Page 6 - ETMOL_106
P. 6
עכנו הר חכרפדכ'
חיפה 1
vc>htהגנילז ח י ע ו י ו
עכו ,הכרמל ,חיפה -ציור יהודי עתיק ^ . *.* . * I
ומה נעים ,ואם לא ,ישלחהו לאלכסנדריא לידי הגביר סניור הרב עמנואל ריקי :״לפי שלא מצאתי מקום ראוי למדרשנו,
אהרון אגיב ,וכשיבוא לידו הוא יביאהו עד מקומי לשלום. שיהיה מקום שאין הגויים עוברים ושבים עליו וגם שיהיה
וגם מגילה כל־כך יפה מכסף צרופה שמתנך התיבה ,היא בעל החצר גוי שאיננו מעליל עלילות ,לזה נתחכמתי
בהסכמת הפקידים לקבוע המדרש פה בחצר החכם השלם
חסרה ויכול לשלוח לי״. הרב עמנואל ריקי )רב ידוע בירושלים ,שיצא בשליחות
לאירופה ונרצח שם ,כמה חודשים אחרי שנכתבה האיגרת(,
אם קיבל אברהם ישמעאל את השעון מאביו -איננו שהכין למדרש ,והגם שהיא קטנה מהכיל רבים אשר עמדי,
יודעים .אנחנו מקווים שאביו אמנם שלח לו שעון ,שכן, עם כל זה על״ידי צמצום ולפי שעה ישבנו בה ,כי היא
יודעים אנו שאהבו ושלחו עם הרב בן״עטר לארץ־ישראל, נעלמת מן העין ואין שטן ואין פגע עד שאמצא מקום לה׳
כדי שיתגדל בתורה. בריווח״.
עשרה חודשים ישב הרב בן־עטר בירושלים ,וכשנתיים הרב הודה לחברי הוועד ששלחו כסף לישיבה ,וסיפר
ישב בארץ .בחודש תמוז תק״ג ) (1743מת .ישיבת ״כנסת להם על הכבוד הרב שזכה לו בירושלים :ביום־הכיפורים
ישראל״ נתקיימה עוד כ״ 130שנה והוציאה רבנים חשובים נתכבד בפתיחת ארון הקודש ,בשמחת״תורה היה ״חתן
תורה״ וכל חכמי ירושלים באו אצלו ושאלו את כל הקשה
מתוכה.
אברהם ישמעאל חי סנגווינטי חזר למודנה ארבעה להם.
חודשים אחרי מות הרב ,אולם החידק הארץ־ישראלי דבק
בו ,ואחרי כמה שנים חזר לארץ ,הצטרף לכמה חבורות־סוד ומה שלומו של אברהם ישמעאל חי סינגווינטי ,בנו של
העשיר שלמה חיים סינגווינטי ,מחברי הוועד של איטליה?
ושמו נודע בקרב חכמי ארץ־ישראל ורבניה.
הפירוש של חיים בן־עטר ״אור החיים״ היה לאחד ובכן ,הנער עכשיו בן שש־עשרה ,לומד בישיבה ושולח
הספרים האהובים על החסידים שבאותם ימים נוסדה מכתבים לאביו .הוא מתאבל על שמואל נחמני שמת
תנועתם על״ידי הבעש״ט ,הוא ישראל בעל־שם־טוב. בחולירע ,שהיה רעו ופטרונו ,אבל נראה שהתגבר על
הבעש״ט העריץ את רבי חיים בן־עטר ואמר שנשמות צערו ,ועכשיו נפשו חשקה כאורלוגין ,שעון־כיס .לפני
שניהם באו מאותו מקור ויש הטוענים ,כי רצה לנסוע נסיעתו רצה אביו לתת לו שעון והוא סירב .אלא שעתה
לארץ־ישראל כדי להיפגש אתו .הוא עצמו לא נסע לארץ, נתברר לו שמעטים השעונים בארץ ,ותושביה מונים את
אבל כשגיסו גרשון מקיטוב הפליג לארץ־ישראל בשנת
תק״ח ) (1748ביקש ממנו הבעש״ט להיוודע מה עלה הזמן לפי השמש.
בגורלו של בעל ״אור החיים״ ,רבי גרשון כתב אליו ״אך שאלה קטנה אנוכי שואל מאתו ,אם נא מצאתי חן
בעיניו .למקום תורה גליתי ולא החסיר לנפשי מאומה ונתן
מחברון: לי לחם לאכול ובגד ללבוש ומעות להוצאה גם לרבות
״אהובי גיסי ,אדכרנא מילתא כד הווינא )זכרתי דבר, האורלוגין אשר נתן לי בכיסי כמנהג השרים והגבירים
כשהייתי( במדורך קודש ,אמרת לי פעם אחת שרואה אתה
במראה שבא חכם לירושלים ממדינות מערב והוא ניצוץ של במדינת איטליא ויהי לי אך למותר.
משיח ,רק שהוא בעצמו אינו יודע ,והוא חכם גדול בנגלה ״אך בארץ הקדושה בכל העיירות האלה אחד מהם לא
ובנסתר ובעל בכי ,ואחר״כך אמרת לי שאין אתה רואה נמצא ,לא ליחיד ולא לרבים ,כי אם שניים מעיר ואחד
ממשפחה ,ומבוכים הם בארץ כל האנשים בכיוון השעון,
אותו וכמדומה לך שהלך לעולמו. אף־על״פי שבקיאים יודעים על פה באסתכלותם בשמש,
״וכשבאתי לכאן חקרתי אחר זה הדבר ,וסיפרו לי מזה
האיש פלאי פלאות ,ושמו היה ר׳ חיים בן־עטר והיה חסיד מכל מקום בשעה אחת ודאי טעו.
גדול ,חריף ובקי בנגלה ובנסתר ,והיו כל חכמי ישראל ״וזה לי צער גדול לא אוכל שאת .הן אמת כי זה שנמצא
לפניו בקוף בפני אדם ,ובא לירושלים עם כמה תלמידים לא היה הולך במעגלי־צדק והוא פנה לי עורף ולא פנים כי
וחכמים גדולים .בקיצור ,היה הרבה חסידא ופרישא לפעמים הנה הוא ינום ויישן .ועוד ,כשהוא הולך ,ארחותיו
וקדישא ,ובעוונותינו הרבים לא האריך בירושלים כי אם עקלקלות .על כן תיפול נא תחינתי לבקש לי אחד בדוק
ומנוסה ,ותיכף ומיד ישלחהו לליוורנו ליד אחד הגבירים
שנה אחת וחיים למר שביק זה כמו ארבע שנים״. שם .וזה הדבר אשר יעשו ,להיות עיניהם פקוחות ,אם יש
עד כאן הסיפור על עלייתו של הרב ממרוקו ,ועל געגועיו מעמהם אחד שיסע למקומות האלה )לארץ־ישראל( מה טוב
של מייסד החסידות במזרח״אירופה אל נשמתו של זה.
