Page 13 - ETMOL_106

‫שרידים בתל דור‬ ‫כיפה בתוך סבך שיחי״צבר ‪ -‬קברו‬ ‫אוקטובר ‪ ,1898‬עבר בחוף הכרמל‪,‬‬
‫סמוך לתוואי הנוכחי של הכביש‬
‫שתושביו הערבים נותרו במקום‪.‬‬ ‫המקודש של שיח׳ בורייב‪ .‬עד לפני‬ ‫המהיר‪ .‬ימי סתיו אלה גרמו‪ ,‬שהתורכים‬
‫בימיה הראשונים של מלחמת‪-‬‬ ‫שנים אחדות נתקיים בצדו כפרון‪ ,‬בעל‬ ‫הקדימו רפואה למכה ושיפצו‪ ,‬ככל‬
‫העצמאות היוו ג׳בע‪ ,‬איג׳זים ועין‪-‬‬ ‫אותו שם‪ ,‬שלמרבה הפלא ניצבה בדרו­‬ ‫יכולתם‪ ,‬את הנתיב שבו אמורים היו‬
‫ע׳זאל את שלישיית כפרי ״המשולש‬ ‫מו גם כנסיה ‪ -‬ולא לחינם‪ :‬יושבי‬ ‫הקיסר ופמלייתו לעבור‪ ,‬בדרכם מחיפה‬
‫הקטן״‪ ,‬שכונו כך )בעקבות ״המשולש״‬ ‫שייח׳*בורייכ היו ארמנים ‪ -‬מניצולי‬ ‫ירושליימה ‪ -‬ובלבד שלא יהיה עליהם‪,‬‬
‫של ימי מאורעות ‪ ,1939-1936‬מעוז‬ ‫הטבח‪ ,‬שעשו בהם ״התורכים הצעי­‬ ‫חלילה‪ ,‬לרדת מסוסיהם וממרכבותיהם‬
‫ה״כנופיות״ בהר*שומרון( משתקפו את‬ ‫רים״ בשעתם )‪ ,(1915‬וארמני‬ ‫ולהציג את כפות רגליהם הענוגות‬
‫התחבורה היהודית לעבר חיפה וגרמו‬ ‫בתוך הבוץ‪ .‬לשם״כך‪ ,‬הוקמו כאן‬
‫עת ארוכה לחסימתו של נתיב זה ‪-‬‬ ‫מעשירי‪-‬יפו העניק להם מאדמותיו‪ ,‬כדי‬ ‫שלושת ״גשרי הקייזר״‪ ,‬בנויים אבן ‪-‬‬
‫שהיה אז כביש*האורך היחיד בחוף‪-‬‬ ‫שיוכלו להקים כאן את ביתם החדש‪.‬‬ ‫הנטויים על נחל־מערות ונחל״דליה‬
‫הכרמל‪ .‬במיבצע ״שוטר״ ניסו תחילה‪,‬‬ ‫לעג הגורל יש בכך‪ ,‬שבצלע הכרמל‬ ‫ובשפכו של נחל־תנינים אל הים‪ .‬רק‬
‫בליל ‪ 24‬ביולי ‪ ,1948‬אנשי המשטרה‬ ‫מנגד נטעה הקרן‪-‬הקיימת‪-‬לישראל‬ ‫הראשון שבהם משמש עד״היום דרך־‬
‫הצבאית של צה״ל לכבוש את הכפרים‬ ‫דווקא את ״יער אתא‪-‬תורכ״ ‪ -‬לזכר‬ ‫עפר מקומית‪ ,‬בין מיסעף נוה״ים לבין‬
‫הללו‪ ,‬אך נאלצו לסגת‪ .‬משמעות שמו‬ ‫מוצטפא כמאל ״אבי‪-‬תורכיה״‪ ,‬מנהיג‬ ‫״הבונים״ ונחשולים ‪ -‬בעוד חבריו‬
‫של עין‪-‬ע׳זאל הריהי‪ ,‬בעצם‪ ,‬״מעיין‪-‬‬ ‫אינם מוליכים עתה משום־מקום לשום־‬
‫צבי״ ‪ -‬אך כיוון שקיבוץ בשם זה כבר‬ ‫מהפיכת ״התורכים הצעירים״‪ ...‬הדבר‬
‫נתקיים בסמוך‪ ,‬ליד זכרון‪-‬יעקב‪ ,‬נקראו‬ ‫כמובן לא נעשה במתכוון ‪ -‬והמניע‬ ‫מקום‪...‬‬
‫מושבי‪-‬העולים שקמו משני עברי הכפר‬ ‫לכך‪ ,‬פשוט‪ ,‬הוא המושב הסמוך גבע‪-‬‬
‫הנטוש עופר )בהר( ועין‪-‬איילה )במי­‬ ‫כרמל‪ ,‬שהקימו עולים חדשים יוצאי‪-‬‬ ‫הנוסעים בכביש המהיר ופניהם‬
‫שור( ‪ -‬אף*כי אייל‪-‬הכרמל מצוי היה‬ ‫תורכיה‪ .‬אגב‪ ,‬חורבת‪-‬גבע אשר במרו­‬ ‫דרומה‪ ,‬יכולים להבחין בבירור ממרומי‬
