Page 8 - ETMOL_106

‫לשוב עד שיוכרע עתידו המדיני של‬ ‫אדמתו השדודה״‪ .‬במאמר מערכת‪ ,‬״על‬ ‫תל־חי‬
‫האזור‪ .‬יצחק בן‪-‬צבי ויצחק טבנקין היו‬ ‫קברינו החדשים״‪ ,‬בשבועון ״הפועל‬
‫בעד השיבה‪ ,‬מייד‪ .‬טבנקין ציין כי לא‬ ‫הצעיר״‪ ,‬גם הוא מיום ‪ 12‬במרס‪ ,‬נכתבו‬ ‫טוקר הכיר אישית‪ ,‬מתקופת שירותו‬
‫די ב‪ 150-‬איש‪ .‬היו שטענו כי יש צורך‬ ‫דברים מפורשים ומחייבים עוד יותר‪:‬‬ ‫בצבא‪ .‬קוממה אותו העובדה שחבריו‬
‫ב‪ 500-‬ואף ב‪ 1,000-‬איש‪ .‬הדיון בוועד‪-‬‬ ‫״אנחנו אף על שעל אחד מאדמת‬ ‫לנשק‪ ,‬שמתו מות״גיבורים בתל־חי‪,‬‬
‫הפועל של אחדות‪-‬העבודה נסתיים‬ ‫מולדתנו לא נותר‪ ,‬אף עמדה אחת לא‬ ‫מוחזקים ״חיילים אלמונים״ ואין יודעים‬
‫בהחלטה על בירורים בנושא‪ ,‬עם הנוג­‬ ‫נעזוב‪ .‬ואם נעזבו ושממו לזמן‪-‬מה‬ ‫מה שמותיהם הפרטיים ומנין באו‪ .‬לכן‬
‫ארבע הנקודות שלנו בגליל‪-‬העליון‪,‬‬ ‫המטיר חפץ שאילתות על מיניסטריון‬
‫עים בדבר‪ ,‬אך דבר לא נעשה‪.‬‬ ‫הרי עדים הם הקברים החדשים‪ ,‬קברי‬ ‫המלחמה בלונדון‪ .‬אחרי מאמצים‬
‫אחים ואחיות של מגיני מולדתנו‪ ,‬כי לנו‬ ‫חוזרים ונשנים‪ ,‬קיבל תשובה ב״‪13‬‬
‫בכל הדיונים שקדמו לשיבה לפינת‬ ‫הם המקומות הללו ולנו יהיו‪ .‬באשר‬
‫הצפון‪ ,‬נפקד לגמרי מקומם של אחדות‪-‬‬ ‫העובד העברי‪ ,‬חי או מת‪ ,‬שם אחוזת‬ ‫בספטמבר ‪.1934‬‬
‫העבודה‪ ,‬של ועד‪-‬הצירים ושל הפועל‪-‬‬ ‫נצח של האומה‪ :‬ובמקום האחד שנפל‬ ‫ראשית דבר כתבו לו‪ ,‬כי לא נהוג‬
‫הצעיר‪ .‬עד למאורעות היתה למפלגה זו‬ ‫אלפים יבואו למלאות את מקומו ולהמ­‬ ‫למסור מידע על חיילי צבא הוד־מלכותו‬
‫קבוצה של פועלות ופועלים במטולה‪.‬‬ ‫וגם לא על חיילי צבא הוד־מלכותו‬
‫מערכת ״קונטרס״ צינזרה מרשימה של‬ ‫שיך עבודתו״‪.‬‬ ‫לשעבר‪ .‬אולם נוכח הנסיבות המיוח­‬
‫אלכסנדר זייד את הקריאה ״לשוב‬ ‫והנה‪ ,‬ב‪ 7-‬במאי‪ ,‬כחודשיים אחרי‬ ‫דות‪ ,‬מודיעים כי אכן יש בדפתראות‬
‫ולגאול את המקומות השדודים״‪ .‬גם‬ ‫הנסיגה מן הנקודות באצבע הגליל‪,‬‬ ‫רישום של השניים‪ :‬טוראי ג׳ייק טוקר‬
‫בוועידת הקבוצות החקלאיות‪ ,‬שנערכה‬ ‫הציעו השלטונות הצרפתים שליטי‬ ‫התגייס ב־‪ 20‬באפריל ‪ 1918‬וטוראי‬
‫בטירה בראשית ספטמבר ‪ ,1920‬קרא‬ ‫סוריה‪ ,‬ליק״א‪ ,‬בעלת האדמות של‬ ‫ויליאם שרף התגייס ב״‪ 9‬באוגוסט‬
‫זייד לשיבה מיידית אל הנקודות הנטו­‬ ‫מטולה ושל הקבוצות בפינת הצפון‪,‬‬ ‫‪ .1918‬שניהם שוחררו מן השירות ב״‪16‬‬
‫שות‪ .‬אין לכך זכר בפרוטוקול שנמסר‬ ‫להחזיר למטולה ‪ 150-100‬איש‪ .‬הם‬ ‫בפברואר ‪ ,1920‬שבועיים לפני שנפלו‬
‫לפירסום‪ .‬העיד פנחס שניאורסון‪ :‬״כא­‬ ‫הבטיחו לספק להם נשק‪ ,‬לא רק רובים‬ ‫בתל־חי‪ .‬לייב חפץ העביר את המידע‬
