Page 5 - ETMOL_106
P. 5
דיו בגליל והשתטחו על קברות הקדושים .והגיעו לצפת,
ורבי חיים בן־עטר נתקבל בה בכבוד רב ,וירדו לטבריה
ושם נפגש הרב בן־עטר עם רבי חיים אבולעפיה הזקן,
שנענה לקריאת מושל הגליל התורכי דאהר״אל־עמר וחידש
באותה שנה את היישוב היהודי בטבריה .הרב אבולעפיה
קיווה שבן־עטר ותלמידיו יקבעו את ישיבתם בטבריה
ויביאו לה כבוד ותפארת ,אך הם חזרו לעכו .באמצע חודש
אב תק״ב ) ,(1742כתב הרב בן־עטר לתומכיו באיטליה,
ובישר להם בשורה רעה :שניים מהתלמידים מתו .אחד מהם
היה שמואל נחמני ,שנשא אשה וחשש ממחלת החולירע.
הוא מת בסוף חודש אייר ואשתו ילדה זה עתה.
הרב ,חשש שמות התלמיד הוא עונש על כך שהתעכב
בעכו ,שהיא ספק ארץ־ישראל .הוא העביר את הישיבה
לפקיעין שהיא ודאי ארץ־ישראל ובמקום זה שהו חודשיים
והודיע לוועד כי הוא עומד לעבור לירושלים.
״בסוף חודש תמוז קיבלתי איגרת בשורה מהחכמים
תלמידי שבירושלים ,כי סילק ה׳ חרון אפו מירושלים
ונעצרה המגיפה .תיכף נסענו ובאנו עד כאן)עכו( והמתנו
עד עבור תשעה באב ושכרנו בארקה )ספינה קטנה(
ושלחתי קרוב לשליש בני־אדם מחברתנו וכבר הם ביפו
)בימים ההם היו נוסעים מעכו בדרך הים עד יפו ומשם
עולים ברגל לירושלים( ואנחנו בעזרת השם הולכים בתוך
ג׳ ימים .ולא רציתי שילכו יחד ,משום עין הרע.
״ועתה אחי וידידי ,בבקשה מכם שיהיה לבכם עלי כלבי
עליכם ולכתוב פעם אחת לשלושה חודשים .והדרך היותר
קרוב הוא דרך גיפרי)קפריסין( על־ידי הסוחרים הפרנסי'
סים )צרפתים( דווקא ,כי חפצים הם לעשות שירות וטעמם
יהיה מה שיהיה .מה שאין כן האינגליזים שבג׳פרי ,מפני
גאוותם אינם חפצים לעשות כל עיקר שום שירות לאיש
ישראל והם גסי״רוח ולא״כלום ממש״.
האדון שרצונו שיקבע מדרשנו ׳כנסת ישראל׳ שם בטבריה, והרב הודיע לתומכיו באיטליה מה הספיקו בלימודיהם i
גם אנחנו היינו חפצים לעשות רצונך ,המלך ,אלא בשביל והמריץ אותם לשלוח אליו את הכסף שהבטיחו :״כמו
נדר שעשינו לשם ירושלים בפירוש ,אנו יראים לשנות, שכתבתי פתחנו המדרש )הישיבה( בראש חודש חשוון,
זולת אם הרב יכתוב לנו מירושלים ,שאינם מניחים אותו ובמעט זמן כבר למדנו קרוב לד׳ מסכתות על־פי שיטת
שם ללמוד וללמד כחפצו ,אז הרשות נתונה לו ממהו לקבוע הרמב״ם ועשינו חיבור נכבד ובעזרת השם יהיה נדפס
בקוסטאנדינה ויראו עיניהם פירות מדרש כנסת״ישראל
מדרשו בטבריה. וישמח לבם )ההיסטוריון בנימין קלר ,שכתב את תולדות
הרב בדעטר ,הסביר שמדובר בספר ״ראשון לציון״,
״ובהגיע אלו הב׳ תשובות לידי ,אתנהג כפי שיראה פירוש למסכתות התלמוד ,שנדפס בקושטא( .ומהראוי הוא
בעיני לתיקון המדרש ,ואשלח לו אחת משתיהן״. שישתדלו לשלוח האינדה )הקיצבה( בהשתדלות נמרצת
כדי שתגיע בזמנה והיו עיניהם ולבם כל הימים במדרשנו,
וכאן עבר הרב בן־עטר ללאדינו וביקש שוב מחברי
הוועד לשלוח את התמיכה בזמן ,מפני שאם לא יגיע כסף פארה פלוריסיר לי)כדי שיפרח(״.
במועד יהיה עליו לקחת הלוואות בריבית של 10אחוזים.
את הכסף יש לשלוח בצקיני או בפזות -כסף איטלקי - כאמור ,כוונתו של הרב היתה להקים את הישיבה
בירושלים ,אולם הרב חיים אבולעפיה ניסה לשכנע אותו
ודרך קפריסין. לקבוע את הישיבה בטבריה והצעה זו נראתה לו כצריכה
רבי חיים ותלמידיו עלו לירושלים והגיעו לשם באמצע עיון .הוא ביקש מתומכיו באיטליה לשלוח אליו שני
מכתבים ,אחד אישור להקמת הישיבה בטבריה ואחד סירוב
חודש אלול תק״ב ) ,(1742במלאות שנה לעלייתם לארץ* לבקשה זאת .אם לא ייראו לו תנאי החיים בירושלים ישלח
ישראל .אחרי חודשיים ,בחשון תק״ג ,כתב הרב לתומכיו אל הרב אבולעפיה את כתב האישור ,ואם יישאר בירושלים
באיטליה על רשמיו הראשונים מהעיר והסביר גם בין
השאר מדוע קיבלוהו במאור פנים :אין הוא צריך לכספי ישלח אליו את כתב הסירוב:
״זו עצה ממני :מעלתכם יכתבו ב׳ מיני תשובות להרב
החלוקה הבאים לירושלים: הנזכר וישלחו את שתיהן על־ידי .אחד בסדר זה :קיבלנו
את מכתבו ,על עניין שחפץ האדון שמדרש כנסת ישראל
״ועשו לי כבוד גדול בירושלים ,שאומרים שלא חשבו שלנו יהיה בטבריה ,מצדנו אנו חפצים בדבר ,כיוון שהרב
שיבוא מהמערב )צפון אפריקה( אדם וכו׳ כמוני ...ובשמעם של מדרשנו גם כן דבקה נפשו אחריך ,יעשה רצונו ויישב
שאין ישיבתנו דוחקתם בשום דבר בחלוקים )בכספי
החלוקה( שבאים מכל העולם ובנדבות ששולחים הגבירים בארץ אשר יחפוץ.
ושאר הנאות ,הוסיפו הפלאת אהבתנו .והאמת שאין להם די ״ותשובה ב׳ בסדר זה :קיבלנו מכתבו וכר ועל מה ששאל
סיפוקא בכל המובא ,שהוצאות העיר גדולות וגם המזונות
ביוקר״.
ואחר״כך סיפר מדוע בחר לקבוע את הישיבה בחצרו של
