נדלה של השראה לפייטני ספרד הגדולים‪ .‬על פי היקפה הנרחב‬
‫וגם על פי רמתה הגבוהה שירת רשב״ה צריכה להיחשב אחד מן השיאים של שירת ישראל ערב‬
‫מסעי הצלב והמעבר של מרכז השירה מערבה‪ ,‬לספרד‪ .‬לצד רשב״ה פעלו בשוליים חזנים חרזנים‬
‫שהשאירו את רישומם בהשלמות ובתוספות‪ ,‬בקטעי הקדמה והרחבה למערכות הפיוט הגדולות‪.‬‬
‫עיקר כוחם של אלה היה בביצועים ווקליים שחוקרים דמיינו לשחזר על פי עיון בצורות ובתבניות‪.‬‬
‫מנחם זולאי‪ ,‬שהיצירתיות השירית הייתה נר לרגליו‪ ,‬דיבר בהקשר זה על אפיגונים הנטפלים ליצירות‬
‫הגדולים ומקשטים אותן‪ .‬יש להצטער על כך שעל פי מצב החומר והפיזור הגדול שלו נוח היה לו‬
‫למחקר למצות את הטיפול ביצירה הקיקיונית ולהזניח את הארזים‪ .‬הגיעה כמדומה השעה להוציא‬
‫לאור גם את היצירה הגדולה הזאת במהדורה מדעית מתוקנת‪ ,‬וילמדו ממנה שוחרי השירה העברית‬

                                                           ‫ושוחרי תרבות ישראל מה שילמדו‪.‬‬
‫נדודיו של המשורר המלומד בין קהילות ישראל הם כאין וכאפס לעומת נדודיו של מאסף הקטעים‬
‫המרכיבים את המהדורה בין אוספי הגניזה בעולם‪ ,‬בין ירושלים לפטרבורג במזרח לניו יורק ולוס‬
‫אנג׳לס במערב‪ .‬הוא‪ ,‬שקיבל עליו את המשימה לפני למעלה משלושים שנה‪ ,‬לא הבין בעצם לפני‬
‫מה הוא עמד‪ .‬בשלב הראשון העתיק את הפיוטים משרידיהם של כתבי היד המקוריים בספריות‬
‫העולם באוקספורד ובקמברידג׳‪ ,‬בלונדון ובניו יורק ועמל על צירופם‪ .‬בשלב הפירושים וההתקנה‬
‫שנעשה בירושלים עלו רעיונות חדשים שדרשו בכל פעם בדיקה חוזרת של המקורות‪ .‬בשלב זה‬
‫היה צריך להסתפק בתצלומים שניתן היה למצוא בירושלים במכון שוקן למחקר היהדות‪ ,‬במכון‬
‫לתצלומי כתבי יד בספרייה הלאומית וכן באקדמיה ללשון העברית‪ .‬על פי פרות העבודה הזאת‬
‫אף עיבד צוות המילון ההיסטורי ללשון העברית באקדמיה ללשון לפני למעלה משלושים שנה את‬
‫הטקסט במהדורתו אז והכלילו בסופו של דבר באתר ׳מאגרים׳‪ .‬הטקסט שבאתר הוא פרי שיתוף‬
‫הפעולה הזה שאליו התייחס זאב בן־חיים‪ ,‬נשיא האקדמיה אז‪ ,‬בדבריו בזיכרונות האקדמיה ללשון‬
‫העברית‪ 343.‬העבודה על המהדורה הלכה ונמשכה‪ ,‬והניסיון ללמוד את הפואטיקה של השלישי בכל‬
‫מרכיב ממרכיבי היוצר באופן השוואתי דרש צלילה מחודשת אל תוך כתבי היד‪ .‬בשלב זה כבר‬
‫הצטרף לעבודה המחבר השני שהתמקד בשאלות של סגנון ולשון‪ ,‬ובעבודתם המשותפת כבר יכלו‬
‫המחברים להיעזר גם באתר התצלומים הדיגיטליים של מפעל הגניזה על שם פרידברג שהקל את‬
‫עבודתם ביותר‪ .‬התוצר הסופי הוא פרי המאמץ המשותף של המחברים והנסיעות התכופות שלהם‬

                                                                        ‫בין ירושלים לקיוטו‪.‬‬

                                                                             ‫‪ 342‬פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪.196‬‬
                                                                   ‫‪ 343‬בן־חיים‪ ,‬זיכרונות האקדמיה‪ ,‬עמ׳ ‪.306‬‬

                                                   ‫‪123‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130