Page 16 - ETMOL_106

‫בואם לפתח‪-‬תקוה של משכילים ומורים‬

‫רבים מיפו למושבה‪.‬‬

‫״הפרוגרמה״ של ״הקלוב״ גובשה‬

‫בתחילת קיץ ‪ 1917‬בפגישות שקיימו‬

‫סופרים‪ ,‬מורים ומשכילים אחרים‪.‬‬

‫מטרתה היתה לשנות את דמותה‬

‫השמרנית של המושבה שעוצבה עד‪-‬כה‬

‫על‪-‬ידי בעלי הנחלאות במושבה שכא­‬

‫מור שמרו בידיהם את כל הזכויות‬

‫הפוליטיות בפתח‪-‬תקוה‪ .‬אחד הסעיפים‬

‫המרכזיים בחלק ״הפרוגרמה״ תבע‬

‫״השגת זכות בחירה כללית‪ ,‬שווה‪,‬‬

‫ישרה וחשאית להנהלת המושבה‬

‫בשביל כל תושביה והשתתפות אקטי­‬

‫בית בחיים הצבוריים״‪.‬‬

‫במלים אחרות‪ ,‬תביעות מרכזיות אלו‬

‫לדמוקרטיזציה היו כאמור משותפות‬

‫למעשה לפועלים ולמשכילים במושבה‬ ‫■ ‪'4‬‬ ‫‪I‬‬
‫ורק שיקולים מפלגתיים מנעו מסניף ‪,‬‬
‫״פועלי‪-‬ציון״ בפתח‪-‬תקוה להשתלב‬ ‫״שוק העבודה״ בפתח־תקוה‪ ,‬הרוב ‪ -‬פועלים ערבים‬

‫טיות הכלליות ובמקביל החלה פריחה הארצות‪ .‬העם העברי מתארגן ומתאמץ באופן מלא בפעילות ״הקלוב״ אלא‬

‫עצומה של הפעילות הציונית שבמוקדה להכשיר את התנאים ואת היחסים להעדיף רק לשתף עמו פעולה‪ .‬המגמה‬

‫עמד יחיאל צ׳לנוב שפעל למען כינוס בשביל פתרון שאלתנו הלאומית‪ ,‬שאלת המשותפת היתה להביא לדמוקרטיזציה‬

‫ועידה ציונית ולמען כינוס קונגרס העם היושב ומתפתח על אדמת אבות‪ .‬במוסדות לא רק בפתח‪-‬תקוה אלא בכל‬

‫יהודי כללי להענקת זכויות לאומיות חברינו בחוץ לארץ לוקחים חלק הכי המושבות‪ .‬חזית משותפת זו ‪ -‬שעתידה‬

‫ליהודים בארצות מגוריהם‪ ,‬וכן למען אקטיבי בכל העבודה הענקית הזאת להימשך גם ב‪ 1918-‬לאחר בואו של‬

‫הכרה בין־לאומית בארץ־ישראל כמדי­ ועלינו מוטלת חובת הכבוד להכשיר את ״ועד הצירים״ לארץ ‪ -‬הבהירה‬

‫נה יהודית וכינוס העם היהודי להחיאת מוחות ולבבות חברינו פה‪ ,‬של כל ‪ ,‬להתאחדות מושבות יהודה שאין היא‬

‫המולדת ההיסטורית‪ ,‬שפתה ותרבותה‪ .‬ציבור הפועלים בארץ‪ ,‬לאותם התפקי­ יכולה להתעלם מהתביעה החזקה‬

‫ידיעות אלו שימשו כזרז ממדרגה דים שמחכים לנו אולי בעתיד לא כל כך לדמוקרטיזציה ובמהלך אוגוסט ותחילת‬

‫ראשונה בקיץ ‪ ,1917‬בייחוד בפתח־ רחוק‪ .‬אנחנו צריכים להתכונן להרכיב ספטמבר ‪ 1917‬החלה הידברות בין‬

‫תקוה‪ ,‬הן בקרב הפועלים והן בקרב את הלוזונגים )הסיסמאות( והדרישות הצדדים ולבסוף הושגו לפחות חלק‬

‫החוגים המשכילים שחשו שיש לפתוח שלנו לכל הדמוקרטיה העממית ‪ -‬מהתביעות לדמוקרטיזציה‪.‬‬

‫בהתארגנות ולצאת ביוזמות ובמאבקים לעשות אותם לנקודת יציאה של תנועה תהליך זה‪ ,‬כמו יתר הפעילויות‬

‫הציבוריות‪ ,‬נקטע באופן חד כשהחל‬ ‫למען תמורות יסודיות במושבות בכלל עממית לכשירשה המצב״‪.‬‬

