Page 2 - ETMOL_106
P. 2
העורך :שלמה שבא *!tfrij.
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון,
ד״׳ר שלמה נצר ,עקיבא דורון ,פרופ׳ יוסף גורני
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
ההפקה :הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד 14056 .־־ תל־אביב ,61140טלפון ו 56ו562־03
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה ־־ 56.ש״ח
גליון בודד 10. -ש״ח
^ עעתתווון ללתתווללדדו תת אאררץ rי ששר אאלל ועעםם י ששר אאל מיסודם של אוניברסיטת תל״אביב ומשרד החינוך והתרבות
בשער -צילומה של הדר פרופ׳ יעקב כץ ,זקן ההיסטוריונים הי שראלים ,פירסם בימים אלו א סופ ה מנדלסון ,אבי
הכרמל בראשיתה .הכל מדב של מאמרים מהם חד שי ם ומהם שכבר נדפסו ,בשם ״ההלכה במצוקה״ הזמן החדש
רים על אחוזת־בית כראשית ונו שאם -כמחקרים וספרים אחרים של פרופ׳ כץ -היציאה היהודית הרב הירש
ההתיישבות של הציונית־ ממסגרת החיים המסורתית ,ההלכתית והכפויה במידה רבה -אל
העירונית ,אולם מתעלמים האפשרות להיות יהודי מבלי להי שמע לחוקי ההלכה היהודית ואף לנהוג אורתודוקסיח חדשה
שיחד עמה קמה גם שכונה בניגוד לה ,ומבלי ל ק ב ל א ת דין ה קהיל ה וד ע ת רבניה .מהפך זה חל בסוף דוד פרידלנדר
בחיפה הרצליה־הדר־הכרמל ה מ א ה ה־ 8ו ,ע ת ה מ הפכ ה הצרפ תי ת ו שלטון נפוליון שאחר־כך .ת חי ל תו
ושבונה נוספת ליד אחהת־בית ממייסדי חרפורמה
-נחלת בנימין ,וכולן קמו בעז בגרמניה ומ שם פ שט למו שבי יהודים בארצות אחרות.
ות הקדן-הקיימת .פרופ׳ יוסף המאמרים שבספר )בהוצאת מאגנס( מספרים על השלבים הראשונים
נץ מספר בעמוד 9על שלוש ב מ א בק בין אלו שביק שו להמ שיך ולחיות ,כמו עד אז ,ב מסגר ת ההלכה
השכונות • הקיץ יימלאו 250 והאמונה היהודית מדורות ולקבל א ת חוקי ההלכה ופסיק ת הרבנים ,לבין
שנה למותו של הרב חיים בן- אלו שפרצו מסגרת זו ו תבעו א ת הזכות לנהוג כעולה על ד ע ת ם וייסדו א ת
עטר ,הרב ״המערבי״ -מצפון-
אפריקה -שהיה אחד המשפי המסגרת הרפורמית.
עים הנחלים על יהודי מזרח- מ שראו שומרי ההלכה כלשונה וכמרותה כי הם אינם יכולים לכפות א ת
אירופה בדורות האחרונים. דיני התורה על בני ה ק הי ל ה המורדים ,שכן חו קי המדינה כבר לא עמדו
שנתיים לפני מותו הניע הרב לציד ם -ביק שו להסתגר ל עצ מ ם ולהקים להם קהילו ת מ שלהם .פרופ׳ כץ
ותלמידיו לארץ והיו חלק מצביע על־כך כי אמנם הם דגלו באימרה ״ חד ש אסור מן התורה״ ,אבל
בהתעוררות היישוב היהודי בעצם שינו גישות וה שקפות ,כדי להגביר א ת כוח החומה החד שה שהציבו
בינם ובין הרפורמים ואחר־כך המ שכילים ומאוחר יותר הציונים ,ולהרחיק
באמצע המאה ה .18-שלמה מק הל ם אלו ששינו מנהגיהם ו״התפקרו״ ונהגו בניגוד לדיני השולחן־ערוך.
