Page 115 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 115

‫מבוא‬

‫להכניס ליצנות לתוך עניין רציני‪ 309.‬יצירות בעלות רמה‪ ,‬כמו אלה של רשב״ה‪ ,‬עשו את דרכן על אף‬
                                                          ‫כל ההתנגדות אל תוך מחזורי ספרד‪.‬‬

                                                ‫מורשת השלישי וגלגולי המסירה של יצירתו במערב‬

‫העדות המאוחרת ביותר להתעניינות ביוצרות ר׳ שמואל השלישי נמצאה לנו כשש מאות שנה‬
‫לאחר מותו במחזור חיזונים כמנהג המערביים בסיציליה‪ .‬מחזור זה נדפס בקושטא בשנת שמ״ה‬
‫)‪ 310,(1585‬והוא שימר בתפילות של שבת בראשית את החטיבה הראשונה של גוף היוצר לשבת‬
‫בראשית ׳אכתיר עוז למלך׳‪ .‬על ידי אותה מסורת של מנהג המערביים בסיציליה נדפס מחזור ליום‬
‫הכיפורים המכונה ׳בלתי נודע׳ בוונציה בשנת שמ״ב )‪ (1582‬בערך‪ .‬כאן נמסרה לנו בשחרית של‬
‫יום הכיפורים החטיבה הראשונה של גוף היוצר לפרשת אחרי מות ׳אב לזרז ולהזהיר׳ פרי עטו של‬
‫השלישי‪ .‬גם מסירות קדומות יותר של יצירות השלישי שמקורן בגניזה לא שימרו מגופי היוצרות‬
‫שלו אלא את החטיבה הראשונה )טורים ‪ ,(12–1‬אבל לעתים הם גם שימרו עוד חטיבה נוספת‬

                           ‫)טורים ‪ ,(24–13‬ולעתים אף שתי חטיבות נוספות )טורים ‪311.(36–13‬‬
‫להתעניינות מיוחדת זכו במערב יצירות מתוך היוצרות לשבתות הפורענות‪ .‬שלוש החטיבות‬
‫הראשונות מגוף היוצר לשבת פנחס־דברי מועתקות בסידור מנהג צפון אפריקה‪ ,‬כתב יד אדלר ‪2008‬‬
‫)הסמינר התיאולוגי בניו־יורק ‪ ,4717‬דפים ‪ .(70–69‬באותו כתב־יד )דפים ‪ (84–80‬מועתקות עוד‬
‫שתי החטיבות הראשונות של גוף היוצר וכן הזולת לשבת מטות ומסעי־שמעו‪ .‬הזולת לשבת פנחס־‬
‫דברי נמצא עוד במחזור פרמה די רוסי ‪) 1192‬דפים ‪ (137–136‬משנת ‪ .1481‬מחזור זה הועתק‬

                             ‫בא ֹו ְק ֵלס שבקשטיליה לה מנצ׳ה במחוז קוונקה שמדרום למדריד‪312.‬‬
‫כתב יד ספרדי נוסף אשר שימר מיצירות השלישי עיקרו קינות לשבתות הפורענות‪ ,‬והוא כתב‬
‫יד בעל היקף ששרידיו התפזרו בעולם בין שלושה אוספי כתבי יד מרוחקים‪ 313.‬כתב היד הזה שימר‬

                                                              ‫‪ 309‬פרידמן‪ ,‬התנגדות לתפילה‪ ,‬עמ׳ ‪.99–98 ,89‬‬
‫‪ 310‬על מנהג סיציליה ראו גולדשמידט‪ ,‬מחקרי תפילה ופיוט‪ ,‬עמ׳ ‪ 222‬ואילך‪ ,‬וראו סימונסון‪ ,‬בין הפטיש והסדן‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ .321‬להגירתם של יהודי המגרב לסיציליה בימי שמד המואחדון השוו מנדלה‪ ,‬הגירה‪ ,‬עמ׳ ‪) 199–179‬נמסר‬

                                                   ‫לנו על ידי ד״ר נדיה זלדס שתודתנו אמורה לה גם כאן(‪.‬‬
‫‪ 311‬יוצרותיו של ר׳ יוסף החבר לא נודעו לנו אלא על־פי העתקה הכוללת את חטיבתן הראשונה בלבד‪ ,‬ראו אליצור‪,‬‬

                                                                               ‫שארית יוסף‪ ,‬עמ׳ ‪.20–18‬‬
‫‪ 312‬דודי‪ ,‬המציאות הלשונית המשתקפת ממחזור ממנהגי אראגון‪ ,‬עמ׳ ‪ .332–311‬הזולת לשבת פנחס־דברי מועתק‬

            ‫גם בכתב יד אוקספורד ‪ (Mich. 290) 1094 V‬הנחשב מנהג צפון אפריקה מן המאה החמש־עשרה‪.‬‬
‫‪ 313‬חלקו הראשון נשתמר בספרייה הלאומית בליסבון )‪ 64 ,Iluminado 3‬דפים( וחלקו האחרון בספרייה הציבורית‬
‫שבאיבורה פורטוגל )‪ 7‬דפים‪ .‬גילתה את כתב היד ד״ר שולמית חוה הלוי(‪ .‬חלקו האמצעי של כתב היד שוכן‬

                                                         ‫כבוד בספרייה הבריטית )‪ 39 ,Add. 20747‬דפים(‪.‬‬

                                                    ‫‪113‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120