Page 117 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 117
מבוא
בפסוק הראשון של הפרשה ,אבל חירות הייתה בידם לקטוע את הפסוק בנקודה הנראית להם בהתאם
לאורך הטור הפייטני .מכל מקום קבעה נקודת הקיטוע גם את חריזתה של מחרוזת הפיוט הראשנה
בגוף היוצר .אלסנג׳ארי הסתפק בקטע המזערי ביותר העומד ברשות עצמו.
אָח ַעל אַ ִחים ְבּ ִה ְת ַא ֵמּר אלסנג׳ארי:
ְבּ ַע ְצּ ַבת ֵלב ְל ָה ִשׁיב א ֹו ֶמר
ַו ִיּ ַגּשׁ ֵא ָליו ְיהוּ ָדה ַו ֹיּא ֶמר
השלישי לעומתו האריך בדברים:
ֱאמוּ ָנה א ֹו ֶמן ִל ְבר ֹו ַח ִמ ָשּׁל ֹושׁ אָמוּר וּ ְל ִה ַדּ ֵבּק ְבּ ָשׁ שׁ ְמדוּ ָבּר
ְבּ ָשׁ ָעה ֶשׁ ָז ְל ָגה ר ֹואַת ָע ָרב ָדּם ִנ ְת ַח ַיּיל ְו ִנ ְת ַגּ ָבּר
ַו ִיּ ַגּשׁ ֵא ָליו ְיהוּ ָדה ַו ֹיּא ֶמר ִבּי ֲא ֹד ִני ְי ַד ֶבּר ָנא ַע ְב ְדּ ָד ָבר316
אפשר לומר שאורך הטורים בפיוטי השלישי כפול מזה של אלסנג׳ארי ,ובהתאם לכך נקבע גם אורך
ההבאה מתוך פרשת השבוע ,שחלק לפחות מן הפסוק הראשון שלה חייב ללוות את המחרוזת
הראשונה .דרגת הקושי בהבנה הוא גורם נוסף בדחייתם של גופי היוצר והזולתות של השלישי.
גוף היוצר והזולת גם נודעו משכבר הימים בעומס הסגנוני שהכביד על הבנתם .כבר תלמידו של
השלישי ,סהלאן בן אברהם ,העיד על מורו ורבו ׳שכוונתו הייתה ביוצר ובזולת להעמיק המילות
ולהצרידן׳ 317.השלישי אכן עשה שימוש בחומר לימודי רב המבוסס על מדרשי חז״ל בתוך גופי
היוצר ובתוך פיוטי הזולת שנקשרו באופן הדוק לפרשות ולהפטרות .כאן הוא גם השתמש בלא
היסוס במילים יווניות ובמילים מלשון חכמים שמקורן ארמי או אף פרסי .נגדו ונגד שכמותו התריס
ר׳ אברהם אבן עזרא בעל האידיאולוגיה הספרדית של טוהר הלשון וצחותה ,ואמר :׳ומי הביאנו
בצרה הזאת להתפלל בלשונות נכריות?...ולמה נתפלל בלשון מדי ופרס ואדום וישמעאל?׳318
שמואל השלישי בעצמו כבר דחה את המילים השאולות מן החלקים היותר ליריים של יצירתו.
במאורות )מאורה ואהבה( ובגאולות )מי כמכה וה׳ מלכנו( הוא מתגלה כטהרן הנמנע ממילים זרות.
גם המחשבה הדתית שהתקשרה לזרמי הגות חדשים שחדרו לעולמה של היהדות התרחקה במידה
זו או אחרת מעולם המחשבה הדתית של חז״ל ,במיוחד בביטויי התפילה האישיים שבאו לפרוט
316השוו בראשית רבא ,צג א ,עמ׳ .1150לגוף היוצר של אלסנג׳ארי השוו שירמן ,שירים חדשים מן הגניזה ,עמ׳ .49
והשוו עוד הפתיחה של השלישי לגוף היוצר של פרשת משפטים :ארכיות שלגוים ואגרויותיהם אסור להיזקק
בהם אף על פי שכדיני ישראל דיניהם ...ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם )שמ׳ כא ,א( .והכול על פי תנחומא
משפטים ו.
317מאן ,מכתבו של רב סהלאן בר אברהם ,עמ׳ ,83–82וכן הערת ילון ,למכתבי רב סהלאן ,עמ׳ ,120והשוו זולאי,
האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון ,עמ׳ כה ואילך.
318פירוש ר׳ אברהם אבן עזרא לקוהלת ה ,א ,השוו יהלום ,שפת השיר ,עמ׳ .189
115