‫כאן‪ ,‬כעולה מתוך שמו‪ ,‬עד ראשית‪-‬‬ ‫מי היער )מקומו של מיצפה‪-‬עופר(‪,‬‬ ‫״מחלף זכרון־יעקב״ בגשר נחל־דליה‪,‬‬
‫נקראה תחילה‪ ,‬בערבית‪ ,‬ח׳רבת‪-‬‬ ‫כשהוא ״תקוע״ בין בריכות״המידגה‬
‫המאה בהר דווקא‪ ,‬ולא במישור!‬ ‫שלרגליו במערב‪ .‬המשעשעת שבדבר‬
‫גם בשם הכפר פוריידיס קשור גלגול‬ ‫אסטנבול‪ ,‬היא בירת תורכיה‪...‬‬ ‫היא העובדה‪ ,‬שדרך־מידגה עוברת לידו‬
‫מעניין‪ :‬מקור השם באכדית והוראתו ‪-‬‬ ‫מדרום לכפרון הנטוש חולף הכביש‪-‬‬
‫״גן״‪ ,‬ומכאן ״פרדוס״ הערבית וכן‬ ‫המהיר על‪-‬גבי נחל‪-‬מערות‪ ,‬כשממערב‬ ‫ממש ‪ -‬אך לא על־גביו!‬
‫״פרדס״ בלשוננו; גם אל לשונות אירו­‬ ‫נטוי עליו גם הצפוני שב״גשרי הקיי‪-‬‬ ‫אנדרטת־מתכת מכסיפה בצד הכביש‪,‬‬
‫פה הגיעה המלה‪ ,‬אבל בהוראתה‬ ‫זר״‪ .‬אפשר להגיע אליו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בדרך‪-‬‬ ‫על רקע ים ושמים‪ ,‬משמשת סימן־הכר‬
‫המסוימת בלבד ‪ -‬גן‪-‬עדן‪ .‬לא לחינם‬ ‫העפר מצומת נוה*ים ‪ -‬ולגשת ברגל אל‬ ‫בולט לקיבוץ ״החותרים״‪ .‬היא הוקמה‬
‫נטלה לעצמה שכונת*הווילות‪ ,‬הצופה‬ ‫פירצת‪-‬הניקוז הסמוכה‪ ,‬שנחצבה‬ ‫לזכרו של זאב׳יק איילון‪ ,‬חבר״הקיבוץ‪,‬‬
‫על פוריידיס בצפונה של זכרון‪-‬יעקב‪,‬‬ ‫לרוחב הרכס כדי לסייע למים הזורמים‬ ‫מפקד גדוד״מילואים במלחמת ששת*‬
‫בנחל להגיע אל הים‪ .‬פירצה זו אינה‬ ‫הימים ‪ -‬שנספה בסיני‪ ,‬כשוך״הקרבות‪,‬‬
‫את השם גבעת‪-‬עדן‪...‬‬ ‫יחידה במישור‪-‬החוף ‪ -‬וכמותה יש גם‬ ‫בתאונת״רכב באזור סהרוני״החול‬
‫ממש לפני שהוא חולף על‪-‬גבי נחל‪-‬‬ ‫בנחל‪-‬אורן שמצפון לעתלית‪ .‬אך פירצה‬ ‫)״בךחאנים״( אשר מצפון לביר״חסנה‪.‬‬
‫תנינים ויוצא מחוף הכרמל אל השרון‪,‬‬ ‫זו מתוחכמת מחברותיה‪ ,‬שכן בתחתיתה‬ ‫לפיכך עוצבה האנדרטה בדמות סהתן ‪-‬‬
‫מתווה ״הכביש הישן״ פיתול בחצותו‬ ‫נחצב גם מרזב צר ועמוק‪ ,‬אשר לעת‬ ‫שעץ גדוע בצדו‪ ...‬אנדרטה אחרת‪,‬‬
‫את מסילת‪-‬הברזל‪ ,‬וזאת כדי להאט את‬ ‫סוף זרימתם של מי הנגר החורפי הוא‬ ‫המוצבת אף־היא בצד הכביש מדרום‬
‫מהלך המכוניות במקום מסוכן זה‪ .‬כך‬ ‫מגדיל את עוצמתה ‪ -‬ומונע בכך הרבדת‬ ‫לעתלית‪ ,‬מנציחה את חללי האזור‬
‫מקובל היה על מחלקת העבודות‬ ‫במלחמות״ישראל‪ ,‬והיא עוצבה בדמות‬
‫הציבוריות בתקופת המנדאט הבריטי‪,‬‬ ‫סחף והסתתמות הפירצה‪.‬‬
‫אף‪-‬כי מהירותם של כלי‪-‬רכב באותה‬ ‫קבוצת נשים אבלות‪.‬‬
‫העת פחותה היתה בהרבה‪ .‬עד היום‬
‫נשתמרו נפתולי‪-‬חציה כעין זה במקו­‬ ‫מעברו השני של הכביש‪ ,‬דרומה מעט‬
‫מות אחדים ‪ -‬כמו ליד תחנת‪-‬הרכבת‬ ‫מכאן‪ ,‬מזדקר במרום הרכס מיבנה בעל'‬

