Page 119 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 119

‫מבוא‬

‫גם המעבד של האהבה לפרשת ניצבים־שוש אשיש עשה בה כבתוך שלו‪ .‬הוא ניתק אותה‬
‫מקשריה עם פרשת השבוע ניצבים )׳הציבנה׳( וגם מן הקשר עם הפסוק הליטורגי הנלווה אל הפיוט‬

   ‫בחתימתו‪ .‬וכך אנו מוצאים בכתב יד במקום שני הטורים האחרונים בנוסח המקורי של רשב״ה‪:‬‬

                                               ‫שׁוּ ֶב ָנּה ֲה ִשׁי ֶב ָנּה ַה ִצּי ֶב ָנּה ֱהי ֹות ְל ַמ ְמ ֶל ֶכת‬
                                                ‫תּ ֹו ִשׁי ַע ֲהמ ֹו ֶני ָה ְבּאַ ֲה ַבת ֶח ֶסד ְו ַה ְצ ֵנ ַע ֶל ֶכת‬
                               ‫ככתוב‪ ...‬׳עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת׳ )מי׳ ו‪ ,‬ח(‬

‫נוסח שונה המתעכב על יחסי אדם־אל בתפילה בעיצוב רטורי ספרדי‪ .‬מלבד השינוי הגדול בשני‬
‫הטורים האחרונים החורזים מעתה בחריזת ־ ֶר ֶכת במקום בחריזת ־ ֶל ֶכת הנוסח החדש שומר על לשון‬

                                                                  ‫הפתיחה ללא שינוי כמעט‪:‬‬

                                             ‫ְק ֵנה ֲע ִשׂי ִר ָיּה ַה ְמשׁוּ ָלה ְב ַמ ֶצּ ֶבת ֲא ֶשׁר ַבּ ָשּׁ ֶל ֶכת‬
                                              ‫ָרם ָתּ ִרים ַמ ַצּ ְב ָתּהּ ִכּי ְל ֶא ֶרץ אַ ֶח ֶרת מוּ ְשׁ ֶל ֶכת‬
                                                     ‫ְשׁ ֵעה ֲע ִתי ָר ָתהּ ִכּי ִהיא ְב ַל ַחץ ִנ ְפ ֶר ֶכת‬
                                                ‫ִתּ ְשׁ ַמע ק ֹול ִצי ְפצוּ ָפהּ ְתּ ִפ ָלּה ְל ‪ 322‬ע ֹו ֶר ֶכת‬

‫דרך אחרת בעיבוד פיוטי המחרוזת המסורתית הבודדת נתאזרחה‪ ,‬כנראה‪ ,‬כבר במזרח‪ ,‬ומשם‬
‫עברה למערב‪ .‬קטע השלמה ארוך יחסית בעל חריזה מגוונת היה לבן לוויה קבוע של המחרוזת‬
‫הבודדת של האהבה ושל המאורה‪ .‬הקטע המקורי נתכנה בשם רהט‪ ,‬כנראה על פי מספר שורותיו‬
‫המצומצם‪ 323,‬ואילו קטע ההשלמה קיבל את השם פזמון‪ .‬הפזמון הוא שיר ארוך יחסית‪ ,‬והוא משלים‬

                                                    ‫את הרהט בצורות שונות‪ .‬כך אנו מוצאים‪:‬‬

                                                ‫רהט יקאל עלי )=ייאמר על דרך( אהבה‬
                ‫פזמון‪ֲ :‬ארוּ ַסת ְקדוּ ִמים ‪ֲ /‬אהוּ ַבת ֲעלוּ ִמים ‪ְ /‬בּ ֶח ֶסד וּ ְב ַר ֲח ִמים ‪ִ /‬לי ֵא ַר ְס ִתּי‬

                    ‫ָנ ְג ֵה ָה ֳע ַלם ‪ְ /‬ל ֵעת ָחשׁ יוּ ְשׁ ַלם ‪ְ /‬בּאַ ֲה ַבת ע ֹו ָלם ‪ִ /‬כּי ִרי ַח ְמ ִתּי‬

‫הפזמון החתום ׳אני יצחק׳ נכתב על ידי אחד מראשוני משוררי שירת הקודש בספרד אשר חי‬
‫בלוסינה סביב שנת אלף‪ ,‬ר׳ יצחק אבן מר שאול‪ .‬הפזמון כתוב בהיקף של שמונה טורים מרובעים‬
‫שבו חורזות שלוש הצלעיות הראשונות בכל טור וטור זו בזו‪ ,‬ואילו הצלעית הרביעית חורזת בחרוזו‬
‫האחיד של השיר כולו‪ .‬במקרה זה השיר אף כתוב במשקל ההברתי שנעשה ייחודי לשירת הקודש‬

                                                                          ‫העברית בספרד‪324.‬‬

                                                                    ‫‪ 322‬לה בכתב היד‪ .‬התיקון נראה מתבקש‪.‬‬
                                               ‫‪ 323‬אולי על פי הערבית‪ :‬קבוצה המונה בין שלוש לעשר יחידות‪.‬‬
‫‪ 324‬פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪ ,537‬וכן שם‪ ,‬עמ׳ ‪) 418‬פזמונים מזרחיים(‪ .‬פליישר קורא לתבנית הכפולה בשם ׳מחרוזת‬
‫ופזמון׳‪ ,‬אבל השם המסורתי רהט ופזמון הוא המשמש במקורות‪ .‬השם מחרוזת הוא בעייתי‪ ,‬מכיוון שבמקרים‬

                                                   ‫‪117‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124