Page 17 - ETMOL_106
P. 17
רופא הרפתקן ובלשן
ד״ו ד׳אובלה היה רופא הסולטן נזמיבו וראש האגודה לתידוש הדינ1ו הענוי ביהשלים
גם ברכישת קרקעות ויחד עם גיסו אלכסנדר מאת יוסף לנג ד״ר יצחק דארבלה״אמציסלבסקי היה אחד
אפטקמן קנה את אדמות סג׳רה בגליל ואדמות האנשים המיוחדים במינם של ימי העליה־
אחרות .הביל״וי ישראל בלקינד מספר בזכרו- רוטשילד( .דארבלה קיבל את ההצעה .בני הראשונה .הוא נולד בשנת 1848בפולטבה
נותיו ,כי בראשית שנות התשעים של המאה המושבה ביקשו שיישאר במקום ואף פירסמו שברוסיה ולפי מסורת המשפחה הם היו
הקודמת ,משהחלה בארץ בהלת קניות של פניה אליו בעתון ״הצבי״ ,אבל ללא הצלחה. ממגורשי ספרד .הוא רכש חינוך יהודי וכללי,
אדמות ,ביקשו רבים מיהודי רוסיה לקנות דארבלה השתקע בירושלים ,ונשא אשה למד בגימנסיה ובפקולטה לרפואה באוניברסי'
אדמה להתיישבות .גיסו של ד״ר דארבלה שניה .ד״ר דארבלה היה פעיל בענייני ציבור טה בפטרבורג .אחד הסיפורים טוען כי הוא
הקים משרד לקרקעות ביפו והוסיף לו כשותף בירושלים ודוד לוין ,הבלשן והמורה ,מספר
את ד״ר דארבלה .בלקינד מציין כי ד״ר בין השאר ביומנו :״אחד מרופאי עירנו ,הוא עזר לחבר בשעת בחינה וסולק מהאוניברסי
דארבלה היה מעורר כבוד רב בעיני רואיו, אחינו הד״ר יצחק דארבלה ,רופא בית- טה ,נסע לפרים ושם גמר את חוק לימודיו
מראהו אצילי ,מדבר שפות רבות ומאוד ידידו החולים רוטשילד ,שב אתמול ממסעו אשר נסע כרופא .נשא אשה לא יהודיה והחל במסעות
תי עם האנשים .כל אלו ,יחד עם שמו האקזוטי לאירופה למשך ירחים אחדים ,הוא ובני ביתו, ועד זנזיבר שבאפריקה הגיע ,ושם השתקע.
והעובדה שהוא משמש כד״ר בבית רוטשילד, ובשובו הביא עמו מנחה חדשה לירושלים, הוא שימש כרופא פרטי של סולטן זנזיבר,
עוררו כלפיו אמון רב בלב העולים ועזרו לגיסו מוסד חדש ,העתיד להיות תחת אשתו הכבודה, שהפקיד בידיו גם שליחויות דיפלומטיות
שונות .לפי המסופר נתן לו הסולטן במתנה אי
ושותפו אפטקמן במכירת הקרקעות. הוא מוסד בית-יתומות״. קטן ליד חופי זנזיבר כהוקרה על שירותו ועל
ביתו של דארבלה בירושלים הפך למרכז כפי שנמסר ,התחבב הדוקטור על בני העיר, שמו של אותו אי קרא לעצמו דארבלה) .לשו
חברתי ותרבותי .גרשון גרא המספר בספרו אבל מסתבר כי יחד עם מקצוע הרפואה עסק נות רעות אמרו אחר-כך ,כשעבר לחיות
״חמדת אבות״ את קורות המשפחות הראשו בירושלים ,שאת תואר האצולה קנה בכסף
נות של ההתיישבות החדשה ,מביא בספרו הדוקטור בירושלים עם אותות־הכבוד ואילו ד״ר דארבלה טען שמוצאו ממשפחת
קטעי עתונות על המפגשים החברתיים שנערכו
אצולה יהודית-ספרדית בשם דה-לאטם ועל-כן
בביתו של ד״ר דארבלה: רשאי הוא להוסיף לשמו את תואר האצולה -
ד( .כן קיבל מהסולטן אותות הצטיינות רבים.
