Page 10 - ETMOL_106

‫דרכים‪ ,‬אירגון של מושבות‪ ,‬התפתחות‬ ‫המשפטיים של הקרן טענו שאסור לקרן‬ ‫נחלת־בנימין‬
‫חקלאית ותעשיה‪-‬חקלאית מצד אחד‬ ‫ליטול על עצמה את האחריות להשקיע‬
‫והתפתחות של חיים עירוניים עם כל‬ ‫את הכספים ברכישת אדמה‪ .‬על רקע‬ ‫לשנת ‪ 1907‬והיו שווים לסך כל ההשק­‬
‫הקשור בהם‪ ,‬מסחר ותעשיה‪ ,‬מצד שני‪.‬‬ ‫מציאות זאת התגבשה בקרן‪-‬הקימת‬ ‫עות שהשקיעה הקרן־הקימת בארץ עד‬
‫קשה להגיד איזה צד יותר חשוב‬ ‫השקפה שאמרה שאמנם מטרתה של‬
‫בשבילנו‪ .‬אם לקחת את כל הבעיה‬ ‫הקרן היא גאולת קרקעות בארץ‪-‬‬ ‫לשנת ‪.1907‬‬
‫בהיקפה הרחב והמסובך‪ ,‬אם נזכור‬ ‫ישראל‪ ,‬אך כל עוד הקרן אינה יכולה‬ ‫״אחוזת בית׳‪ /‬שמה הראשון של תל'‬
‫שאנחנו שואפים להיות בארצנו כמה‬ ‫לפעול בשטח זה בגלל הבעיות המשפ­‬ ‫אביב‪ ,‬הוקמה כשכונה עברית ״מודר­‬
‫שיותר מהר לא רק כוח כלכלי אלא גם‬ ‫טיות‪ ,‬היא תשתמש בכספה לטובת כל‬ ‫נית״ בסגנון אירופאי‪ .‬עם החברה נמנו‬
‫פוליטי‪ ,‬אין ספק שלא נוכל להיות בעלי‬ ‫מפעל ומעשה העשויים לקדם את בניין‬ ‫כ‪ 60-‬משפחות שאמורות היו להיות‬
‫הארץ אם לא נהיה בעלי אדמתה ולא‬ ‫הארץ ויישובה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫מתיישבי השכונה בעתיד‪ ,‬ונוסף להן‬
‫רק בעלי אדמתה אלא גם פועלי האד­‬ ‫הלוואות‪ .‬וכך סייעה הקרן‪-‬הקימת‬ ‫שש משפחות שלא ביקשו הלוואה‬
‫מה‪ .‬זה ברור באופן אלמנטרי‪ ,‬אבל‬ ‫ב‪ 1907-‬לרכישת הקרקעות עבור‬ ‫מקרן‪-‬קיימת‪ .‬כבר באסיפת‪-‬היסוד של‬
‫תהליך הקולוניזציה החקלאית יתקדם‬ ‫״בצלאל״ בירושלים‪ ,‬וסייעה ב‪,1908-‬‬ ‫החברה בשנת ‪ ,1906‬קבע עקיבא אריה‬
‫לאט והוא דורש השקעות ותקציבים‬ ‫על‪-‬ידי הלוואה‪ ,‬להקמת חברת הכשרת‪-‬‬ ‫וייס‪ ,‬שעמד בראש המייסדים‪ ,‬כי מכיוון‬
‫גדולים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גידול האוכלוסיה‬ ‫הישוב‪ ,‬שרכשה בה את הקרקע הרא­‬ ‫שהחברים אינם מסוגלים לממן את‬
‫היהודית העירונית מתקדם יותר מהר‬ ‫שונה בעמק יזרעאל‪ .‬הקרן‪-‬הקימת גם‬ ‫הוצאות הקמת השכונה שיהיו‬
‫ובקלות יתר‪ .‬רק ביפו יש היום יותר‬ ‫סייעה להקמתה של ״הקואופרציה״‬ ‫כ‪-‬ססס‪ 400,‬פרנק‪ ,‬תפעל החברה להשיג‬
‫יהודים מאשר בכל המושבות יחד‪.‬‬ ‫במרחביה ואף בהלוואות לאיכרי‬ ‫‪ 300,000‬פרנק בהלוואה לתקופה‬
‫השאלה ‪ -‬מה חשוב יותר עיר או כפר‪,‬‬ ‫המושבות‪ .‬על רקע מדיניות זאת וגם‬ ‫ארוכה‪ .‬צריך לזכור שבאותו זמן‪ ,‬לא‬
