Page 12 - ETMOL_106
P. 12

‫סיפורה‬
‫של דרך‬

‫היסטוריה בת אלפי שנים נערכה‬
      ‫לאורך החוף בין יפו וחיפה‬

                                ‫מאת יהודה זיו‬

                                   ‫תוכנית״הרדיו ״זכרונות ארץ־‬

‫׳דרך הים״ המקורית‬                  ‫ישראל״ הביאה בשעתה מעשה באחד‬
                                   ‫מילדי ״תל״אביב הקטנה׳‪ /‬שאביו‬

                                   ‫נתכוון לנסוע לחיפה ‪ -‬ולנמל יפו נזדמ­‬

‫נה בדיוק אוניה‪ ,‬ההולכת צפונה‪ .‬כיוון רק בתקופות‪ ,‬ששלטון יציב שרר‬

‫שכל הנסיעה כולה‪ ,‬הלוך וחזור‪ ,‬לא בהן וגדלה חשיבותו של מישור‪-‬החוף‪,‬‬

‫היתה אמורה להימשך אלא יומיים״ נוקזו ביצותיו ונתקיימה בו דרך סלולה‬

‫שלושה בלבד‪ ,‬הציע לו אביו לבוא עמו גם במערבו‪ .‬הדבר נכון לגבי התקופה‬

‫ו״לראות עולם״! מעשה שטן‪ ,‬בעודם הרומית‪ ,‬שבה נסלל לראשונה כביש‪-‬‬

‫על הסיפון‪ ,‬פרצה לפתע סערה עזה בים חוף בארצנו ‪ -‬המכונה ברומית ״ויא‬

‫‪ -‬ובמקום נמל חיפה‪ ,‬נאלצה האוניה מאריס״ )״דרך‪-‬הים״‪ ,‬פשוטה כמשמעה‬

‫לעגון בביירות‪ .‬שם המתינו שבוע ימים ‪ -‬שלא כדרך הבין‪-‬לאומית של ימי‪-‬‬

‫לאוניה אחרת‪ ,‬אשר פניה דרומה ‪ -‬אך המקרא‪ ,‬שעברה בשעתה לרגלי ההר‬

‫כיוון ששוב מנע בעדה הים הרוגש את בשרון ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן מקובל לכנות אף‬

‫הכניסה אל חיפה‪ ,‬וכך אף ביפו‪ ,‬המשי­ אותה כך!(‪ .‬אבני‪-‬מיל ואף אבני‪-‬שפה‬

‫כו בה באין ברירה עד אלכסנדריה‪ .‬של הכביש הרומי נמצאו בחוף הכרמל‪,‬‬

‫הביתה שבו בשלום רק לאחר כשלושה מצפון למושב ״הבונים״ וליד מעגן‪-‬‬

‫שבועות ‪ -‬ואל חיפה‪ ,‬יעדם המקורי‪ ,‬מיכאל‪ .‬כך אף בימי הצלבנים ‪ -‬ששבו‬

‫לעשות שימוש בכביש זה‪ ,‬אשר קישר‬     ‫כלל לא הגיעו‪...‬‬

‫מדוע העדיף האב נתיב‪-‬ים דווקא ‪ -‬כאן את מבצרי‪-‬החוף שלהם‪ :‬חיפה‪,‬‬

‫ולא הלך‪ ,‬כמקובל‪ ,‬בדרך היבשהן יש מיצר דסטרואה )״מיצר״‪ ,‬בשל המעבר‬
‫לזכור‪ ,‬כי עד לאחר מלחמת‪-‬העולם החצוב' של נחל אורן‪ ,‬ולימים ח׳רבת‪-‬‬

‫הראשונה ‪ -‬כתום שלטון העות׳מאנים ‪ -‬דוסטרי‪ ,‬המכונה עתה חורבת‪-‬קרתה(‬

‫היו השרון‪ ,‬חוף‪-‬הכרמל ו״עמק‪-‬זבולון״ בצדה של ״מצודת עולי‪-‬הרגל״ )לחוף‪-‬‬

‫מוכי ביצות‪ .‬ההולך מיפו צפונה‪ ,‬צריך עתלית(‪ ,‬כפדלט )״הבונים״( ומולה‬

‫היה לפיכך לעשות תחילה את דרכו )דור(‪ .‬שלא'לדבר על הכביש‪-‬המהיר‪,‬‬

‫מזרחה‪ ,‬בואכה מג׳דל‪-‬יאבא )שלימים הוא ״כביש‪-‬החוף״ לשעבר‪ ,‬העובר כאן‬

                   ‫נקרא מג׳דל צאדק‪ ,‬הוא ״מגדל‪-‬צדק״( עתה‪.‬‬

‫‪ -‬ואפשר‪ ,‬לפיכך‪ ,‬כי שמו לא היה בעצם בימות‪-‬החמה‪ ,‬משנפסקת זרימת‬

‫אלא שיבוש ״מג׳דל‪-‬יאפא״ )מגדל‪-‬יפו(‪ .‬החורף בשפכי‪-‬הנחלים ומצטמצמת‬

‫מכאן פנה ב״דרך‪-‬הים״ ההיסטורית‪ ,‬השתרעותן של הביצות‪ ,‬אפשר היה‬

‫לרגלי הר‪-‬שומרון‪ ,‬ודרך קלקיליה לעבור לאורך־החוף גם בדרך עונתית‪,‬‬

‫וטול‪-‬כרם המשיך בסעיפה המערבי ‪ -‬על שפת‪-‬הים‪ .‬נפוליאון וצבאו עשו את‬

‫החוצה את רמות‪-‬מנשה‪ ,‬לעבר יוקנעם הדרך בין יפו לעכו בימות‪-‬הגשמים‬

‫ועכו‪ .‬הנסיעה בנתיב זה‪ ,‬המכונה ״דרך )‪ 19-7‬במרס ‪ (1799‬ועקפו‪ ,‬לפיכך‪ ,‬את‬

‫העגלות״‪ ,‬נמשכה אפוא כשלושה ימים השרון דרך עזון‪ ,‬מיסכה וקאקון‬
‫בכל כיוון‪ .‬לנוחות עוברי‪-‬הדרך‪ ,‬עמדו שבמזרחו‪ :‬אך כדי לעקוף גם את ביצו‪-‬‬

‫בו לרשותם שני פונדקים )״ח׳אנים״(‪ ,‬תיהם של חוף‪-‬הכרמל ושל מישור‪-‬‬

‫של ג׳לג׳וליה ושל קירה וקאמון )מעל הקריות‪ ,‬נאלץ צבא‪-‬צרפת לעקוף את‬

‫הכרמל כולו ממזרח ‪ -‬במעלה נחל דליה‬  ‫יוקנעם(‪ ,‬ללינת‪-‬לילה‪.‬‬

                                                               ‫‪12‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17