Page 4 - ETMOL_106

‫סינגוויטי ותיאר מה ראו בעכו‪ ,‬וסיפר על קברי צדיקים‬ ‫בדרך לירושלים‬

‫שביקרו בגליל‪:‬‬ ‫הרב כתב לו שהגיע עם מלוויו לעיר הנמל‪ ,‬וכי הם יצאו‬
‫״ועשינו מאלכסנדריה של מצרים לעכו ה׳ ימים‪ .‬והיא‬ ‫לדרך בתוך עשרים יום‪.‬‬
‫עיר ישנה הרבה וגם היא גדולה מאוד‪ .‬ויש בה יותר ממאה‬
‫בעלי״בתים יהודים‪ .‬ורוב העיר יוונים והשאר תוגרמיים‬ ‫סינגוויטי מיהר וכתב לרב כדי לברר בדיוק מתי להביא‬
‫את בנו לעיר הנמל‪ ,‬ובירך את היוצא לדרך‪ :‬״אני ובני״ביתי‬
‫ויש בה בית״כנסת גדול‪.‬‬ ‫ואיש צעיר הכותב‪ ,‬חיים גראציאנו‪ ,‬כאיש אחד שואלים‬
‫״ואחר ראש״השנה הלכנו חוץ לעיר מהלך ארבע שעות‬ ‫בשלום מעלת כבודו‪ ,‬גם לרבות החכם דוד חסאן)מחבורת‬
‫כדי לילך לקבר חושי הארכי וכל אותו הדרך מלא בניינים‬ ‫העולים‪ ,‬רב נודע לעתיד(‪ ,‬בהעתיר לאל שימלא כל‬
‫גדולים וגבוהים‪ ,‬מהם נופלים ומהם עומדים ואותו כפר‬ ‫משאלות מעלת כבודו לטובה‪ ,‬מידו המלאה והרחבה‪ .‬ואלדא ‪,‬‬
‫נקרא כפר ישיב )כפר״יאסיף( ובו שובע גדול‪ .‬ומצאנו שם‬ ‫דאיהו פלח לי בתדירא‪ ,‬הוא ישזביניה מכל צוקה וצרה)לפי‬
‫כמו עשרה בעלי־בתים)יהודים( והם יושבים בטוב ובחירות‬ ‫דניאל‪ :‬אלוהיך אשר אותו אתה עובד תמיד הוא יצילך(‬
‫גדולה ומלאכתם היא זריעה וקצירה‪ .‬ושנה זו‪ ,‬שנת התק״ב‪,‬‬ ‫ויביאהו עם כל החבורה אל המנוחה ואל הנחלה בירושלים‬
‫אינם זורעים‪ ,‬כי היא שביעית )שנת שמיטה( ואין להם שום‬ ‫הבנויה כעיר שחוברה לה‪ .‬אמן כן יהיא רצון ‪ -‬מודנא‪ ,‬יום‬
‫השישי‪ ,‬ט׳ תמוז התק״א‪ ,‬בסימן ׳דרך המלך נלך״)מפר שת‬
‫גלות‪ ,‬ממש כמו שחיינו מקדם‪ ,‬בחירות ובשלוה גדולה‪.‬‬
‫״ומזה הכפר הלכנו כמו שתי שעות לכפר אחר קרוי‬ ‫חוקת‪ ,‬פרשת אותו שבוע(‪.‬‬
‫ארכה )ירכה כיום( ושם קבור חושי הארכי והוא רע דוד‪.‬‬ ‫שלמה חיים סינגוויטי בא אל הנמל עם בנו הנער אברהם‬
‫שמואל חי‪ ,‬ומסר אותו לידי רבי חיים בן־עטר ובירכו‪,‬‬
‫וישבנו על הקבר יום ו׳ ולמדנו תורה נביאים וכתובים‪.‬‬ ‫ואולי הזיל דמעה כשעלה הבן בספינת המפרשים בדרך‬
‫״וחזרנו לעכו וחוץ לחומת עכו‪ ,‬בגבול התחלת ארץ־‬
‫ישראל )עכו‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬היא ספק ארץ־ישראל( יש שם‬ ‫המסוכנת אל ארץ־ישראל‪.‬‬
‫בית־כנסת גדול וגבוה‪ ,‬ומקודם היה בתוך העיר‪ ,‬עכשיו‬
‫שנחרבה העיר הוא מחוץ לעיר‪ .‬ויש בו י״ב חלונות וכל‬ ‫בראש חודש אב תק״א )‪ (1741‬יצאו שלושים תלמידים‪,‬‬
‫חלון כמו פתח בית״הכנסת של ליוורנו והוא נקרא בית־‬ ‫נשים וטף לדרך‪ ,‬וראש לנוסעים חיים בךעטר ושתי נשיו ‪-‬‬
‫שכן נשא אשה שניה על אשת נעוריו ‪ -‬והגיעו לנמל עכו‬
‫הכנסת של אחאב‪ ,‬שבו היה מתפלל אחאב המלך‪.‬‬ ‫אחרי חודשיים‪ ,‬בערב ראש־השנה תק״ב‪ .‬אברהם ישמעאל‬
‫״אחר זה הלכנו לכפר חיפה ערב כיפור‪ ,‬והלכנו להר‬ ‫חי כתב לאביו על הדרך‪ ,‬על החניה באלכסנדריה‪ ,‬ועל רב*‬
‫הכרמל והוא הר נפלא‪ ,‬גדול וגבוה מאוד מאוד‪ .‬וכאשר‬ ‫החובל שהביאם לא ליפו אלא לעכו‪ ,‬אם בגלל הסערה בים‬
‫עלינו בו כמו מאתים אמה שם בית ולפנים מערה וזו היא‬ ‫יפו הפתוח ואם מפני שהיתה לו סחורה שנועדה לעכו‪.‬‬
‫מערת אליהו‪ .‬שם נחה עלינו רוח אלוקים וראינו בנפשנו‬ ‫התברר שצדקה עשה אתם אלוהים‪ ,‬שכן נכונות היו‬
‫הארה גדולה עד מאוד‪ .‬ועשינו שם כיפור וכל אנשי הכפר‬ ‫השמועות‪ :‬בירושלים השתוללה מחלת החולירע‪ .‬הם שהו‬
‫עמנו‪ .‬ובליל״כיפור ובמוצאי״כיפור ישנו שם בתוך המערה‪,‬‬ ‫בעכו ולא היו מצטערים‪ .‬ביישובי הגליל פגשו יהודים שחיו‬
‫וליום המחרת בהשכמה עלינו למעלה בראש ההר להשתטח‬ ‫שם בשלווה יחסית בחסותו של השליט התורכי דאהר אל־‬
‫עמר‪ .‬ואברהם ישמעאל חי כתב אל אביו שלמה חיים‬
‫על קברו של אלישע בן שפט‪.‬‬
‫״וירדנו וחזרנו לעכו ועשינו שם חג הסוכות בלולב‬
‫ואתרוג‪ .‬והרב שכר חדר אחר ודר בבית אחד‪ ,‬ובית אחד‬

‫קבע בו הישיבה‪ .‬ואנחנו עוסקים בתורה יומם ולילה״‪.‬‬
‫קול תורה עלה בעכו מישיבת ״כנסת ישראל״ כפי‬
‫שנקראה ישיבת הרב בן־עטר‪ .‬מדי פעם סיירו הרב ותלמי'‬