Page 11 - ETMOL_106

‫‪ I‬וי‪\ .‬‬

‫‪11‬‬

‫‪I‬י‬

‫הדר־הכרמל‬

‫ערים שאותה הוא הזמין מחוץ‪-‬לארץ‪.‬‬ ‫בעקבות האישורים נחתמו החוזים‬ ‫באופן בטוח ורווחי‪ .‬ההלוואה לאחוזת״‬
‫התקנות כללו את הסעיפים הבאים‪ :‬כל‬ ‫בין הקרן‪-‬הקימת לאפ״ק ובין אפ״ק‬ ‫בית היתה אחת הדרכים לכך‪ .‬בודנהיי'‬
‫חבר יוכל לגשת לבניית ביתו רק אם‬ ‫לבין כל חבר באחוזת‪-‬בית‪ .‬אך בכך לא‬ ‫מר‪ ,‬מראשי הקרן‪ ,‬אמר‪ :‬״יודעים אנו‬
‫הוועד הסכים לתוכנית הבית שתוכנן‬ ‫הסתיים הסיוע של הקרן‪-‬הקימת‬ ‫יפה כי בפעולה זו אין אנו מוציאים‬
‫על‪-‬ידי אדריכל ומהנדס‪ :‬שטח הבית לא‬ ‫לאחוזת‪-‬בית‪ ,‬שכן אחד מסעיפי החוזים‬ ‫לפועל את מגמתה של הקרן־הקימת‬
‫יעלה על שלוש‪-‬עשיריות משטח המג­‬ ‫שבין הקרן‪-‬הקימת לבין אפ״ק קבע‬ ‫אולם עושים אנו זאת אך ורק לשם‬
‫רש‪ :‬בחזית הבית תינטע גינה שרוחבה‬ ‫שההלוואה תינתן רק לאחר שהקרן‪-‬‬ ‫השקעת כספי הקרן בדרך המביאה‬
‫הקימת תיתן את הסכמתה לשטח שיב­‬ ‫תועלת עד שיבוא המועד להגשים את‬
‫שני מטרים לפחות והיא תגודר בגדר‪.‬‬ ‫מטרתה האמיתית של הקח״הקימת‪ .‬אנו‬
‫במרס ‪ 1909‬אישרה הקרן‪-‬הקימת את‬ ‫חר ולתוכנית השכונה‪.‬‬ ‫מדגישים שבענין אחוזת״בית היתה‬
‫תוכנית השכונה ובאותו זמן גם אושרה‬ ‫הכוונה להשקיע את כספי הקרן בדרך‬
‫התוכנית לשכונת ״הרצליה״ בחיפה‪.‬‬ ‫השגחה על התיכנון‬ ‫המועילה ביותר ולטובת התנועה כולה‬
‫יש לציין כי בשל היעדר נסיון מצד‬
‫הקרן‪-‬הקימת ומצד אפ״ק‪ ,‬לא נכללו‬ ‫הכנסת סעיף זה על ידי הקרן‪-‬הקימת‬ ‫במקום לשמור על הכסף בקופות״‪.‬‬
‫בחוזים הראשונים סעיפים ברורים‬ ‫באה בעקבות פניה של ארתור רופין‪,‬‬ ‫בודנהיימר התכוון גם בין השאר‬
‫שימנעו ספסרות בקרקעות בעתיד‪,‬‬ ‫ששימש בין השאר נציג הקרן‪-‬הקימת‬ ‫להבדל בגובה הריבית שהיתה משולמת‬
‫ואכן כבר ב‪ 1912-‬אירעו מקרי ספסרות‬ ‫בארץ‪ ,‬שטען כי אמנם אנשי אחוזת‪-‬בית‬ ‫לקרן־הקיימת בעבור פקדונותיה‬
‫שונים והעתונות של אותה תקופה‬ ‫הינם אנשים הגונים‪ ,‬אך הם אינם‬ ‫בבנקים ‪ -‬באותו הזמן בין ‪ 2.5%‬ל'‪,3%‬‬
‫סיפרה עליהם‪ .‬אולם הקרן‪-‬הקימת‬ ‫יודעים כיצד להקים רובע עיר חדש על‬ ‫לעומת הריבית שאמורה היתה להתקבל‬
‫למדה מהר מאוד את הלקח‪ ,‬וכאשר‬ ‫הצד הטוב ביותר וקיים חשש שמתוך‬ ‫מאחוזת״בית שהיתה ‪ .4.5%‬ואמנם‪,‬‬
‫ניתנה הלוואה לשכונת נחלת‪-‬בנימין‬ ‫כוונה לנצל את מלוא השטח לבניה‪,‬‬ ‫ראשי אחוזת״בית טענו לא פעם‪ ,‬כי‪:‬‬
