Page 17 - ETMOL_106
P. 17

‫רופא הרפתקן ובלשן‬

‫ד״ו ד׳אובלה היה רופא הסולטן נזמיבו וראש האגודה לתידוש הדינ‪1‬ו הענוי ביהשלים‬

‫גם ברכישת קרקעות ויחד עם גיסו אלכסנדר‬             ‫מאת יוסף לנג‬                         ‫ד״ר יצחק דארבלה״אמציסלבסקי היה אחד‬
‫אפטקמן קנה את אדמות סג׳רה בגליל ואדמות‬                                                 ‫האנשים המיוחדים במינם של ימי העליה־‬
‫אחרות‪ .‬הביל״וי ישראל בלקינד מספר בזכרו‪-‬‬     ‫רוטשילד(‪ .‬דארבלה קיבל את ההצעה‪ .‬בני‬        ‫הראשונה‪ .‬הוא נולד בשנת ‪ 1848‬בפולטבה‬
‫נותיו‪ ,‬כי בראשית שנות התשעים של המאה‬        ‫המושבה ביקשו שיישאר במקום ואף פירסמו‬       ‫שברוסיה ולפי מסורת המשפחה הם היו‬
‫הקודמת‪ ,‬משהחלה בארץ בהלת קניות של‬           ‫פניה אליו בעתון ״הצבי״‪ ,‬אבל ללא הצלחה‪.‬‬     ‫ממגורשי ספרד‪ .‬הוא רכש חינוך יהודי וכללי‪,‬‬
‫אדמות‪ ,‬ביקשו רבים מיהודי רוסיה לקנות‬        ‫דארבלה השתקע בירושלים‪ ,‬ונשא אשה‬            ‫למד בגימנסיה ובפקולטה לרפואה באוניברסי'‬
‫אדמה להתיישבות‪ .‬גיסו של ד״ר דארבלה‬          ‫שניה‪ .‬ד״ר דארבלה היה פעיל בענייני ציבור‬    ‫טה בפטרבורג‪ .‬אחד הסיפורים טוען כי הוא‬
‫הקים משרד לקרקעות ביפו והוסיף לו כשותף‬      ‫בירושלים ודוד לוין‪ ,‬הבלשן והמורה‪ ,‬מספר‬
‫את ד״ר דארבלה‪ .‬בלקינד מציין כי ד״ר‬          ‫בין השאר ביומנו‪ :‬״אחד מרופאי עירנו‪ ,‬הוא‬    ‫עזר לחבר בשעת בחינה וסולק מהאוניברסי­‬
‫דארבלה היה מעורר כבוד רב בעיני רואיו‪,‬‬       ‫אחינו הד״ר יצחק דארבלה‪ ,‬רופא בית‪-‬‬          ‫טה‪ ,‬נסע לפרים ושם גמר את חוק לימודיו‬
‫מראהו אצילי‪ ,‬מדבר שפות רבות ומאוד ידידו­‬    ‫החולים רוטשילד‪ ,‬שב אתמול ממסעו אשר נסע‬     ‫כרופא‪ .‬נשא אשה לא יהודיה והחל במסעות‬
‫תי עם האנשים‪ .‬כל אלו‪ ,‬יחד עם שמו האקזוטי‬    ‫לאירופה למשך ירחים אחדים‪ ,‬הוא ובני ביתו‪,‬‬   ‫ועד זנזיבר שבאפריקה הגיע‪ ,‬ושם השתקע‪.‬‬
‫והעובדה שהוא משמש כד״ר בבית רוטשילד‪,‬‬        ‫ובשובו הביא עמו מנחה חדשה לירושלים‪,‬‬        ‫הוא שימש כרופא פרטי של סולטן זנזיבר‪,‬‬
‫עוררו כלפיו אמון רב בלב העולים ועזרו לגיסו‬  ‫מוסד חדש‪ ,‬העתיד להיות תחת אשתו הכבודה‪,‬‬     ‫שהפקיד בידיו גם שליחויות דיפלומטיות‬
                                                                                       ‫שונות‪ .‬לפי המסופר נתן לו הסולטן במתנה אי‬
          ‫ושותפו אפטקמן במכירת הקרקעות‪.‬‬                         ‫הוא מוסד בית‪-‬יתומות״‪.‬‬  ‫קטן ליד חופי זנזיבר כהוקרה על שירותו ועל‬
‫ביתו של דארבלה בירושלים הפך למרכז‬           ‫כפי שנמסר‪ ,‬התחבב הדוקטור על בני העיר‪,‬‬      ‫שמו של אותו אי קרא לעצמו דארבלה‪) .‬לשו­‬
‫חברתי ותרבותי‪ .‬גרשון גרא המספר בספרו‬        ‫אבל מסתבר כי יחד עם מקצוע הרפואה עסק‬       ‫נות רעות אמרו אחר‪-‬כך‪ ,‬כשעבר לחיות‬
‫״חמדת אבות״ את קורות המשפחות הראשו­‬                                                    ‫בירושלים‪ ,‬שאת תואר האצולה קנה בכסף‬
‫נות של ההתיישבות החדשה‪ ,‬מביא בספרו‬                   ‫הדוקטור בירושלים עם אותות־הכבוד‬   ‫ואילו ד״ר דארבלה טען שמוצאו ממשפחת‬
‫קטעי עתונות על המפגשים החברתיים שנערכו‬
                                                                                       ‫אצולה יהודית‪-‬ספרדית בשם דה‪-‬לאטם ועל‪-‬כן‬
                   ‫בביתו של ד״ר דארבלה‪:‬‬                                                ‫רשאי הוא להוסיף לשמו את תואר האצולה ‪-‬‬
                                                                                        ‫ד(‪ .‬כן קיבל מהסולטן אותות הצטיינות רבים‪.‬‬
‫מתוך ״הצפירה״‪ :‬״במוצאי שבת פרשת‬                                                        ‫בשנת ‪ 1886‬ביקר בפריס והרב הראשי של‬
‫נשא הזמין אותנו לסעודת מלוה‪-‬מלכה האדון‬                                                 ‫העיר הציגו לפני הברון אדמונד‪-‬בנימין‬
