Page 81 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 81
79
דיר עזיז
בעבודה מאומצת של שתי עונות חפירה כדי להגיע לידתה של חפירה
אל רצפת בית הכנסת .החופרים הסירו הצטברויות בקיץ 1998הגיעה שעתו של בית הכנסת לחשוף את
אבנים ועפר בגובה של כמעט 3מטר והתמודדו עם
קורות אבן גדולות ומרשימות אשר נותרו במפולת. צפונותיו.
בתום העבודה נחשף מבנה מפואר שרמת ההשתמרות החפירה במקום התחילה במקרה .ראשיתה ביזמתם
של בתי ספר בגולן לאמץ אתרים ארכיאולוגיים.
הגבוהה שלו לא נראתה עד אז בגולן. במסגרת זו מגיעים התלמידים אל האתר ,מסדרים
את השבילים ,מנכשים את העשבים ומציבים שילוט.
פשטות ויציבות דיר עזיז נבחר לא רק משיקולים ארכיאולוגיים אלא
החפירות העלו שהבנאים הקדומים חצבו מדרגה גם בשל נגישותו .כלי הרכב שהסיעו את התלמידים
במדרון הגבעה ועליה הקימו את בית הכנסת .הקיר
הצפוני של המבנה איננו אלא דופן אשר נבנתה אל יכולים היו להגיע בנקל עד לאתר.
תוך צלע הגבעה וזו הגנה על הבניין מפגעי הזמן. למעשה ,לא היו באתר בדיר עזיז כמעט שרידים
הבונים ליקטו אבנים גדולות מן הסביבה והשתמשו גלויים על פני השטח ולא ניכרו בו פריטים אדריכליים
בהן לדיפון הקיר החצוב ולבסוף טייחו אותו .לא פלא, אשר יכולים היו לרמז על קיומו של בית כנסת מפואר,
אפוא ,שמבנה זה השתמר טוב יותר מכל בית כנסת אך התלמידים הנלהבים שהגיעו לאתר החלו לחפור
אחר בגולן (לשם השוואה :קירות בית הכנסת באום בחריצות סביב עמודים בולטים בשטח ולמרגלות
הקירות .בשלב זה התערבה רשות העתיקות ודרשה
אל־קנאטיר התמוטטו כמעט לחלוטין). שהמשך העבודה ֵיעשה בפיקוח ארכיאולוגי מסודר.
פרט לקיר הצפוני שנותר עומד בגובה של יותר מקומה בסוד העניין הוכנסו חיים בן־דוד מן המכללה
נותרו גם קירות הרוחב ,המזרחי והמערבי ,במצב טוב האקדמית 'כינרת' וצבי אורי מעוז ,בעל ניסיון עשיר
למדי .חזיתו המזרחית של המבנה נבנתה מאבני גזית בחפירת בתי כנסת בגולן .בעונה הראשונה התנהלה
משובחות ובאחד מפתחי החזית המערבית מונח העבודה עם תלמידים מבית הספר היסודי בקשת ומן
עדיין המשקוף במקומו .מהקיר הדרומי אמנם נשארו הישיבה התיכונית בחיספין .עם התקדמות החפירה
שרידים פחותים אך גם בהם די כדי לזהות גומחה שולבו בה גם תלמידי 'מגמת ארץ ישראל' במכללת
לארון הקודש .שבעה מבין שמונת כני העמודים 'כינרת' בצמח ולעתים סייעו לחופרים גם פועלים
שתמכו בתקרה נותרו במקומם המקורי ,ועל שלושה
מהם ניצבו עדיין עמודי בית הכנסת .ספסלי אבן מקצועיים.
מדורגים בשלוש מדרגות הותקנו סביב הקירות. חמש עונות חפירה באתר חשפו תמונה מרתקת של
במבנה המקורי הקיפו הספסלים את אולם בית מבנה שהתקיים מאות שנים ושב ושוקם לאחר שנהרס
הכנסת מכל עבריו ,אך חלקם הוסר בשעה שנעשו ברעידת אדמה .חלקים ממנו נותרו על עומדם עד היום4.
שינוים פנימיים במבנה .במחציתו המזרחית של אולם כאשר הגיעו החופרים לאתר נראו מעל פני השטח
התפילה שרדה בשלמותה רצפת לוחות בזלת נאים, רק שני ראשי עמודים וראשו של הקיר הצפוני .עם
ובמחצית המערבית היא השתמרה במקוטע .שכבה זאת ,ניתן היה לזהות שקיר זה השתמר לגובה רב,
של 'טיח' לבן מפורר בעובי 10ס"מ מעורב בשברי שכן קורות אבן קצרות אשר בלטו מהקיר ,זיזים בפי
רעפים כיסתה את הרצפה .הטיח והשברים אינם אלא הארכיאולוגים ,נועדו לתמוך את התקרה שהייתה
שרידים של מאות רעפי חרס אשר כיסו בעבר את גגו עשויה קורות אבן ארוכות .שני ראשי העמודים שבצבצו
של בית הכנסת ,נפלו על רצפתו בזמן חורבנו ,ובמשך מן האדמה חיזקו אף הם את התחושה שבעומק
האדמה טמונות תגליות מפתיעות ,אולם היה צורך
‘אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה’ (תהלים קיח ,כב)
האבן אשר לא תצלח למאומה תהפוך לבסוף לזו אשר עליה יושתת הבניין.
מדוע בחר משורר תהלים לכנותה ‘ראש פינה’?
בבניינים עתיקים השקיעו הבנאים מחשבה ומאמץ בפינות הבניין .אבני הפינה היו גדולות ומסותתות בקפידה
וכך העניקו יציבות לקיר כולו.
4בן דוד ומעוז ,תשס"ד ,עמ' ,66-57מעוז ובן דוד ,2006 ,
עמ' .31-25
