Page 8 - ETMOL_106
P. 8

‫לשוב עד שיוכרע עתידו המדיני של‬         ‫אדמתו השדודה״‪ .‬במאמר מערכת‪ ,‬״על‬                                                      ‫תל־חי‬
‫האזור‪ .‬יצחק בן‪-‬צבי ויצחק טבנקין היו‬    ‫קברינו החדשים״‪ ,‬בשבועון ״הפועל‬
‫בעד השיבה‪ ,‬מייד‪ .‬טבנקין ציין כי לא‬     ‫הצעיר״‪ ,‬גם הוא מיום ‪ 12‬במרס‪ ,‬נכתבו‬       ‫טוקר הכיר אישית‪ ,‬מתקופת שירותו‬
‫די ב‪ 150-‬איש‪ .‬היו שטענו כי יש צורך‬     ‫דברים מפורשים ומחייבים עוד יותר‪:‬‬         ‫בצבא‪ .‬קוממה אותו העובדה שחבריו‬
‫ב‪ 500-‬ואף ב‪ 1,000-‬איש‪ .‬הדיון בוועד‪-‬‬    ‫״אנחנו אף על שעל אחד מאדמת‬               ‫לנשק‪ ,‬שמתו מות״גיבורים בתל־חי‪,‬‬
‫הפועל של אחדות‪-‬העבודה נסתיים‬           ‫מולדתנו לא נותר‪ ,‬אף עמדה אחת לא‬          ‫מוחזקים ״חיילים אלמונים״ ואין יודעים‬
‫בהחלטה על בירורים בנושא‪ ,‬עם הנוג­‬      ‫נעזוב‪ .‬ואם נעזבו ושממו לזמן‪-‬מה‬           ‫מה שמותיהם הפרטיים ומנין באו‪ .‬לכן‬
                                       ‫ארבע הנקודות שלנו בגליל‪-‬העליון‪,‬‬          ‫המטיר חפץ שאילתות על מיניסטריון‬
          ‫עים בדבר‪ ,‬אך דבר לא נעשה‪.‬‬    ‫הרי עדים הם הקברים החדשים‪ ,‬קברי‬          ‫המלחמה בלונדון‪ .‬אחרי מאמצים‬
                                       ‫אחים ואחיות של מגיני מולדתנו‪ ,‬כי לנו‬     ‫חוזרים ונשנים‪ ,‬קיבל תשובה ב״‪13‬‬
‫בכל הדיונים שקדמו לשיבה לפינת‬          ‫הם המקומות הללו ולנו יהיו‪ .‬באשר‬
‫הצפון‪ ,‬נפקד לגמרי מקומם של אחדות‪-‬‬      ‫העובד העברי‪ ,‬חי או מת‪ ,‬שם אחוזת‬                                  ‫בספטמבר ‪.1934‬‬
‫העבודה‪ ,‬של ועד‪-‬הצירים ושל הפועל‪-‬‬       ‫נצח של האומה‪ :‬ובמקום האחד שנפל‬           ‫ראשית דבר כתבו לו‪ ,‬כי לא נהוג‬
‫הצעיר‪ .‬עד למאורעות היתה למפלגה זו‬      ‫אלפים יבואו למלאות את מקומו ולהמ­‬        ‫למסור מידע על חיילי צבא הוד־מלכותו‬
‫קבוצה של פועלות ופועלים במטולה‪.‬‬                                                 ‫וגם לא על חיילי צבא הוד־מלכותו‬
‫מערכת ״קונטרס״ צינזרה מרשימה של‬                                   ‫שיך עבודתו״‪.‬‬  ‫לשעבר‪ .‬אולם נוכח הנסיבות המיוח­‬
‫אלכסנדר זייד את הקריאה ״לשוב‬           ‫והנה‪ ,‬ב‪ 7-‬במאי‪ ,‬כחודשיים אחרי‬            ‫דות‪ ,‬מודיעים כי אכן יש בדפתראות‬
‫ולגאול את המקומות השדודים״‪ .‬גם‬         ‫הנסיגה מן הנקודות באצבע הגליל‪,‬‬           ‫רישום של השניים‪ :‬טוראי ג׳ייק טוקר‬
‫בוועידת הקבוצות החקלאיות‪ ,‬שנערכה‬       ‫הציעו השלטונות הצרפתים שליטי‬             ‫התגייס ב־‪ 20‬באפריל ‪ 1918‬וטוראי‬
‫בטירה בראשית ספטמבר ‪ ,1920‬קרא‬          ‫סוריה‪ ,‬ליק״א‪ ,‬בעלת האדמות של‬             ‫ויליאם שרף התגייס ב״‪ 9‬באוגוסט‬
‫זייד לשיבה מיידית אל הנקודות הנטו­‬     ‫מטולה ושל הקבוצות בפינת הצפון‪,‬‬           ‫‪ .1918‬שניהם שוחררו מן השירות ב״‪16‬‬
‫שות‪ .‬אין לכך זכר בפרוטוקול שנמסר‬       ‫להחזיר למטולה ‪ 150-100‬איש‪ .‬הם‬            ‫בפברואר ‪ ,1920‬שבועיים לפני שנפלו‬
