Page 122 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 122

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫דומה מצאנו גם בשירי תלונה קצרים הבנויים בתבנית דו־טורית ובחריזה של גוף המדבר ־בי‪ ,‬־לי‪ ,‬־ני‬
‫וכדומה‪ .‬לולי השקילה המדויקת היינו נוטים לראות בשירים פיוטי ׳ועד מתי׳ של שמואל השלישי‬

                                          ‫ולאו דווקא ׳קטעה׳ )שיר קצר( בנוסח שמואל הנגיד‪:‬‬

                                                          ‫ַעל ְמר ֹום ָק ְד ְשׁ ְכּ ִמ ְג ָדּל ְבּ ֵנ ִני‬
                                                        ‫ַו ֲע ֵלי ִל ְבּ ְכּח ֹו ָתם ְתּ ֵנ ִני‬

                                                            ‫ִמ ְדּ ֵמי ַצר ְבּי ֹום ְק ָרב ַשׁ ְכּ ֵר ִני‬
                                                     ‫וּ ְב ָשׂר ֹו ְבּ ֵליל ְפּדוּת ַשׂ ְבּ ֵע ִני‬

                                                         ‫כּ ֹוס ְישׁוּע ֹות ְתּ ָנה ֲע ֵלי ַיד ְי ִמי ִני‬
                                                 ‫ִשׁיר ְי ִדיד ֹות ְשׁ ַמע ְבּ ַר ֵנּן ְלשׁ ֹו ִני‬

                                                              ‫ֶזה ְכּ ֶא ֶלף ְל ֲא ַח ֶוּה ְיג ֹו ִני‬
                                                  ‫ִבּ ְב ִכי ַרב ְוצ ֹום ֲה א ַת ֲע ֵנ ִני‪329‬‬

‫גם דונש בן לברט‪ ,‬הנחשב ראשון משוררי החול בספרד‪ ,‬כאשר ביקש לחבר שיר שבח בעל‬
‫פתיחה נהנתנית על דרך הקצידה הערבית‪ ,‬נאלץ לנסח את תיאורי היין והשתייה של הפתיחה על דרך‬
‫תוכחה ותלונה‪ ,‬והכול באמצעות בתים חד חרוזיים עשירים בחרוזים פנימיים‪ .‬את תיאור השתייה‬
‫וההנאות הוא שם בפיו של מזמין אלמוני‪ .‬המשורר עצמו גוער באלמוני המפתה בדברים שעל דרך‬
‫סוגת התלונה‪ ,‬שהיה רגיל בה בפיוטי ה׳ מלכנו‪ ,‬וכפי שהכתיבו לו חוקי השיר של זמנו המעוגנים‬
‫במסורת הפייטנית הרווחת‪ .‬מכאן הוא מצא לו דרך מתוחכמת לעבור לגוף השיר ולשבחי המהולל‪,‬‬
‫החסיד־חסדאי אבן שפרוט‪ ,‬בעל התואר ראש כלה‪ ,‬שהעניקה לו הישיבה הבבלית‪ .‬לולי האל )׳אשר‬

                ‫דר בתהלה׳( אשר הועיד את חסדאי להגן על עמו‪ ,‬לא הייתה לעם ישראל תקומה‪:‬‬

                          ‫ְו ֵאי ִנ ְשׁ ֶתּה ַי ִין ‪ְ /‬ו ֵאי ָנ ִרים ַע ִין ‪ְ /‬ו ָה ִיינוּ אַ ִין ‪ְ /‬מאוּ ִסים וּ ְגעוּ ִלים‬
                    ‫ְולוּ ֵלי ִכּי ִה ְפ ָלה ‪ֲ /‬א ֶשׁר ָדּר ִבּ ְת ִה ָלּה ‪ֲ /‬ח ִסיד ֹו ֹראשׁ ַכּ ָלּה ‪ְ /‬ל ַה ִצּיל ִנ ְג ָז ִלים‬
                 ‫ֲא ָכלוּהוּ ַע ִמּים ‪ְ /‬פּ ִל ְשׁ ִתּים ֶו ְאד ֹו ִמים ‪ְ /‬וה ֹו ִמים ַכּ ַיּ ִמּים ‪ְ /‬ור ֹו ְג ִשׁים ִכּ ְנ ָח ִלים‪330‬‬

‫ביצירת ההיחלצות הרטורית מן הפתיחה אל שבחי המהולל‪ ,‬שהאל בחר בו להציל את ישראל מידי‬
‫העמים‪ ,‬לא הרגיש דונש כל קושי‪ .‬הקושי הגדול היה כיצד לכתוב שיר נהנתני על שתייה ותענוגות‬
‫חצר בלשון העברית‪ .‬הפיתרון של דונש היה פיתרון מקורי‪ ,‬שכבר בעל הכותרת הערבית הארוכה‬
‫שהוצמדה לשיר לא הבין אותו‪ .‬דברי בעל הכותרת מלמדים שהוא ראה בשיר קצידה בעלת גרעין‬
‫של שבח שהוקדמה לה פתיחה נהנתנית על תענוגות השתייה‪ :‬׳שיר אחר לבן לבראט ז״ל על סוגי‬
‫השתיה בערב ובבוקר ועל ההתמדה בהם‪ ,‬במשקל קל בלוית כלי זמר‪ ,‬על קול תעלות מים וצליל‬
‫המיתרים וצפצוף הצפרים בעפאים וריח כל מיני בשמים – את כל זה תיאר במסיבת חסדאי הספרדי‬

                                              ‫‪ 329‬ירדן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,319‬והשוו עוד ׳אהה שומרים׳‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.304‬‬
 ‫‪ 330‬אלוני‪ ,‬דונש בן לבראט‪ ,‬עמ׳ סד‪-‬סו‪ ,‬וכן אליצור‪ ,‬חידושים בחקר השירה והפיוט בגניזת ז׳נבה‪ ,‬עמ׳ ‪.207–200‬‬

                                                   ‫‪120‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127