Page 113 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 113
מבוא
המסכתות יומא ,סוכה ויום טוב וכן את ספר הקניין לשמואל בן חופני 303.גם כתבי היד של יוצרות
בן הושענא היו ,כמובן ,מטבע עובר לסוחר ,אף כי אינם נזכרים במכתבו.
על פי רשימות מכר המופיעות בעמוד השער של יוצרות בראשית ,שאמנם לא הועתקו בכתב ידו
של ר׳ משה שלנו ,קנה את הספר יצחק הלוי ביר׳ שמואל הלוי החזן בשנת אתק״ו לשטרות ).(1204
אחרי שהחליף ידיים קנה אותו בסופו של דבר בדמשק בשנת אתקפ״ז לשטרות ) (1276רצון בר
ישמעאל יזיי 304.ר׳ משה בן לוי הלוי מצא ,כנראה ,עניין מיוחד ביוצרות רשב״ה שהוא העתיק .הוא
נודע בהמשך דרכו כחזן ובוודאי נזקק להעתקות של יוצרות רשב״ה גם לשימוש ציבורי .לפי מה
שהוא מספר על עצמו במקאמה האוטוביוגרפית הוא החליט לעזוב את קהיר ,ובבוקרו של יום שישי
אחד שם פעמיו במורד הנילוס אל עיר הגנים קליוב :׳ואצא ביום הששי /ובו ביום בלי עצלתים /
באתי בעזרת שמים /לכפר אחד מערי מצרים /והנה הוא מרפא לעינים /מקום המעדנים /עין גנים /
...ואמצא בה ...אדם ביראה מאודו /ובשיבה הודו ... /ויען לי שלום /ונשבע באלהי עילום /שלא
אשבות אלא עמו /ולא אטעם אלא בלחמו׳ .ר׳ משה מצא את מנוחת קליוב כי נעמה ,ולאחר שקיבלו
אותו שם בסבר פנים יפות אף מינו אותו ברבות הימים לשוחט ,חזן ומלמד תינוקות.
בתפקיד החזן הוא לא היה ,כנראה ,מן המתמידים ,והקהילה הנכבדה התלוננה ,כנראה ,על
היעדרויותיו לפני ראש היהודים ,שר שלום הלוי בן משה בן נתנאל ׳השישי׳ .משפחת ׳בני השישי׳
הייתה מושרשת בהנהגה הארץ ישראלית במצרים ,ושר שלום שימש בהפסקות ראש ישיבת ארץ
ישראל בפסטאט בשליש האחרון של המאה השתים־עשרה .אין זה מפליא כלל שהוא הגן על
המסורת הארץ ישראלית של התפילה ועל סדריה שאותם בוודאי ייצג ר׳ משה בן לוי הלוי 305.בדברי
תשובתו לקהילת קליוב לימד שר שלום סנגוריה על ר׳ משה .הוא טען שר׳ משה בקי בשחיטה ורגיל
בתפילות של כל מועדי השנה ,ואין לתלות את היעדרותו אלא במחלתו בלבד306.
מעמדם של היוצרות לא היה איתן במיוחד במפנה המאה השלוש־עשרה .במחברת החזן שלו
ר׳ יהודה אלחריזי ,שגם ביקר במצרים לפני שיצא למסעו בעירק בראשית המאה השלוש־עשרה
)בערך ,(1215מתאר את התרשמותו מן החזנות בבית כנסת אחד בעיר מוצול )אשור( .לאחר שסיים
החזן את אמירת פסוקי דזמרא של שבת הוא פתח בהכנות לאמירת היוצרות :׳והרבה תנועותיו /
והניע כתפותיו /והרים רגלו הימנית /והוריד השנית /וחזר מעט לאחורנית׳ .הפיוטים שנאמרו שם
לא הלמו את טעמו של אלחריזי ,ולהסתייגותו הוא נתן ביטוי בתיאור הנלעג של החזן :׳והתחיל
303שייבר ,ביבליוגרפיה ,עמ׳ ;420–415אלוני ,הספרייה היהודית בימי הביניים ,עמ׳ .26 ,24
304כתב יד פטרבורג ,אוסף אנטונין .164.1
305פרידמן ,תשובת ר׳ יחיאל בר׳ אליקים ,עמ׳ 328ואילך.
306מאן ,היהודים במצרים ,ב ,עמ׳ :298׳ורגיל פי אלתפלות פי סאיר אוקאת אלסנה ונחן נעלם אנה מא תעטל
ענכם אלא בסבב מרצ׳ה׳ .ועוד הוא הוסיף בשוליים :׳ואלואגב עליכם לקיאם בחקוקה ומחאפט׳ה לכונה יעלם
אולאדכם אלתורה ויכרג׳כם מן ידי חובה ותתכלצו מעונש האיסור׳.
111