מתוך ״הצפירה״ :״במוצאי שבת פרשת בשנת 1886ביקר בפריס והרב הראשי של
נשא הזמין אותנו לסעודת מלוה-מלכה האדון העיר הציגו לפני הברון אדמונד-בנימין
הנכבד ויקר הרוח חובב ציון אמיתי הא׳ רוטשילד ,שזה עתה החל בתמיכתו בהתייש
ד׳ארבלה ראש החברה הנעלה שפה ברורה, בות החדשה בארץ .הברון שיכנעו לעזוב את
וגם הביא אדון הבית מנגנים ושרו שירי ציון זנזיבר ולנסוע לארץ-ישראל כדי להיות רופא
בנגונים הערבים אשר שמחו את לב האורחים בראשון-לציון .באותם ימים החל אליעזר בן-
יהודה להוציא את עתונו ״הצבי״ ובגליון
ברגשות נעלות ויקרות״. הראשון של העתון החדש ,מי״ב בתשרי
ואילו כתב עתוך ״המליץ״ ,שאף הוא היה תרמ״ח ,הוא מודיע בשמחה כי שבוע לפני כן
באותה מסיבה ,הרחיב את תיאורו :״ואחריהם ירד בחוף יפו הרופא דארבלה .היה זה מאורע
קם כבוד הדר׳ ד׳ארבלה נ״י וישתה כוס לחיי חשוב בחיי ארץ-ישראל ,שכן הוא היה הרופא
אורחיו ולחיי כל חובבי ציון הנאמנים ולחיי השני ,אחרי ד״ר מנחם שטיין ,שבא לארץ כדי
הכרוב הסוכך בכנפי חסדיו על המושבות לעבוד במושבות .ד״ר דארבלה השתקע
בארץ הקודש ותומך בידי הקולוניסטים)הכוו בראשון-לציון ובני המקום קיבלוהו בחיבה.
נה בוודאי לברון רוטשילד( .ויאכלו וישתו הוא עשה רושם רב עליהם בהופעתו ובהדרת
וירחיבו את לבם .ומנגני בנבל וכנור ישירו פניו וכפי שצוין אז ,הוא התגלה כ״איש
להם וינגנו משירי ציון ויהודה ,השמחה ארכה תבונות ורב פעלים ,רופא נאמן ורחמן בתחלו
עד חצי הלילה .ויברכו את ה׳ ויעזבו את כבוד
דר׳ ד׳ארבלה ברוב תודה ויצאו שמחים וטובי אי הגוף והנפש״ .גם פקידי הברון ,שהיו
מזלזלים בעובדיהם ,כיבדוהו ואף העניקו לו
לב״. אדמה במושבה .ד׳ארבלה לא הסתפק בעבודתו
נראה שגם בעיני התורכים נשא ד״ר כרופא וניצל את ידיעותיו בשפות -אמרו עליו
ד׳ארבלה חן ,שכן הללו כיבדוהו באות כבוד
שהוא דובר 12שפות! -כדי לתת שיעורים
מג׳ידה מדרגה שלישית. לצעירי המושבה.
בביתו של ד׳ארבלה נוסדה האגודה ״חברת כעבור שנה קיבל ד״ר דארבלה הצעה
שפה ברורה״ בה׳ באלול תרמ׳׳ט ,1889 ,וזהו לעבור לעבוד בבית-החולים רוטשילד בירוש
תאריך היסטורי שכן בו התחילה הפעילות
לחידוש הדיבור העברי והקמת מה שיהיה לים )בית-חולים זה הוקם על-ידי הברון מאיר
אחר-כך ועד-הלשון והיום האקדמיה ללשון
17