Page 114 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 114
יוצרות רבי שמואל השלישי
לומר פיוטים ושירים /כלם שבורים /ופסחים ועורים /ודרכם מעוקל /בלא חרז ובלא משקל /
ובלא ענין /ובלא בנין׳ .גם הקהל המקומי לא מצא עניין מיוחד בביצוע המתמשך :׳וכאשר האריך
בפיוטיו לשוטיו /ושירי תהלותיו /ומזמוריו לחמוריו /יש מקצת העם אשר ישבו /ומהם ישנו שנת
עולם ושכבו /וקצתם ברחו ולא שבו /ובית הכנסת עזבו /ונפוצו מעל הרועה השורים /וברחו
המקנה והעדרים /ולא נשארו כי אם ארבעה חמורים /צועקים עם החזן ונוערים /והם יחשבו כי
הם משוררים׳ .ארבעת החמורים שנשארו עד הסוף המר היו ,כנראה ,ארבעת משוררי המקהלה אשר
סייעו בידי החזן בביצוע הפזמונים .כמו החזן עצמו הם היו בעלי תפקיד ,ולא יכולים היו לנטוש את
המערכה בעיצומה.
קהל בית הכנסת ,שלא כבעלי התפקידים ,הופיע ל׳שעה אחת בשבת׳ ,ועזב את בית הכנסת
בלא שיצא נשכר ,שכן החזן ׳האריך להם בפיוטיו עד הצהרים /עד דבקה לשונם למלקוחים /
וכאשר השלים פיוטיו וחזר להשלים התפלה /לא היה איש בבית הכנסת כי נמצאו בבתיהם ישנים
כל הקהלה׳ 307.בוויכוח המתעורר בהמשך טוען בעל ריבו של המחבר שאין להעלות על הדעת כי
׳בעבור טענותיך החלושות והדלות /נעזוב מנהג כל הקהלות׳ .על כך משיב לו המחבר שאמנם
בדרך כלל ניתן למצוא בכל קהילה מעט משכילים המבינים לפחות מקצת מן הפיוטים ,אבל מוצול
מיוחדת במינה :׳בעיר הזאת כלם שורים /ומדעת נבערים /גם החזן לא יבין מה שהוא אומר /ולא
במה יתחיל או גומר ... /והוא מנגן שיריו על בהמות עטופים בבגדים לבנים /וידבר על העצים
ועל האבנים׳ 308.גם שאלות ותשובות בהלכה שמקורן במצרים באותו הזמן נדרשות לאותה תופעה
עצמה.
ר׳ יוסף ראש הסדר ,מלומד יהודי דגול ,שהה בפסטאט בראשית המאה השלוש־עשרה
)ניסן .(1211כאן הוא נשאל על כשרות מנהגם הקדום של המאחרים את קריאת שמע של שחרית
בימי שבתות וימים טובים עד לאחר שלוש שעות באמירת פיוטים שיש בהם משום ביטול זמן .את
הבעיה מסבכת ,לדברי השואל ,העובדה שהתופעה מעוגנת במסורת ארוכה .יתר על כן ,כך נהגו
לעשות לפני החכמים בשכבר הימים ,והחכמים לא גינו את הדבר .מכל מקום ,תקלה גדולה יש בכך
שהרי העם הרואה את החזן מפסיק את הברכה ומתחיל לומר פיוטים נפנה לענייניו ולשיחות של
חולין .גם עצם ההפסקה בברכות קוטעת את הכוונה ,ודבר זה כשהוא לעצמו מגונה גם כשפונים
בדברים אל מלך בשר ודם ,על אחת כמה כשפונים בדברים אל מלך מלכי המלכים .ודומה הדבר
למי שפונה אל הסולטאן ומדבר אתו ותוך כדי דיבור הוא מתחיל לשיר .והרי אין לך דבר שירגיז את
הסולטאן יותר מזה ,והסולטאן בוודאי יצווה להלקות את האיש ולהרחיקו ,שהרי לא יעלה על הדעת
307יהלום וקצומטה ,תחכמוני ,עמ׳ .369
308שם ,עמ׳ .370
112
