Page 18 - ETMOL_106

‫העברית‪ .‬פעילות זו נעשתה על״ידי חבורה של‬
‫בני ירושלים משכילים שבראשם עמד אליעזר‬
‫בךיהודה‪ .‬אולם בךיהודה לא רצה לעמוד‬
‫באופן רשמי בראש האגודה‪ ,‬צריכים היו לאדם‬
‫נכבד וידוע והם בחרו בדארבלה לשמש כראש‬
‫האגודה החדשה וגם כגזבר שלה‪ .‬בן־יהודה‬
‫הסביר לידידו דוד יודלביץ‪ ,‬המורה מראשון־‬
‫לציון מי שהחליף את שמו לדוד יהודה״לב״‬
‫איש‪ ,‬כי ״דארבלה הוא שידאג לצרכיה של‬
‫האגודה ואילו הוא ‪ -‬בן־יהודה ‪ -‬יהיה הלב‬

‫שלה״‪.‬‬
‫דארבלה עשה את תפקידו במסירות והחל‬
‫לאסוף כסף כדי שאפשר יהיה להעסיק מורים‬
‫ומורות שיורו עברית לצעירים ולמבוגרים‬
‫וכדי שאפשר יהיה להוציא לאור ספרים‬
‫ללימוד הלשון‪ .‬הוא עצמו תרם לאגודה מאה‬
‫פרנק‪ ,‬כגובה תרומתו של הבנקאי הירושלמי‬

‫העשיר אהרן חיים ואלירו‪.‬‬
‫דארבלה התמסר לביסוסה של האגודה‬
‫שמתנגדיה הרבים בירושלים עיוותו את שמה‬
‫וכינוה ״חברת שפה בלולה״‪ .‬הוא חתם על‬
‫הפניות לעתונות העברית בחוץ לארץ‪ ,‬שבהן‬
‫נתבעו חובבי״ציון לתמוך באגודה לעידוד‬
‫העברית שבירושלים‪ ,‬ונהג לבחון את בקיאו­‬
‫תם של הילדים בעברית בבתי‪-‬הספר‬
‫ובתלמודי״התורה בירושלים ולמצטיינים חילק‬
‫פרסים‪ .‬בשנת ‪ 1890‬ביקר בארץ הסופר והעמ­‬
‫קן של חובבי‪-‬ציון מרדכי בן הלל הכהן וחברי‬
‫האגודה ערכו לכבודו מסיבה בביתו של אליע­‬
‫זר בן‪-‬יהודה ו״השתעשעו בצוותה אחת את‬
‫האורח״‪ ,‬כפי שנאמר ב״הצבי״‪ .‬האורח תרם‬
‫לאגודה סכום נכבד‪ ,‬חצי נפוליון‪ .‬מרדכי בן‬
‫הלל הכהן תיאר לעתיד בזכרונותיו אותה‬
‫פגישה וטען‪ :‬״הנה באתי לירושלים ומצאתי‬
‫בראש החברה שפה ברורה עומד איש אשר לא‬

‫ישמע שפת עבר״‪.‬‬
‫מרדכי בן הלל הכהן טעה‪ .‬ד׳ארבלה שידע‬
‫‪ 12‬שפות כפי שאמרו באותו זמן )ואחרים‪,‬‬
‫וביניהם ישראל בלקינד‪ ,‬טענו כי הוא יודע ‪18‬‬
‫שפות!( ידע עברית‪ ,‬שכן אנו מוצאים מאמר‬
‫מפרי עטו בעברית בשם ״על דבר הבריאות‬
‫במושבות״ בקובץ ״ירושלים״ שבעריכתו של‬
‫אברהם משה לונץ משנת תרמ״ט‪.1889 ,‬‬
‫בארכיון הציוני בירושלים מצוי גם מכתב‬

‫בחתימתו בעברית רהוטה‪.‬‬
‫אגודת ״שפה ברורה״ לא התקיימה זמן רב‬
‫ובן‪-‬יהודה מצא דרכים אחרות לפעילות‬
‫לחידוש הדיבור העברי‪ ,‬גם דארבלה המשיך‬
‫בפעילותו הבלשנית‪ .‬בשנת ‪ 1896‬יצא לאור‬
‫בירושלים מילון בן ‪ 86‬עמודים בשם ״מורה‬

‫דרך בדבור בלשון ספרדית״ מאת ד׳ארבלה‪.‬‬
‫זהו מילון תלת‪-‬לשוני ‪ -‬עברי‪-‬יידי‪-‬ספרדי‪.‬‬
‫שנתיים לאחר צאת ספרונו לאור‪ ,‬ב‪,1898-‬‬
‫יצא הוא ומשפחתו לחוץ לארץ‪ ,‬לדברי דוד‬
‫תדהר ב״אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו״‬
‫״נהגו הוא ורעייתו בזבוז רב‪ ,‬הפסידו את‬
‫כספם ויצאו לחוץ לארץ״‪ .‬הם נסעו לאיטליה‬
‫והשתקעו בעיר פלרמו שבסיציליה‪ .‬לאחר‬
‫רעש אדמה שפקד את העיר עבר ד״ר דארב‪-‬‬
‫לה לתוניס‪ ,‬במקום שהסתדר יפה‪ .‬בכל זאת‪,‬‬
‫הגה תוכניות לחזור לארץ‪ ,‬שלא התגשמו ‪-‬‬

‫בשנת ‪ 1910‬נפטר בתוניס‪.‬‬

‫‪18‬‬