‫הנכבד ויקר הרוח חובב ציון אמיתי הא׳‬                                                    ‫רוטשילד‪ ,‬שזה עתה החל בתמיכתו בהתייש­‬
‫ד׳ארבלה ראש החברה הנעלה שפה ברורה‪,‬‬                                                     ‫בות החדשה בארץ‪ .‬הברון שיכנעו לעזוב את‬
‫וגם הביא אדון הבית מנגנים ושרו שירי ציון‬                                               ‫זנזיבר ולנסוע לארץ‪-‬ישראל כדי להיות רופא‬
‫בנגונים הערבים אשר שמחו את לב האורחים‬                                                  ‫בראשון‪-‬לציון‪ .‬באותם ימים החל אליעזר בן‪-‬‬
                                                                                       ‫יהודה להוציא את עתונו ״הצבי״ ובגליון‬
                   ‫ברגשות נעלות ויקרות״‪.‬‬                                               ‫הראשון של העתון החדש‪ ,‬מי״ב בתשרי‬
‫ואילו כתב עתוך ״המליץ״‪ ,‬שאף הוא היה‬                                                    ‫תרמ״ח‪ ,‬הוא מודיע בשמחה כי שבוע לפני כן‬
‫באותה מסיבה‪ ,‬הרחיב את תיאורו‪ :‬״ואחריהם‬                                                 ‫ירד בחוף יפו הרופא דארבלה‪ .‬היה זה מאורע‬
‫קם כבוד הדר׳ ד׳ארבלה נ״י וישתה כוס לחיי‬                                                ‫חשוב בחיי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שכן הוא היה הרופא‬
‫אורחיו ולחיי כל חובבי ציון הנאמנים ולחיי‬                                               ‫השני‪ ,‬אחרי ד״ר מנחם שטיין‪ ,‬שבא לארץ כדי‬
‫הכרוב הסוכך בכנפי חסדיו על המושבות‬                                                     ‫לעבוד במושבות‪ .‬ד״ר דארבלה השתקע‬
‫בארץ הקודש ותומך בידי הקולוניסטים)הכוו­‬                                                ‫בראשון‪-‬לציון ובני המקום קיבלוהו בחיבה‪.‬‬
‫נה בוודאי לברון רוטשילד(‪ .‬ויאכלו וישתו‬                                                 ‫הוא עשה רושם רב עליהם בהופעתו ובהדרת‬
‫וירחיבו את לבם‪ .‬ומנגני בנבל וכנור ישירו‬                                                ‫פניו וכפי שצוין אז‪ ,‬הוא התגלה כ״איש‬
‫להם וינגנו משירי ציון ויהודה‪ ,‬השמחה ארכה‬                                               ‫תבונות ורב פעלים‪ ,‬רופא נאמן ורחמן בתחלו­‬
‫עד חצי הלילה‪ .‬ויברכו את ה׳ ויעזבו את כבוד‬
‫דר׳ ד׳ארבלה ברוב תודה ויצאו שמחים וטובי‬                                                ‫אי הגוף והנפש״‪ .‬גם פקידי הברון‪ ,‬שהיו‬
                                                                                       ‫מזלזלים בעובדיהם‪ ,‬כיבדוהו ואף העניקו לו‬
                                      ‫לב״‪.‬‬                                             ‫אדמה במושבה‪ .‬ד׳ארבלה לא הסתפק בעבודתו‬
‫נראה שגם בעיני התורכים נשא ד״ר‬                                                         ‫כרופא וניצל את ידיעותיו בשפות ‪ -‬אמרו עליו‬
‫ד׳ארבלה חן‪ ,‬שכן הללו כיבדוהו באות כבוד‬
                                                                                       ‫שהוא דובר ‪ 12‬שפות! ‪ -‬כדי לתת שיעורים‬
                    ‫מג׳ידה מדרגה שלישית‪.‬‬                                                                         ‫לצעירי המושבה‪.‬‬

‫בביתו של ד׳ארבלה נוסדה האגודה ״חברת‬                                                    ‫כעבור שנה קיבל ד״ר דארבלה הצעה‬
‫שפה ברורה״ בה׳ באלול תרמ׳׳ט‪ ,1889 ,‬וזהו‬                                                ‫לעבור לעבוד בבית‪-‬החולים רוטשילד בירוש­‬
‫תאריך היסטורי שכן בו התחילה הפעילות‬
‫לחידוש הדיבור העברי והקמת מה שיהיה‬                                                     ‫לים )בית‪-‬חולים זה הוקם על‪-‬ידי הברון מאיר‬
‫אחר‪-‬כך ועד‪-‬הלשון והיום האקדמיה ללשון‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22