Page 3 - ETMOL_106

‫ממודנה‪ ,‬שזה עתה נשא אשה‪ .‬מארץ־ישראל הגיעו שמועות‬ ‫הרב חיים בן־עטר נולד במרוקו‪ ,‬כתב ספרים רבים‬
‫על מגיפת חולירע שפרצה בה ושמואל נחמני חשש לטלטל‬ ‫וביניהם פירוש לתורה בשם ״אור החיים״‪ .‬ספר זה הגיע‬
‫את אשתו החדשה במסע המפרך‪ .‬הוא שלח מכתב לרבי‬ ‫מהר למזרח אירופה‪ .‬הבעל״שם״טוב ‪ -‬הבעש״ט ‪ -‬ותלמידיו‬
‫חיים והביע את פקפוקיו‪ :‬האם יספיקו כ״ד צקיני)סוג כסף‬ ‫התלהבו מן הספר המפרש את התורה בדרך הקבלה והדרש‬
‫איטלקי( למחיה לשני אנשים? האם לא מסוכן לנסוע למקום‬ ‫ובלשון פיוטית בהירה‪ ,‬ושיש בו אהבה וגעגועים רבים‬
‫לארץ־ישראל‪ .‬ספר זה של הרב המרוקאי היה לאחד מספרי‬
‫המגיפה?‬ ‫היסוד של החסידות שקמה באותם ימים‪ ,‬ועד היום משננים‬
‫על״כך ענה הרב‪ :‬״לפי האיגרות שקיבלתי מירושלים‬
‫למחיה בינונית יספיקו‪ ,‬והרוצה לילך לירושלים אינו חושב‬ ‫אותו בשקידה יחד עם פרשת השבוע‪.‬‬
‫עוד בתענוגי העולם הזה״‪ .‬הוצאות הנסיעה כרגיל היו ט״ו‬ ‫חיים בן־עטר נולד בשנת תנ״ו )‪ (1696‬בעיר סאלי‬
‫צקיני לאיש‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬מחמת המלחמות‪ ,‬עלו הוצאות‬ ‫שבמרוקו‪ ,‬למשפחה נכבדה שהתייחסה על מגורשי ספרד‪.‬‬
‫הנסיעה לאיש בארבעה״חמישה צקיני‪ ,‬הודיע הרב לתלמיד‬ ‫הוא למד אצל אביו וסבו‪ ,‬עבר לעיר מכנס ונשא לאשה את‬
‫והמשיך‪ :‬״ועל עניין ששמעו אזנם‪ ,‬כי בירושלים יש חולי‪,‬‬ ‫בת משפחתו‪ ,‬צדקנית שסיפרו עליה שהיא מניחה תפילין‪.‬‬
‫בר״מינן מי שאמר כן הוא רשע גמור‪ ,‬לא היו דברים‬ ‫הוא התפרסם כגדול בתורה וייסד ישיבה‪ ,‬עסק בקבלה‬
‫מעולם‪ .‬קול זה יצא כאן כמשלוש חדשים‪ ,‬ותכף ומיד‬ ‫ובתורת״הסוד והסבירם בדרך פשוטה ובהירה‪ ,‬עסק גם‬
‫עמדתי ועשיתי חקירה ודרישה‪ ,‬ומצאתי שהכל שווא‪ ,‬ודבר‬
‫כזב יובן‪ .‬חקרנו באגרות שבאו מאדום )כינוי למדינות‬ ‫בענייני ציבור ופירסם ספרים ושמו נודע ברבים‪.‬‬
‫המזרח( מזמן קרוב ולא נזכר דבר זה כלל‪ ,‬ואמרו‬ ‫אחרי מות חותנו הסתכסך עם המשפחה בענייני ירושה‪.‬‬
‫השלטונות גבו ממנו מסים גבוהים‪ ,‬והוא ירד מנכסיו ונכלא‬
‫שהעולם בטוב‪ .‬וחקרנו ומצאנו שהדברים יצאו מזקן אחד‬ ‫בבית־סוהר‪ .‬כשהשתחרר‪ ,‬יצא לנדודים בערי מרוקו‪ ,‬אך‬
‫בארגיל )אלג׳יר( שיש לו שתי בנותיו כאן שרוצות ללכת‬ ‫צרותיו לא תמו‪ .‬בימי הרעב גברו רדיפות היהודים ובן״עטר‬
‫לירושלים‪ ,‬ולהפחידן כתב ששמע כן״‪ .‬והרב הוסיף‬ ‫החליט לעלות לארץ־ישראל‪ .‬וכך כתב‪ :‬״האיר ה׳ עיני‬
‫והדגיש‪ :‬״דברים אלו אין אני אומר לכם אלא האמת במה‬ ‫שכלי לקום ולעלות אל מקום השכינה״‪ .‬הוא נסע דרך‬
‫שהוא אמת‪ .‬כי לא איכפת לי אם יבוא מי שיבוא או יחדל מי‬
‫שיחדל‪ .‬מי שהוא בעל נפש עלה יעלה וירש אותה והחדל‬ ‫אלג׳יר ואירופה‪ ,‬הדפיס ספר באמסטרדם וספר בוונציה‪,‬‬
‫״אור החיים״‪ ,‬פירוש לתורה‪ ,‬שהתפרסם מייד בכל יישובי‬
‫לא איכפת לי בו״‪.‬‬
‫שמואל נחמני שמע לרב‪ ,‬והצטרף לשיירה עם אשתו‪,‬‬ ‫היהודים‪ .‬זמךמה ישב בליוורנו ולימד בה‪ .‬באיטליה כינס‬

‫אמה ואחיה‪.‬‬ ‫תלמידים ודיבר על לבם לנסוע לארץ־ישראל ולהקים בה‬
‫שלמה חיים סנגוויטי ממודנה היה חבר בוועד ״כנסת‬ ‫ישיבה‪ ,‬ואירגן ועד בשם ״כנסת ישראל״‪ ,‬שחבריו‪ ,‬כמה‬
‫ישראל״ שקם כדי לדאוג להחזקת הישיבה בירושלים; הוא‬ ‫מעשירי היהודים באיטליה‪ ,‬קיבלו על עצמם לפרנס את‬
‫החליט לשלוח את בנו‪ ,‬אברהם ישמעאל חי סינגוויטי‪ ,‬בן‬ ‫הישיבה שתקום בירושלים‪ .‬בשנת תק״א ‪ - 1741 -‬עמד‬
‫חמש״עשרה‪ ,‬עם הרב לארץ־ישראל‪ ,‬מעין ״עליית הנוער״‪.‬‬
‫לעלות לארץ‪.‬‬
‫אחד התלמידים שעמדו לנסוע עמו היה שמואל נחמני‬