‫ליד תל‪-‬אביב ולשכונות נוספות בחיפה‪,‬‬ ‫״תקל האגודה במצוות ההיגיינה ולא‬ ‫״הנשיונל פונד אינו עושה אתנו שום‬
‫התנתה הקרן את מתן הכספים רק בתנ­‬ ‫תיתן דעתה כל הצורך ליחד מקום למטע‬ ‫חסד‪ ,‬כי הקופה לוקחת מאתנו ריבית‬
‫אי שהחברות יעבירו את הקרקעות‬ ‫נטיעות ומגרשים להקמת בניינים ציבו­‬ ‫הגונה״‪ .‬אולם צריך לזכור‪ ,‬שהיו מתנג­‬
‫לרשותה והקרן‪-‬הקימת תחכיר להם‬ ‫דים בתוך הקרן־הקימת למתן ההלוואה‪.‬‬
‫ריים״‪.‬‬ ‫בין השאר אמרו‪ ,‬כי חברי אחוזת־בית‬
‫אותה בחכירה העוברת בירושה‪.‬‬ ‫רופין תבע על‪-‬כן להתנות את מתן‬ ‫הם אנשים אמידים שיוכלו להשיג את‬
‫ההלוואות של הקרן‪-‬הקימת לשכונות‬ ‫ההלוואה בהסכמת חברת אחוזת‪-‬בית‪,‬‬ ‫האשראי גם במקומות אחרים ואין זה‬
‫החדשות מציינות את ראשית מעורבו­‬ ‫שתוכנית הבניה תיבדק ותאושר על‪-‬ידי‬ ‫מתפקידה של הקרן־הקימת לסייע‬
‫תה בהתיישבות העירונית‪ .‬מעורבות זו‬ ‫מומחה מטעם הקרן‪-‬הקימת‪ .‬אנשי‬ ‫לאמידים‪ .‬אחרים אמרו‪ ,‬כי הסיוע‬
‫הלכה והתרחבה עוד לפני מלחמת‬ ‫אחוזת‪-‬בית הסכימו לתנאי זה והציעו‬ ‫לאחוזת־בית ולתוכניות אחרות‪ ,‬שאינו‬
‫העולם הראשונה וגם לאחר מכן‪ ,‬אם‪-‬כי‬ ‫לרופין עצמו לחבר את תקנות השכונה‬ ‫רכישת קרקעות‪ ,‬נוגד את מטרתה‬
‫בשנות העשרים פרץ ויכוח אם כספה‬ ‫והוא היה שותף מרכזי בהכנת התוכ­‬
‫של הקרן יופנה לקניית קרקעות‬ ‫נית‪ .‬באופן זה הובטח התיכנון המודרני‬ ‫של הקרן‪-‬הקימת‪ ,‬שהיא גאולת קרק­‬
‫וההקפדה על איכות החיים בשכונה‬ ‫עות בלבד‪ .‬למרות טענות הנגד אושרה‬
‫בירושלים או בעמק יזרעאל‪ .‬אחר‪-‬כך‪,‬‬ ‫ההחלטה למתן הלוואות לאחוזת‪-‬בית‪,‬‬
‫במשך שנים רבות‪ ,‬התעוררו מדי פעם‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫אולם הסכום הוקטן ל‪ 250,000-‬לאחר‬
‫ויכוחים בקרן‪-‬קיימת‪ ,‬אם להקדיש גם‬ ‫עקרונות התיכנון שאותם תבע רופין‬ ‫שחברת ״אגודת אחים״ בחיפה ביקשה‬
‫כספים לערים‪ ,‬אולם אז גברה דעתם של‬ ‫ושנתקבלו כתקנות הראשונות של‬ ‫גם היא הלוואה בעבור שכונת ״הרצ­‬
‫אלו שטענו‪ ,‬כי בערים יימצאו אנשים‬ ‫אחוזת‪-‬בית‪ ,‬התבססו על ספרות בניין‪-‬‬ ‫ליה״ שהוקמה במקביל לאחוזת‪-‬בית‪.‬‬
‫ויזמים פרטיים שירכשו קרקע ואת‬
‫ל״אגודת אחים״ הוקצבו ‪ 50,000‬הפרנק‬
‫כספי הקרן־הקימת‪ ,‬כספי הלאום‪ ,‬יש‬ ‫הנותרים‪.‬‬
‫להקדיש לגאולת אדמה במרחבי הארץ‪.‬‬

‫‪11‬‬