‫היא לא רלבנטית‪ ,‬נחוצה עבודה בשני‬ ‫בשל העובדה שהמפעל של חברת‬ ‫היה שום גורם בארץ שיכול לממן או‬
‫הכיוונים‪ .‬החיים דורשים זאת‪ .‬ועם‬ ‫אחוזת‪-‬בית לא היה קשור רק בבניין‬
‫הירהורים תיאורטיים לא נשנה הרבה‪.‬‬ ‫הארץ אלא גם ברכישת קרקעות‪,‬‬ ‫לתת משכנתאות ארוכות טווח שכאלה‪.‬‬
‫התפתחות יישוב עירוני יהודי זהו שלב‬ ‫החליטה הקרן‪-‬הקימת לעזור לבוני תל‪-‬‬ ‫בסוף ‪ 1906‬פנתה אחוזת בית לבנק‬
‫חשוב ביותר בלי שום ספק בדרך‬ ‫אפ״ק‪ ,‬הבנק של ההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫להתחזקות עמדותינו בארץ כחלק‬ ‫אביב בהלוואות גדולות‪.‬‬ ‫אך התשובה שקיבלה היתה שלילית‪.‬‬
‫מחובתנו להשפיע על החיים המתחד­‬ ‫ז‪.‬ד‪ .‬לבונטין שעמד בראש הבנק‪ ,‬הציע‬
‫שים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬עלינו להשפיע כמה‬ ‫כאמור‪ ,‬באותם ימים‪ ,‬עד מלחמת‬ ‫לפנות בבקשת הלוואה לקרן‪-‬הקימת‬
‫שיותר טוב ובריא על היישוב העירוני‪.‬‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬לא התנגדה הקרן‪-‬‬ ‫והצהיר שאפ״ק יהיה מוכן לערוב‬
‫חשוב ביותר עכשיו‪ ,‬כי בהתחלה נכונה‬ ‫הקימת‪ ,‬וכמוה גם שאר מוסדות התנועה‬ ‫להחזרת ההלוואה‪ .‬בתחילת ‪ 1907‬ביקר‬
‫תלויה ההתפתחות בעתיד״‪ .‬וצ׳לנוב‬ ‫הציונית‪ ,‬להתיישבות העירונית‪.‬‬ ‫דוד וולפסון‪ ,‬נשיא ההסתדרות הציו­‬
‫הזהיר‪ :‬״אם לא נתערב למען התייש­‬ ‫באותם ימים פירסם אחד ממנהיגי‬ ‫נית‪ ,‬בארץ ובעקבות פגישה עם חברי‬
‫בות עירונית‪ ,‬החיים העירוניים בפלם‪-‬‬ ‫התנועה הציונית‪ ,‬צ׳לנוב‪ ,‬ספרון‬ ‫אחוזת‪-‬בית הסכים לפעול למתן ההלוו­‬
‫ברוסית בשם ״הקרן הלאומית העברית‪,‬‬ ‫אה‪ .‬באוגוסט ‪ 1907‬הובאה ההצעה‬
‫טינה החופשית יתפתחו במו בגיטו״‪.‬‬ ‫פעולתה בעבר ובעתיד הקרוב״‪ ,‬וכתב‪:‬‬ ‫לדיון באסיפה הכללית של הקרן‪-‬‬
‫יש לציין גם‪ ,‬כי הקרן‪-‬הקימת ראתה‬ ‫״ההתיישבות בפלסטינה הלכה עד‬ ‫הקימת בהאג שאישרה את ההלוואה‬
‫בהלוואה השקעה כלכלית בטוחה וגם‬ ‫עכשיו ובלי ספק גם תלך להבא בשתי‬ ‫לאחוזת‪-‬בית בסך ‪ 300,000‬פרנק‪.‬‬
‫רווחית‪ ,‬שכן באותה תקופה היא לא‬ ‫הקונגרס השמיני שהתכנס באותו זמן‬
‫היתה יכולה להוציא את כספה לרכישת‬
‫קרקעות‪ ,‬ולכן היתה צריכה למצוא סוגי‬ ‫בהאג אישר גם הוא את ההלוואה‪.‬‬
‫השקעה שבהם תוכל להשקיע את כספה‬ ‫באותו זמן לא היתה לקרן‪-‬הקימת‬
‫אפשרות לקנות קרקעות בארץ‪-‬ישראל‬
‫על שמה אלא על שמות מושאלים בלבד‬
‫ומבחינה משפטית אלה היו בעלי‬
‫הקרקעות ולא הקרן‪-‬הקימת‪ ,‬והיועצים‬

‫‪10‬‬