שנא מספר על הרב ותלמ Tיו ואז גם החרדים־האורתודוכסים שינו מנוהגי דורות ,אבל לחומרה ,כדי לגונן
על עצמם .מאחר שהרגישו עצמן מאויימים ,הם הגבירו א ת קיצוניו תם
בפתח החוברת י בזמן האחרון ו ח ר דו ת ם .ו א ם ע ד ר א שי ת ה מ א ה ה־ 19הי ה הרב פו ס ק ה ל כו ת בענייני ד ת
ואיסור־והיתר בלבד ,הרי מאז נעשו גם מנהיגים ופוסקי הלכה בנושאים
הרבו לדבר על ה״יזכור״ של שאינם שייכים ל שמירת הד ת והדינים ,אל א גם בעניינים חילוניים ובענייני
ברל כצנלסוו לנופלים בתל-חי, החיי ם היומיומיים .וכך קובע פרופ׳ כץ ,כי לא רק ״החילוניים״ הם ששינו
נקדימון רוגל מזכיר)בעמוד (7 ממנהג הדורות ,אלא גם החרדים עצמם ,ואין לראות באורתודוקסיה של
כי אמנם המדובר ב׳יזבור ,אבל זמננו המ שך ישיר של היהדות בימי הביניים ,אל א יצירה הי סטורי ת שהזמן
שניים מהחללים כמעט ונשכ
חו • על דרכי-הים וההיסטו גרמה.
ריה שנערכה לידן כותב יהודה עברו 200שגה מ אז או תו מהפך ,א ח ד ה ק שי ם ביותר ב הי ס טו רי ה
זיו בעמוד • 12המהפכה שפר היהודית ,ולבעיה אין פתרון .החרדים־האורתודוקסים אינם רואים עד היום
צה ברוסיה בשנת ,1917מספר באלו שאינם מקבלים על עצ מ ם א ת דיני ההלבה והנהגת הרבנים ,יהודים
בעלי ה שקפה לגיטימית ,אלא אנשים חו ט אי ם שסטו מהדרך .והקמת
ד״ר שמעון רונינשטיין בעמוד המדינה וה שלטון היהודי לא שינו א ת דע ת ם .בשבילם המדינה היהודית
,14היתה לה השפעה גם על שרוב יושביה יהודים חילוניים וחוקיה כ חוקי כל העולם ,היא ככל מדינה
היישוב בארץ ובפתח-תקוה וממ של שבעולם ,שאין ברירה אלא ל חיו ת עמם ,אבל לא להסכים להם
ולקבל א ת מרות חו קי ה ם מתוך הכרח .אבל למרבה הפרדוכס ,במדינה הם
כמעט שפרצה ״מהפכה״ דומה הגבירו כוחם כפי שלא היה מעולם ורבים מ ה ם -אלפי תל מידי הי שיבות
• על רופאו של הסולטן בזנזי- האורתודוקסיות -חיים במידה רבה מידה של המדינה החילונית
בר ומה עשה בירושלים כותב ה״אסורה״ ,ברווחה גדולה יותר מאשר אי־פעם ,ומספרם גדול יותר מאשר
יוסף לוג )עמוד • (17האם
תפילות ׳ברוך שאמר׳ ו׳הודו׳ אי־פעם בהיסטוריה היהודית.
השפיעו על קביעת הגבול בין
וכך ,כדין ספר הי ס טו רי ה טוב ,ספרו של פרופ׳ כץ דן ב מ ה שהיה ,אבל
ליטא ורוסיה ב - 1920-שואל- מכל עמוד ועמוד שבו צצו ת תהיות ו שאלות והשוואות לימינו ולבעיותינו
מחייך פרופ׳ דב לוין)עמוד (18 והוא מלמדנו דבר חשוב מאוד :גם אלו שטוענים שלא השתנו מעולם ולא
• נכדתו של הקומפוזיטור הרו
שינו נוהגי דורות מעולם -השתנו.
סי סקריאבין חברה בלח״י -
מאת אביגדור קיפניס בעמוד
• 19פרופ׳ נדוך מנווך כותב
על ספרון שבישר את האנטיש
מיות -בעמוד • 21זכרונות
על התיישבות ביפו בראשית
שנות העשרים מעלה אסתר
יצהר בעמוד • 22ובעמוד אח
רון-יומני קולנוע כהיסטוריה