‫המזרחית של חדרה הסמוכה‪.‬‬ ‫בצומת חיפה‪-‬דרום פונה הכביש‬
‫המהיר לדרום*מערב‪ ,‬בעוד הכביש‬
‫״הישן״ מוסיף לעשות דרכו לרגלי ההר‬
‫ממש‪ ,‬בשוליו המזרחיים של חוף‪-‬‬

‫הכרמל‪ .‬כקטעים אחרים של ״הכביש‬
‫המזרחי״ ‪ -‬במזרח מישור עכו והקריות‪,‬‬
‫לרגלי הרי הגליל העליון והתחתון‪,‬‬
‫ובמזרח השרון‪ ,‬לרגלי הר‪-‬שומרון‬
‫)״דרך‪-‬הים״( ‪ -‬התפתח גם זה מלכתחי­‬
‫לה כדרך מקשרת לשורה רצופה של‬
‫כפרי‪-‬מיעוטים‪ ,‬רובם ככולם על מקום‬
‫יישובים מימי‪-‬קדם‪ ,‬המאפיינת את גבול‬

‫המישור עם ההר‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬עד מלחמת‪-‬העצמאות שימש‬
‫״הכביש הישן״ מצפון לדרום‪ ,‬את‬
‫הכפרים טירה )טירת‪-‬הכרמל(‪ ,‬עין‪-‬חוד‬
‫)עין*הוד( ואל‪-‬מזאר; ג׳בע‪ ,‬איג׳זים‬
‫)כרם‪-‬מהר״ל( ועין‪-‬ע׳זאל ‪ -‬שניטשו‬
‫כולם מתושביהם‪ ,‬משנכבשו בידי כוחו­‬

‫תינו‪ .‬ואחרון שבהם ‪ -‬הכפר פוריידיס‪,‬‬

‫‪13‬‬