Page 125 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 125
מבוא
ימי הביניים שלנו בכלל׳342.
יש בוודאי ביצירת השלישי בשורה גדולה גם לשירת ספרד המפוארת שהשלישי עמד במידה רבה
על ספה במחצית השנייה של המאה העשירית .אכן ,הליריקה האישית של הפיוטים הקצרים מיוחדת
במינה ושימשה בוודאי מקור בלתי נדלה של השראה לפייטני ספרד הגדולים .על פי היקפה הנרחב
וגם על פי רמתה הגבוהה שירת רשב״ה צריכה להיחשב אחד מן השיאים של שירת ישראל ערב
מסעי הצלב והמעבר של מרכז השירה מערבה ,לספרד .לצד רשב״ה פעלו בשוליים חזנים חרזנים
שהשאירו את רישומם בהשלמות ובתוספות ,בקטעי הקדמה והרחבה למערכות הפיוט הגדולות.
עיקר כוחם של אלה היה בביצועים ווקליים שחוקרים דמיינו לשחזר על פי עיון בצורות ובתבניות.
מנחם זולאי ,שהיצירתיות השירית הייתה נר לרגליו ,דיבר בהקשר זה על אפיגונים הנטפלים ליצירות
הגדולים ומקשטים אותן .יש להצטער על כך שעל פי מצב החומר והפיזור הגדול שלו נוח היה לו
למחקר למצות את הטיפול ביצירה הקיקיונית ולהזניח את הארזים .הגיעה כמדומה השעה להוציא
לאור גם את היצירה הגדולה הזאת במהדורה מדעית מתוקנת ,וילמדו ממנה שוחרי השירה העברית
ושוחרי תרבות ישראל מה שילמדו.
נדודיו של המשורר המלומד בין קהילות ישראל הם כאין וכאפס לעומת נדודיו של מאסף הקטעים
המרכיבים את המהדורה בין אוספי הגניזה בעולם ,בין ירושלים לפטרבורג במזרח לניו יורק ולוס
אנג׳לס במערב .הוא ,שקיבל עליו את המשימה לפני למעלה משלושים שנה ,לא הבין בעצם לפני
מה הוא עמד .בשלב הראשון העתיק את הפיוטים משרידיהם של כתבי היד המקוריים בספריות
העולם באוקספורד ובקמברידג׳ ,בלונדון ובניו יורק ועמל על צירופם .בשלב הפירושים וההתקנה
שנעשה בירושלים עלו רעיונות חדשים שדרשו בכל פעם בדיקה חוזרת של המקורות .בשלב זה
היה צריך להסתפק בתצלומים שניתן היה למצוא בירושלים במכון שוקן למחקר היהדות ,במכון
לתצלומי כתבי יד בספרייה הלאומית וכן באקדמיה ללשון העברית .על פי פרות העבודה הזאת
אף עיבד צוות המילון ההיסטורי ללשון העברית באקדמיה ללשון לפני למעלה משלושים שנה את
הטקסט במהדורתו אז והכלילו בסופו של דבר באתר ׳מאגרים׳ .הטקסט שבאתר הוא פרי שיתוף
הפעולה הזה שאליו התייחס זאב בן־חיים ,נשיא האקדמיה אז ,בדבריו בזיכרונות האקדמיה ללשון
העברית 343.העבודה על המהדורה הלכה ונמשכה ,והניסיון ללמוד את הפואטיקה של השלישי בכל
מרכיב ממרכיבי היוצר באופן השוואתי דרש צלילה מחודשת אל תוך כתבי היד .בשלב זה כבר
הצטרף לעבודה המחבר השני שהתמקד בשאלות של סגנון ולשון ,ובעבודתם המשותפת כבר יכלו
המחברים להיעזר גם באתר התצלומים הדיגיטליים של מפעל הגניזה על שם פרידברג שהקל את
עבודתם ביותר .התוצר הסופי הוא פרי המאמץ המשותף של המחברים והנסיעות התכופות שלהם
בין ירושלים לקיוטו.
342פליישר ,היוצרות ,עמ׳ .196
343בן־חיים ,זיכרונות האקדמיה ,עמ׳ .306
123