Page 120 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 120

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫פיוטים בעלי מבנה כפול בתבנית דומה מתועדים בחלקות נוספות של פיוטי היוצרות הקצרים‪,‬‬
‫ובעיקר בתחומו של המי כמכה‪ .‬כמה פיוטי מי כמוכה בעלי מבנה כפול שרדו במורשתו של השלישי‪.‬‬
‫הגדול בהם‪ ,‬לפסח‪ ,‬שרד כמעט בשלמותו‪ .‬הוא מורכב מיחידות מרובעות ששלוש צלעיותיהן‬
‫הראשונות חורזות זו בזו‪ ,‬אבל צלעיתן הרביעית נחתמות בפסוק שמילת הקבע ׳רוח׳ בסופו‪ .‬עניינן‬
‫של שלוש היחידות הראשונות של הפיוט הגדול המלוות בקריאות ׳מי כמוך׳‪ ,‬׳מי כמוך׳‪ ,‬׳מי כמוך׳‬
‫בשבח כללי של האל‪ ,‬ויש להן אופי המנוני‪ .‬רק החל מן היחידה הרביעית מקבל הפיוט אופי סיפורי‪,‬‬
‫והוא כולל תיאור רצוף של מעשי גבורתו של האל בבריאה ובעולם‪ .‬התיאור המקיף הזה מגיע עד‬
‫התערבותו של האל במהלך ההיסטוריה האנושית ביציאת מצרים‪ .‬חלק זה המתפשט על פני כשישים‬

    ‫יחידות מקבל את הכותרת ׳פזמון׳ בראשו‪ ,‬וחתום כמו החלק הראשון בשם ׳שמואל החבר׳‪325.‬‬
‫דומה לו ביותר המי כמכה של יצחק אבן מר שאול ׳מי כמכה אביר ישראל׳‪ .‬בראש ארבע יחידות‬
‫הפתיחה שלו באות מילות הקבע ׳מי כמכה ומי דומה לך׳‪ ,‬והן כתובות בנוסח הימנוני מובהק‬
‫המבוסס על רשימה של כינויי האל ׳אביר ישראל׳‪ ,‬׳בוחן כליות׳‪ ,‬׳גבולות ָחק׳‪ ,‬׳דורך על במתי ים׳‪.‬‬
‫הפזמון שבהמשך מספר את סיפור מעשי האל בנרטיב מתמשך‪ .‬הוא פותח ׳ ָהאָ ֶרץ ִתּי ֵכּן ‪ְ /‬ואָ ָדם בּ ֹו‬
‫ִשׁ ֵכּן ‪ /‬אָ ַמר ַו ְי ִהי ֵכן ‪ֱ /‬א ֵהי ע ֹו ָלם ֲא ֹד ָני׳‪ .‬כל יחידה מרובעת חותמת בפסוק שהמילה ׳אדני׳ בסופו‪.‬‬

                    ‫הדגם של המי כמכה הארוך היה לדומיננטי לכל אורך האסכולה הספרדית‪326.‬‬
‫במורשת השלישי נשתמרו יצירות בעלות מבנה כפול בדומה למי כמכה גם מחוץ להקשרים‬
‫ליטורגיים מובהקים‪ .‬כך אנו מוצאים יצירה בעלת מבנה כפול בין הפיוטים ההיסטוריים )יא(‪.‬‬
‫חלקה הראשון בעל ‪ 10‬טורים פותח ׳ ַשׁ ְבּחוּ ר ֹו ְממוּ ְל ַחי ע ֹו ָל ִמים ‪ַ /‬שׁ ְנּנוּ ִנ ְפ ְלא ֹו ָתיו ֵליל ֹות ְו ָי ִמים׳‬
‫מוגדר בראשו בשם ׳רהט׳‪ ,‬וחתום בשם ׳שמואל׳‪ .‬חלקו השני ששרד באופן חלקי בלבד )עד טור ‪(7‬‬
‫מוגדר בראשו בשם ׳פזמון׳‪ ,‬והוא חתום ׳שמואל הש]לישי[׳‪ .‬הרהט כולל מחרוזת חד־חרוזית אחת‬
‫)בחריזת ־ ִמים(‪ ,‬ועיקרה דברי שבח המנוניים‪ .‬בפזמון הכתוב ביחידות מרובעות הצלעית הרביעית‬
‫נושאת את החרוז המשותף לפזמון כולו ־ ָדה‪ .‬הפזמון ניגש ישירות אל סיפור המאורע המונצח גם‬
‫במגילת מצרים‪ ,‬ואשר בגינו שיבח הפייטן את אלוהיו ברהט‪ ,‬ופותח ׳ ָשׁ ֲאפוּ ִמ ְצ ִרים ‪ָ /‬צ ִרים צ ֹו ְר ִרים ‪/‬‬
‫ֶה ֱא ִחיזוּנוּ ִצי ִרים ‪ְ /‬כּ ִצי ֵרי י ֹו ֵל ָדה׳‪ .‬התבנית המרובעת של הטור השירי של הפזמון הולמת את אופיו‬
‫הסיפורי‪ ,‬סיפור התלאות בזו אחר זו הקיטוע של הצלעיות הראשונות יאה להן‪ ,‬ואילו החרוז האחיד‬
‫בצלעית הרביעית המצרף את הפיוט כולו ליחידה אחת‪ ,‬תורם מימד של אחידות לרצף הסיפורי‪.‬‬
‫הגוש ההימנוני הפותח הוא בעל מבנה שונה לחלוטין‪ ,‬וטוריו הארוכים יחד עם חריזת הריבוי שלו‬

                                                          ‫־ ִמים יאים לו ולמהלך המזמורי שלו‪.‬‬

                                                    ‫רבים חטיבת הפתיחה והפזמון כתובים בחריזה אחידה‪.‬‬
‫‪ 325‬במקרה זה כמו בכמה מקרים אחרים כתובה כבר חטיבת הפתיחה במתכונת ובחריזה של הפזמון שבהמשך‪ .‬השוו‬

                                                             ‫פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪ 415 ,396 ,408‬ואילך‪.‬‬
                                                                        ‫‪ 326‬השוו פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪.585‬‬

                                                    ‫‪118‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125