Page 113 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 113

‫מבוא‬

‫המסכתות יומא‪ ,‬סוכה ויום טוב וכן את ספר הקניין לשמואל בן חופני‪ 303.‬גם כתבי היד של יוצרות‬
                        ‫בן הושענא היו‪ ,‬כמובן‪ ,‬מטבע עובר לסוחר‪ ,‬אף כי אינם נזכרים במכתבו‪.‬‬

‫על פי רשימות מכר המופיעות בעמוד השער של יוצרות בראשית‪ ,‬שאמנם לא הועתקו בכתב ידו‬
‫של ר׳ משה שלנו‪ ,‬קנה את הספר יצחק הלוי ביר׳ שמואל הלוי החזן בשנת אתק״ו לשטרות )‪.(1204‬‬
‫אחרי שהחליף ידיים קנה אותו בסופו של דבר בדמשק בשנת אתקפ״ז לשטרות )‪ (1276‬רצון בר‬
‫ישמעאל יזיי‪ 304.‬ר׳ משה בן לוי הלוי מצא‪ ,‬כנראה‪ ,‬עניין מיוחד ביוצרות רשב״ה שהוא העתיק‪ .‬הוא‬
‫נודע בהמשך דרכו כחזן ובוודאי נזקק להעתקות של יוצרות רשב״ה גם לשימוש ציבורי‪ .‬לפי מה‬
‫שהוא מספר על עצמו במקאמה האוטוביוגרפית הוא החליט לעזוב את קהיר‪ ,‬ובבוקרו של יום שישי‬
‫אחד שם פעמיו במורד הנילוס אל עיר הגנים קליוב‪ :‬׳ואצא ביום הששי ‪ /‬ובו ביום בלי עצלתים ‪/‬‬
‫באתי בעזרת שמים ‪ /‬לכפר אחד מערי מצרים ‪ /‬והנה הוא מרפא לעינים ‪ /‬מקום המעדנים ‪ /‬עין גנים ‪/‬‬
‫‪...‬ואמצא בה ‪...‬אדם ביראה מאודו ‪ /‬ובשיבה הודו ‪... /‬ויען לי שלום ‪ /‬ונשבע באלהי עילום ‪ /‬שלא‬
‫אשבות אלא עמו ‪ /‬ולא אטעם אלא בלחמו׳‪ .‬ר׳ משה מצא את מנוחת קליוב כי נעמה‪ ,‬ולאחר שקיבלו‬

             ‫אותו שם בסבר פנים יפות אף מינו אותו ברבות הימים לשוחט‪ ,‬חזן ומלמד תינוקות‪.‬‬
‫בתפקיד החזן הוא לא היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬מן המתמידים‪ ,‬והקהילה הנכבדה התלוננה‪ ,‬כנראה‪ ,‬על‬
‫היעדרויותיו לפני ראש היהודים‪ ,‬שר שלום הלוי בן משה בן נתנאל ׳השישי׳‪ .‬משפחת ׳בני השישי׳‬
‫הייתה מושרשת בהנהגה הארץ ישראלית במצרים‪ ,‬ושר שלום שימש בהפסקות ראש ישיבת ארץ‬
‫ישראל בפסטאט בשליש האחרון של המאה השתים־עשרה‪ .‬אין זה מפליא כלל שהוא הגן על‬
‫המסורת הארץ ישראלית של התפילה ועל סדריה שאותם בוודאי ייצג ר׳ משה בן לוי הלוי‪ 305.‬בדברי‬
‫תשובתו לקהילת קליוב לימד שר שלום סנגוריה על ר׳ משה‪ .‬הוא טען שר׳ משה בקי בשחיטה ורגיל‬

                 ‫בתפילות של כל מועדי השנה‪ ,‬ואין לתלות את היעדרותו אלא במחלתו בלבד‪306.‬‬
‫מעמדם של היוצרות לא היה איתן במיוחד במפנה המאה השלוש־עשרה‪ .‬במחברת החזן שלו‬
‫ר׳ יהודה אלחריזי‪ ,‬שגם ביקר במצרים לפני שיצא למסעו בעירק בראשית המאה השלוש־עשרה‬
‫)בערך ‪ ,(1215‬מתאר את התרשמותו מן החזנות בבית כנסת אחד בעיר מוצול )אשור(‪ .‬לאחר שסיים‬
‫החזן את אמירת פסוקי דזמרא של שבת הוא פתח בהכנות לאמירת היוצרות‪ :‬׳והרבה תנועותיו ‪/‬‬
‫והניע כתפותיו ‪ /‬והרים רגלו הימנית ‪ /‬והוריד השנית ‪ /‬וחזר מעט לאחורנית׳‪ .‬הפיוטים שנאמרו שם‬
‫לא הלמו את טעמו של אלחריזי‪ ,‬ולהסתייגותו הוא נתן ביטוי בתיאור הנלעג של החזן‪ :‬׳והתחיל‬

                   ‫‪ 303‬שייבר‪ ,‬ביבליוגרפיה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;420–415‬אלוני‪ ,‬הספרייה היהודית בימי הביניים‪ ,‬עמ׳ ‪.26 ,24‬‬
                                                                   ‫‪ 304‬כתב יד פטרבורג‪ ,‬אוסף אנטונין ‪.164.1‬‬

                                                    ‫‪ 305‬פרידמן‪ ,‬תשובת ר׳ יחיאל בר׳ אליקים‪ ,‬עמ׳ ‪ 328‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 306‬מאן‪ ,‬היהודים במצרים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ׳ ‪ :298‬׳ורגיל פי אלתפלות פי סאיר אוקאת אלסנה ונחן נעלם אנה מא תעטל‬
‫ענכם אלא בסבב מרצ׳ה׳‪ .‬ועוד הוא הוסיף בשוליים‪ :‬׳ואלואגב עליכם לקיאם בחקוקה ומחאפט׳ה לכונה יעלם‬

                                        ‫אולאדכם אלתורה ויכרג׳כם מן ידי חובה ותתכלצו מעונש האיסור׳‪.‬‬

                                                    ‫‪111‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118