Page 120 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 120
יוצרות רבי שמואל השלישי
פיוטים בעלי מבנה כפול בתבנית דומה מתועדים בחלקות נוספות של פיוטי היוצרות הקצרים,
ובעיקר בתחומו של המי כמכה .כמה פיוטי מי כמוכה בעלי מבנה כפול שרדו במורשתו של השלישי.
הגדול בהם ,לפסח ,שרד כמעט בשלמותו .הוא מורכב מיחידות מרובעות ששלוש צלעיותיהן
הראשונות חורזות זו בזו ,אבל צלעיתן הרביעית נחתמות בפסוק שמילת הקבע ׳רוח׳ בסופו .עניינן
של שלוש היחידות הראשונות של הפיוט הגדול המלוות בקריאות ׳מי כמוך׳ ,׳מי כמוך׳ ,׳מי כמוך׳
בשבח כללי של האל ,ויש להן אופי המנוני .רק החל מן היחידה הרביעית מקבל הפיוט אופי סיפורי,
והוא כולל תיאור רצוף של מעשי גבורתו של האל בבריאה ובעולם .התיאור המקיף הזה מגיע עד
התערבותו של האל במהלך ההיסטוריה האנושית ביציאת מצרים .חלק זה המתפשט על פני כשישים
יחידות מקבל את הכותרת ׳פזמון׳ בראשו ,וחתום כמו החלק הראשון בשם ׳שמואל החבר׳325.
דומה לו ביותר המי כמכה של יצחק אבן מר שאול ׳מי כמכה אביר ישראל׳ .בראש ארבע יחידות
הפתיחה שלו באות מילות הקבע ׳מי כמכה ומי דומה לך׳ ,והן כתובות בנוסח הימנוני מובהק
המבוסס על רשימה של כינויי האל ׳אביר ישראל׳ ,׳בוחן כליות׳ ,׳גבולות ָחק׳ ,׳דורך על במתי ים׳.
הפזמון שבהמשך מספר את סיפור מעשי האל בנרטיב מתמשך .הוא פותח ׳ ָהאָ ֶרץ ִתּי ֵכּן ְ /ואָ ָדם בּ ֹו
ִשׁ ֵכּן /אָ ַמר ַו ְי ִהי ֵכן ֱ /א ֵהי ע ֹו ָלם ֲא ֹד ָני׳ .כל יחידה מרובעת חותמת בפסוק שהמילה ׳אדני׳ בסופו.
הדגם של המי כמכה הארוך היה לדומיננטי לכל אורך האסכולה הספרדית326.
במורשת השלישי נשתמרו יצירות בעלות מבנה כפול בדומה למי כמכה גם מחוץ להקשרים
ליטורגיים מובהקים .כך אנו מוצאים יצירה בעלת מבנה כפול בין הפיוטים ההיסטוריים )יא(.
חלקה הראשון בעל 10טורים פותח ׳ ַשׁ ְבּחוּ ר ֹו ְממוּ ְל ַחי ע ֹו ָל ִמים ַ /שׁ ְנּנוּ ִנ ְפ ְלא ֹו ָתיו ֵליל ֹות ְו ָי ִמים׳
מוגדר בראשו בשם ׳רהט׳ ,וחתום בשם ׳שמואל׳ .חלקו השני ששרד באופן חלקי בלבד )עד טור (7
מוגדר בראשו בשם ׳פזמון׳ ,והוא חתום ׳שמואל הש]לישי[׳ .הרהט כולל מחרוזת חד־חרוזית אחת
)בחריזת ־ ִמים( ,ועיקרה דברי שבח המנוניים .בפזמון הכתוב ביחידות מרובעות הצלעית הרביעית
נושאת את החרוז המשותף לפזמון כולו ־ ָדה .הפזמון ניגש ישירות אל סיפור המאורע המונצח גם
במגילת מצרים ,ואשר בגינו שיבח הפייטן את אלוהיו ברהט ,ופותח ׳ ָשׁ ֲאפוּ ִמ ְצ ִרים ָ /צ ִרים צ ֹו ְר ִרים /
ֶה ֱא ִחיזוּנוּ ִצי ִרים ְ /כּ ִצי ֵרי י ֹו ֵל ָדה׳ .התבנית המרובעת של הטור השירי של הפזמון הולמת את אופיו
הסיפורי ,סיפור התלאות בזו אחר זו הקיטוע של הצלעיות הראשונות יאה להן ,ואילו החרוז האחיד
בצלעית הרביעית המצרף את הפיוט כולו ליחידה אחת ,תורם מימד של אחידות לרצף הסיפורי.
הגוש ההימנוני הפותח הוא בעל מבנה שונה לחלוטין ,וטוריו הארוכים יחד עם חריזת הריבוי שלו
־ ִמים יאים לו ולמהלך המזמורי שלו.
רבים חטיבת הפתיחה והפזמון כתובים בחריזה אחידה.
325במקרה זה כמו בכמה מקרים אחרים כתובה כבר חטיבת הפתיחה במתכונת ובחריזה של הפזמון שבהמשך .השוו
פליישר ,היוצרות ,עמ׳ 415 ,396 ,408ואילך.
326השוו פליישר ,היוצרות ,עמ׳ .585
118
