Page 259 - josephus volume one
P. 259
נעם ורד
או ילדים -הרומזת אל שני בניו של יוחנן הורקנוס -נשתמרה בתרגומו של יוספוס בקדמוניותοἱ:
,παῖδες αὐτοῦילדיו ,להבדיל מ־ - υἱοίבנים .כפי שהעירה דפנה ברץ ,הדמיון במילה 'ילדים' הוא עדות
לעתיקותה ומהימנותה של מסורת חז"ל; מילה זו נשתמרה בפיהם של חכמים אף על פי שניכר שהיא
כבר לא מובנת להם ,שכן זכר המאורעות ההיסטוריים שביסוד הסיפור נשתכח .אין המסורת יודעת עוד
שמדובר בשני בניו של יוחנן הורקנוס ,אך היא שומרת בכל זאת על הלשון העתיקה.
דומה שגם הכינוי - ἀρχιερεύςכוהן גדול -שיוספוס מצמיד להורקנוס רק כאן ,בפעם היחידה
בכל סיפור תולדותיו ,נובע ממקור יהודי שהיה מונח לפניו .ואכן גם בתוספתא ,כמו בכל מקום שבו הוא
נזכר בספרות חז"ל ,הוא מכונה 'יוחנן כהן גדול' .אף שיוספוס פותח את דבריו בקביעה שהדבר קרה
ביום שבו התנגשו הבנים עם 'קיזיקנוס' ,הרי כשהוא מוסר את תוכן הקול ששמע הורקנוס הוא משתמש
דווקא בשם 'אנטיוכוס' .ניכר שזה גם היה נוסחו של המקור העברי/הארמי הקדום שעמד לפניו ,שכן
לשון בת הקול הנזכרת במקורות העבריים היא 'באנטכיא /באנטוכיא /באנטוכיה' -העיר הסלווקית
אנטיוכיה שבסוריה (דרום טורקיה היום) .אין ספק שאזכורה של אנטיוכיה כאן אינו אלא שיבוש קדום -
המשותף לכל עדי הנוסח של כל המקבילות -של השם אנטיוכוס ,שהרי החשמונאים לא נלחמו מעולם
באנטיוכיה .גם במקרה זה מעיד השיבוש שחז"ל כבר לא הכירו את הנסיבות ההיסטוריות והגאוגרפיות,
ובכל זאת הוקפא כאן הד של הניסוח העתיק.
לא רק המונחים 'טליא' (נערים) ו'אנטיוכיא' (אנטיוכוס) והכינוי 'כהן גדול' משותפים לשתי המסורות,
אלא גם לשונה של בת הקול כולה' :נצחון טליא דאזלון לאגחא קרבא באנטכיא' (ניצחו הילדים שהלכו
להילחם ב<אנטיוכוס>); ( οἱ παῖδες αὐτοῦ νενικήκασιν ἀρτίως τὸν Ἀντίοχονילדיו ניצחו באותה
שעה את אנטיוכוס).
ובכל זאת יש גם כמה הבדלים בין המסורות .יוספוס מקדים לסיפור את הנסיבות ההיסטוריות,
הנעדרות לגמרי ממסורת חז"ל' :שכן אומרים שבאותו יום שבו התנגשו בניו עם קיזיקנוס( '...קדמ' יג
.)282מסתבר שאין זה חלק של המסורת המקורית כי אם מילות הסבר שהוסיף כדי להבהיר את נסיבות
המעשה ואת בחירתו לשלבו כאן ,סמוך אחרי הסיפור על מלחמתם של האחים באנטיוכוס קיזיקנוס
וכיבוש שומרון (קדמ' יג .)279-275הבדל אחר הוא בדרך ההפצה של בשורת בת הקול שיוחנן שמע
לבדו :לפי יוספוס הוא גילה את הדבר לעם בצאתו מהמקדש; לפי התוספתא' ,כתבו' את היום והשעה
שבהם נשמעה בת הקול .מכאן עולה שגם לפי מסורת זו גילה יוחנן את מה ששמע לאנשים כלשהם ,והם
ש'כתבו' ,אלא שהדבר אינו נאמר בפירוש .מכל מקום ,בשני ההקשרים מודגש בסוף הסיפור כי בשורתה
של בת הקול התאמתה' - καὶ συνέβη οὕτως γενέσθαι :וכך היה' (קדמ' יג ' ;)283וכיונו ואותה שעה
היתה שנצחו' .
נעיר גם על חילופים שחלו בסדר המסורות בין המקבילות בספרות חז"ל .מסורת יוחנן כוהן גדול
סיפורנו' :וזה בספר יוסף בן גוריון' (כלומר ספר יוסיפון) ,וראו חילופי הנוסח בטבלה לעיל. 4 4
אני מודה לפרופ' דניאל שוורץ על הבחנה זו. 4 5
ראו כבר דרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' ,35הערה .3לדעת דינור ,קטעים ,עמ' ,142תוקן השם אנטיוכוס בתוספתא 46
מפני שחז"ל לא הכירו אנטיוכוס אחר זולת אפיפנס ,אולם טל אילן הראתה שספרות חז"ל אינה מכירה שום מלך ששמו
אנטיוכוס ,גם לא אפיפנס .ראו אילן ונעם ,שרידים .עם זה ,אפשר שזכר עמום לגרסה המקורית 'אנטיוכוס' השתמר בכתב
יד וטיקן לירושלמי ,סוטה ,הגורס במקום אחד' :באנדוכי(ס)[ה]' (הסמ"ך בסוף המילה תוקנה בשלב שני לה"א).
לחילופים במשפט זה בין עדי הנוסח והמקבילות ראו בטבלה לעיל.
248