‫מסע הרדיפות אחרי ניל״י‪ ,‬מסע שהציב‬ ‫ובפתח־תקוה בפרט בלי לחכות לסוף‬

‫סימן שאלה קיומי על היישוב כולו‬ ‫המלחמה‪.‬‬

‫בחודשים האחרונים של ‪ 1917‬שבמהל­‬ ‫וכך החלה במקביל‪ ,‬ולעתים מתוך‬

‫כם נכבש דרום הארץ על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬ ‫התחרות‪ ,‬פעילות רבה בקרב הפועלים‬

‫והערה אחרונה‪ ,‬עצם העובדה שיכלו‬ ‫והמשכילים‪ ,‬״הצעירים״ וחברי ״המכ­‬

‫בי״ לשעבר‪ .‬הוועד המרכזי של מפלגת בתחילת קיץ ‪ 1917‬נולדה בפתח‪ -‬בכלל להתרחש התהליכים הפנימיים‬

‫פועלי‪-‬ציון שכן לאחר פינוי יפו בפתח‪ -‬תקוה יוזמה להקמת ״הקלוב הלאומי‪ -‬לדמוקרטיזציה בהשפעת המהפכה‬
‫תקוה‪ .‬הוועד שאב עידוד רב מהידיעות רדיקלי״‪ .‬גוף זה לא נולד יש מאין שהתחוללה בארץ אויב‪ ,‬בלי כל פחד‬
‫שהלכו והתרבו בדבר האירועים הגדו­ והבסיס האידיאולוגי שלו נולד עוד מהתערבות והפרעה מצד השלטון‬

‫לים ברוסיה ובייחוד ההתעוררות במאבקים החריפים שניהלו ״הצעירים״ התורכי‪ ,‬יכולה לשמש סיבה נוספת‬
‫הלאומית הציונית שם וכן מהתחזקותן ואנשי ״המכבי״ לפני המלחמה בחוגים לצורך בבחינה מחודשת של השלטון‬

‫של המפלגות הסוציאליסטיות באירופה השמרניים שכונו ״הזקנים״ ואשר התורכי בארץ‪-‬ישראל‪ .‬מן הראוי‬
‫בעקבות המהפכה‪ .‬על רקע זה יזם החזיקו את רסן השלטון במושבה מאז שתישאל השאלה‪ :‬האם הרדיפות‬
‫הוועד הפצתם של מכתבים‪-‬חוזרים ייסודה‪ .‬באותם מאבקים נמצאו למעשה הקשות של היישוב לאחר פרשת ניל״י‬
‫בקרב סניפי המפלגה במושבות במטרה חוגים אלו יחד עם הפועלים במחנה אחד לא גרמו לעיוות קשה לאחר המלחמה‬
‫לעוררם לחידוש הפעילות במלוא הקצב וזה איפשר להם לצבור מידה רבה של של ההערכה שלנו על יחס השלטון‬
‫כמתחייב מהתחיה היהודית ברוסיה אהדה והשפעה במושבה במאבק התורכי כלפי היישוב בתקופת המלח­‬

‫ומהתחזקות התנועות הסוציאליסטיות לדמוקרטיזציה‪ .‬כל זה נעלם עם פרוץ מה‪ ,‬ונשכחו לחלוטין הצדדים החיוביים‬

‫באירופה‪ .‬אין זה מקרה‪ ,‬שדגש מיוחד המלחמה עד להתעוררות הגדולה הרבים שבשלטון התורכי‪ ,‬שלמעשה‬

‫הושם במכתבים אלו על מסירת הידי­ ב‪ .1917-‬התוכנית של ה״קלוב״ נתנה איפשר חיים פנימיים חופשיים ביישוב‪.‬‬

‫עות שהגיעו‪ ,‬אמנם באיחור רב‪ ,‬על ביטוי לרעיונות שהונחו ביסוד מאבקיה בסופו של דבר‪ ,‬אי‪-‬אפשר להתעלם‬

‫המתרחש ברוסיה ובאירופה ובייחוד של ״המכבי״ ומבחינה זו קיימת מידה מהעובדה שלמרות מצוקת הרעב והמח­‬
‫מהבחינה היהודית״ציונית והסוציאליס­ מסוימת של המשכיות‪ ,‬אם‪-‬כי לא זהות לות‪ ,‬ועל‪-‬אף ההטרדות הרבות מצד‬
‫טית‪ .‬״מאורעות כבירים מתרחשים ביניהן‪ .‬המייחד את ההתארגנות החד­ השלטונות‪ ,‬הרי בהשוואה למצב היהו­‬
‫בעולם״‪ ,‬נאמר במכתב‪-‬חוזר הראשון שה ב‪ 1917-‬היא העובדה שנולדה בקרב דים במזרח אירופה בכלל וברוסיה‬

‫מ‪ ,10.7.1917-‬״שינויים עיקריים העילית התרבותית״השכלתית של בפרט בתקופת המלחמה‪ ,‬היישוב היהו­‬
‫מתעתדים לבוא בחיי כל העמים וכל המושבה שקיבלה חיזוק רב משקל עם די היה במצב טוב בהרבה‪.‬‬

‫‪16‬‬