‫שר העלה זייד לפני הכינוס את תביעת­‬ ‫אלא גם רימוני״יד‪ ,‬ואמצעי‪-‬איתות כדי‬ ‫למערכת ״דבר״ ב״‪ 3‬באוקטובר ‪1934‬‬
‫נו‪ ,‬נשארו דבריו ללא הד‪ .‬ראשי המרכז‬ ‫להתקשר‪ ,‬בשעת הצורך‪ ,‬עם כוחות‬ ‫וביקש שהשמות הפרטיים של השניים‬
‫החקלאי לא תמכו בו״‪ .‬הדוחפים לשיבה‬ ‫הצבא בג׳דידה ובנבאטיה שבשטח‬ ‫ייחרתו באנדרטה לזכר חללי תל־חי‪ ,‬זו‬
‫היו יק״א‪ ,‬בעלת האדמות‪ ,‬וותיקי כפר‪-‬‬ ‫הצרפתי‪ .‬פקיד יק״א‪ ,‬שקיבל את ההצ­‬ ‫אנדרטת האריה השואג‪ ,‬שנחנכה ב*‪22‬‬
‫גלעדי ותל‪-‬חי‪ .‬הצטרפו אליהם אנשי‬ ‫עה‪ ,‬הוסיף כי מוטב שהחוזרים יבואו‬ ‫בפברואר של אותה שנה‪ .‬מערכת‬
‫״השומר״‪ ,‬שביקשו מקום‪-‬ריכוז חלופי‬ ‫בדרך הים‪ ,‬מחיפה‪ ,‬ולא בדרך החולה‪.‬‬ ‫״דבר״ נצרה את פירסום השמות )זאב‬
‫לתל‪-‬עדש‪ ,‬שהמחלקה לחקלאות‬ ‫גם יצחק רוזנברג‪ ,‬נציג ״קופת פועלים‬ ‫ויעקב( עד לגליון של יום ר‪ ,‬ג׳ באדר‬
‫ולהתיישבות של ועד‪-‬הצירים החליטה‬ ‫ארץ‪-‬ישראלית״ )קפא״י( בחיפה‪ ,‬שהו­‬ ‫ב׳ תרצ״ה )‪ 15‬במרס ‪ .(1935‬כמעט‬
‫למחוק מרשימת הקבוצות הנתמכות‪.‬‬ ‫בא בסוד ההצעה‪ ,‬סבר כך‪ ,‬מן הטעם‬ ‫חמש־עשרה שנה חלפו עד שנודעו לעם‬
‫הם שבו אל הנקודות הנטושות והחרי‪-‬‬ ‫שבחיפה נותנים רשיונות יציאה בלי‬ ‫ישראל שמותיהם הפרטיים של שני‬
‫בות‪ ,‬שעמדו בשממונן שבעה חודשים‪,‬‬ ‫תמונות‪ ,‬וכך יוכלו עולים חדשים להגיע‬ ‫״האמריקנים״‪ ,‬שנפלו בתל‪-‬חי‪ ,‬תמונו­‬
‫בתחילת אוקטובר ‪ ,1920‬יותר מחוד­‬ ‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מביירות‪ ,‬בתעודות‬ ‫תיהם של שרף וטוקר לא נמצאו עד‬
‫שיים אחרי שהצרפתים מוטטו את‬ ‫היום הזה‪ ,‬ובכותל ההנצחה בתל‪-‬חי יש‬
‫שלטונו של פיצל בדמשק והשליטו סדר‬ ‫שינתנו לחוזרים לאצבע הגליל‪.‬‬
‫וביטחון באזור‪ .‬הם שבו לנקודות לפני‬ ‫שתי מסגרות ריקות‪.‬‬
‫שהוכרעו גורלו הפוליטי של האזור‬ ‫ההצעה הגיעה גם לידי הוועד‪-‬הפועל‬
‫ושאלת גבול הצפון שהיתה בוויכוח בין‬ ‫של אחדות״העבודה ונדונה ב‪ 13-‬במאי‬ ‫בתחתית ה״יזכור״ של ברל כצנלסון‬
‫האנגלים שליטי ארץ‪-‬ישראל והצרפ­‬ ‫‪ .1920‬בראש המתנגדים להצעה‪ ,‬והם‬ ‫נכתבו מלים‪ ,‬שהן בחזקת שבועה‪ ,‬או‬
‫תים‪ ,‬שליטי סוריה ולבנון‪ .‬עד ‪ 1‬באפ­‬ ‫היו רוב המשתתפים בדיון‪ ,‬היה ברל‬ ‫נדר‪ :‬״אל ישקט ואל ינחם ואל יפוג‬
‫ריל ‪ 1924‬היו אנשי מטולה‪ ,‬כפר‪-‬גלעדי‬ ‫כצנלסון‪ .‬נימוקיו היו פוליטיים‪ :‬יש‬ ‫האבל עד בא יום בו ישוב ישראל וגאל‬
‫להתייחס להצעה הצרפתית בחשדנות‬
‫ותל‪-‬חי ״לבנונים״ לכל דבר ועניין‪.‬‬ ‫מרובה‪ .‬יש כאן חשש למלכודת‪ .‬אין‬