‫לפירסום‪ .‬העיד פנחס שניאורסון‪ :‬״כא­‬     ‫הבטיחו לספק להם נשק‪ ,‬לא רק רובים‬         ‫בתל־חי‪ .‬לייב חפץ העביר את המידע‬
‫שר העלה זייד לפני הכינוס את תביעת­‬     ‫אלא גם רימוני״יד‪ ,‬ואמצעי‪-‬איתות כדי‬       ‫למערכת ״דבר״ ב״‪ 3‬באוקטובר ‪1934‬‬
‫נו‪ ,‬נשארו דבריו ללא הד‪ .‬ראשי המרכז‬     ‫להתקשר‪ ,‬בשעת הצורך‪ ,‬עם כוחות‬             ‫וביקש שהשמות הפרטיים של השניים‬
‫החקלאי לא תמכו בו״‪ .‬הדוחפים לשיבה‬      ‫הצבא בג׳דידה ובנבאטיה שבשטח‬              ‫ייחרתו באנדרטה לזכר חללי תל־חי‪ ,‬זו‬
‫היו יק״א‪ ,‬בעלת האדמות‪ ,‬וותיקי כפר‪-‬‬     ‫הצרפתי‪ .‬פקיד יק״א‪ ,‬שקיבל את ההצ­‬         ‫אנדרטת האריה השואג‪ ,‬שנחנכה ב*‪22‬‬
‫גלעדי ותל‪-‬חי‪ .‬הצטרפו אליהם אנשי‬        ‫עה‪ ,‬הוסיף כי מוטב שהחוזרים יבואו‬         ‫בפברואר של אותה שנה‪ .‬מערכת‬
‫״השומר״‪ ,‬שביקשו מקום‪-‬ריכוז חלופי‬       ‫בדרך הים‪ ,‬מחיפה‪ ,‬ולא בדרך החולה‪.‬‬         ‫״דבר״ נצרה את פירסום השמות )זאב‬
‫לתל‪-‬עדש‪ ,‬שהמחלקה לחקלאות‬               ‫גם יצחק רוזנברג‪ ,‬נציג ״קופת פועלים‬       ‫ויעקב( עד לגליון של יום ר‪ ,‬ג׳ באדר‬
‫ולהתיישבות של ועד‪-‬הצירים החליטה‬        ‫ארץ‪-‬ישראלית״ )קפא״י( בחיפה‪ ,‬שהו­‬         ‫ב׳ תרצ״ה )‪ 15‬במרס ‪ .(1935‬כמעט‬
‫למחוק מרשימת הקבוצות הנתמכות‪.‬‬          ‫בא בסוד ההצעה‪ ,‬סבר כך‪ ,‬מן הטעם‬           ‫חמש־עשרה שנה חלפו עד שנודעו לעם‬
‫הם שבו אל הנקודות הנטושות והחרי‪-‬‬       ‫שבחיפה נותנים רשיונות יציאה בלי‬          ‫ישראל שמותיהם הפרטיים של שני‬
‫בות‪ ,‬שעמדו בשממונן שבעה חודשים‪,‬‬        ‫תמונות‪ ,‬וכך יוכלו עולים חדשים להגיע‬      ‫״האמריקנים״‪ ,‬שנפלו בתל‪-‬חי‪ ,‬תמונו­‬
‫בתחילת אוקטובר ‪ ,1920‬יותר מחוד­‬        ‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מביירות‪ ,‬בתעודות‬             ‫תיהם של שרף וטוקר לא נמצאו עד‬
‫שיים אחרי שהצרפתים מוטטו את‬                                                     ‫היום הזה‪ ,‬ובכותל ההנצחה בתל‪-‬חי יש‬
‫שלטונו של פיצל בדמשק והשליטו סדר‬                ‫שינתנו לחוזרים לאצבע הגליל‪.‬‬
‫וביטחון באזור‪ .‬הם שבו לנקודות לפני‬                                                                  ‫שתי מסגרות ריקות‪.‬‬
‫שהוכרעו גורלו הפוליטי של האזור‬         ‫ההצעה הגיעה גם לידי הוועד‪-‬הפועל‬
‫ושאלת גבול הצפון שהיתה בוויכוח בין‬     ‫של אחדות״העבודה ונדונה ב‪ 13-‬במאי‬         ‫בתחתית ה״יזכור״ של ברל כצנלסון‬
‫האנגלים שליטי ארץ‪-‬ישראל והצרפ­‬         ‫‪ .1920‬בראש המתנגדים להצעה‪ ,‬והם‬           ‫נכתבו מלים‪ ,‬שהן בחזקת שבועה‪ ,‬או‬
‫תים‪ ,‬שליטי סוריה ולבנון‪ .‬עד ‪ 1‬באפ­‬     ‫היו רוב המשתתפים בדיון‪ ,‬היה ברל‬          ‫נדר‪ :‬״אל ישקט ואל ינחם ואל יפוג‬
‫ריל ‪ 1924‬היו אנשי מטולה‪ ,‬כפר‪-‬גלעדי‬     ‫כצנלסון‪ .‬נימוקיו היו פוליטיים‪ :‬יש‬        ‫האבל עד בא יום בו ישוב ישראל וגאל‬
                                       ‫להתייחס להצעה הצרפתית בחשדנות‬
     ‫ותל‪-‬חי ״לבנונים״ לכל דבר ועניין‪.‬‬  ‫מרובה‪ .‬יש כאן חשש למלכודת‪ .‬אין‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13