Page 4 - ETMOL_106
P. 4
סינגוויטי ותיאר מה ראו בעכו ,וסיפר על קברי צדיקים בדרך לירושלים
שביקרו בגליל: הרב כתב לו שהגיע עם מלוויו לעיר הנמל ,וכי הם יצאו
״ועשינו מאלכסנדריה של מצרים לעכו ה׳ ימים .והיא לדרך בתוך עשרים יום.
עיר ישנה הרבה וגם היא גדולה מאוד .ויש בה יותר ממאה
בעלי״בתים יהודים .ורוב העיר יוונים והשאר תוגרמיים סינגוויטי מיהר וכתב לרב כדי לברר בדיוק מתי להביא
את בנו לעיר הנמל ,ובירך את היוצא לדרך :״אני ובני״ביתי
ויש בה בית״כנסת גדול. ואיש צעיר הכותב ,חיים גראציאנו ,כאיש אחד שואלים
״ואחר ראש״השנה הלכנו חוץ לעיר מהלך ארבע שעות בשלום מעלת כבודו ,גם לרבות החכם דוד חסאן)מחבורת
כדי לילך לקבר חושי הארכי וכל אותו הדרך מלא בניינים העולים ,רב נודע לעתיד( ,בהעתיר לאל שימלא כל
גדולים וגבוהים ,מהם נופלים ומהם עומדים ואותו כפר משאלות מעלת כבודו לטובה ,מידו המלאה והרחבה .ואלדא ,
נקרא כפר ישיב )כפר״יאסיף( ובו שובע גדול .ומצאנו שם דאיהו פלח לי בתדירא ,הוא ישזביניה מכל צוקה וצרה)לפי
כמו עשרה בעלי־בתים)יהודים( והם יושבים בטוב ובחירות דניאל :אלוהיך אשר אותו אתה עובד תמיד הוא יצילך(
גדולה ומלאכתם היא זריעה וקצירה .ושנה זו ,שנת התק״ב, ויביאהו עם כל החבורה אל המנוחה ואל הנחלה בירושלים
אינם זורעים ,כי היא שביעית )שנת שמיטה( ואין להם שום הבנויה כעיר שחוברה לה .אמן כן יהיא רצון -מודנא ,יום
השישי ,ט׳ תמוז התק״א ,בסימן ׳דרך המלך נלך״)מפר שת
גלות ,ממש כמו שחיינו מקדם ,בחירות ובשלוה גדולה.
״ומזה הכפר הלכנו כמו שתי שעות לכפר אחר קרוי חוקת ,פרשת אותו שבוע(.
ארכה )ירכה כיום( ושם קבור חושי הארכי והוא רע דוד. שלמה חיים סינגוויטי בא אל הנמל עם בנו הנער אברהם
שמואל חי ,ומסר אותו לידי רבי חיים בן־עטר ובירכו,
וישבנו על הקבר יום ו׳ ולמדנו תורה נביאים וכתובים. ואולי הזיל דמעה כשעלה הבן בספינת המפרשים בדרך
״וחזרנו לעכו וחוץ לחומת עכו ,בגבול התחלת ארץ־
ישראל )עכו ,לפי המסורת ,היא ספק ארץ־ישראל( יש שם המסוכנת אל ארץ־ישראל.
בית־כנסת גדול וגבוה ,ומקודם היה בתוך העיר ,עכשיו
שנחרבה העיר הוא מחוץ לעיר .ויש בו י״ב חלונות וכל בראש חודש אב תק״א ) (1741יצאו שלושים תלמידים,
חלון כמו פתח בית״הכנסת של ליוורנו והוא נקרא בית־ נשים וטף לדרך ,וראש לנוסעים חיים בךעטר ושתי נשיו -
שכן נשא אשה שניה על אשת נעוריו -והגיעו לנמל עכו
הכנסת של אחאב ,שבו היה מתפלל אחאב המלך. אחרי חודשיים ,בערב ראש־השנה תק״ב .אברהם ישמעאל
״אחר זה הלכנו לכפר חיפה ערב כיפור ,והלכנו להר חי כתב לאביו על הדרך ,על החניה באלכסנדריה ,ועל רב*
הכרמל והוא הר נפלא ,גדול וגבוה מאוד מאוד .וכאשר החובל שהביאם לא ליפו אלא לעכו ,אם בגלל הסערה בים
עלינו בו כמו מאתים אמה שם בית ולפנים מערה וזו היא יפו הפתוח ואם מפני שהיתה לו סחורה שנועדה לעכו.
מערת אליהו .שם נחה עלינו רוח אלוקים וראינו בנפשנו התברר שצדקה עשה אתם אלוהים ,שכן נכונות היו
הארה גדולה עד מאוד .ועשינו שם כיפור וכל אנשי הכפר השמועות :בירושלים השתוללה מחלת החולירע .הם שהו
עמנו .ובליל״כיפור ובמוצאי״כיפור ישנו שם בתוך המערה, בעכו ולא היו מצטערים .ביישובי הגליל פגשו יהודים שחיו
וליום המחרת בהשכמה עלינו למעלה בראש ההר להשתטח שם בשלווה יחסית בחסותו של השליט התורכי דאהר אל־
עמר .ואברהם ישמעאל חי כתב אל אביו שלמה חיים
על קברו של אלישע בן שפט.
״וירדנו וחזרנו לעכו ועשינו שם חג הסוכות בלולב
ואתרוג .והרב שכר חדר אחר ודר בבית אחד ,ובית אחד
קבע בו הישיבה .ואנחנו עוסקים בתורה יומם ולילה״.
קול תורה עלה בעכו מישיבת ״כנסת ישראל״ כפי
שנקראה ישיבת הרב בן־עטר .מדי פעם סיירו הרב ותלמי'