Page 20 - etmol_126

‫תוב״ב‪ ,‬על־ידי רץ ששלחו בני ביתו של‬ ‫הוא כותב‪ :‬״אמרתי אכתוב ואודיע‪ ,‬כי‬ ‫ורוסיים‪ ,‬שמחציתם מצאו את קיצם‬
‫הרב הגדול ישראל )משקלוב(‪ ,‬שהיו‬ ‫עת צרה היא ליעקב‪ ,‬אשר כל שומעו‬ ‫ברעידת האדמה‪ .‬כל בנייני העיר היו‬
‫במרחץ חמי טבריא וניצולו‪ ,‬כי המרחץ‬ ‫תצילנה אוזניו‪ ,‬אוי לי אם אומר‪ .‬ביום‬ ‫בנויים אבן והיו חזקים ויציבים‪ ,‬אף־‬
‫החדש שבנה מלך מצרים נשאר‬ ‫כ״ד טבת שעבר‪ ,‬לעת מנחה‪ ,‬בא רעש‬ ‫על־פי־כן נשאר מהם רק אחד ויחיד‪.‬‬
‫בשלימות‪ .‬ויהי כשומענו השמועה‬ ‫גדול ונורא מאת המביט לארץ ותרעד‪.‬‬ ‫האנשים האמידים גרים עתה כולם‬
‫ההיא‪ ,‬בחרנו מן העדה הקדושה כמה‬ ‫ופה )הכוונה לירושלים( גם כן הזיק‬ ‫בצריפי עץ עלובים‪ .‬הרב האשכנזי‬
‫אנשים ומהם קברנים היודעים לחצוב‬ ‫לכמה בתים וחצרות וכל העיר פחדה‪.‬‬ ‫שאול‪ ,‬ישיש נשוא פנים‪ ,‬בעל זקן ארוך‬
‫קברים ולקבור מתים ‪ -‬ליסע ולבוא‬ ‫אבל תהילה לאל ברוך הוא לא הוזק‬ ‫ולבן‪ ,‬היה בקומת המרתף של ביתו‬
‫לכאן לגמול חסד עם המתים ועם החיים‬ ‫שום אדם‪ .‬ובשכם נפלו בתים וכל‬ ‫שנהרס ובדרך נס נישאר בחיים‪ ,‬בעוד‬
‫שיחיו לאורך ימים‪ ,‬והשגנו סך מסויים‬ ‫החנויות ונהרגו כמו שישים נפשות‪.‬‬ ‫שאשתו וחמשת בניו נקברו חיים‬
‫בהלוואה אשר הולכנו עימנו‪ .‬ונבוא‬ ‫אך בגליל הקדוש‪ ,‬אהה! כי נהפכו צפת‬
‫שבת קודש לטבריא ואין מקום ללין‪ ,‬כי‬ ‫וטבריה‪ .‬נפלו ונהרסו כל הבתים וכל‬ ‫במרחק מה ממנו״‪.‬‬
‫מכל העיר והחומה נעשה גל של אבנים‪,‬‬ ‫הבתי כנסיות דקהילת קודש ספרדים‬ ‫הכומר הצבאי מספר על אחד מנכבדי‬
‫ויתר הפליטה הנשארת לחיים‪ ,‬ומהם‬ ‫ודקהילת קודש חסידים ושלנו קהילת‬ ‫טבריה‪ ,‬חיים וייסמן )צאצאיו פזורים‬
‫מוכים ופצועים ובעלי מומים מנפילת‬ ‫קודש פרושים נחרבו‪ ,‬ולא ניכר שום‬ ‫היום בארץ ובהם גם האמרגן שלמה‬
‫האבנים עליהם‪ ,‬יושבים באוהלים מחוץ‬ ‫בית ורחוב או שוק עוד‪ .‬גם חומת‬ ‫צח‪ ,‬מחצית הצמד ״אילן ואילנית״(‬
‫לעיר‪ ,‬ואין בית אשר אין שם כמה‬ ‫טבריא נפלה‪ ,‬ואש יצאה מים כנרת‬ ‫מברודי‪ ,‬אדם עשיר ובעל השכלה‬
‫מתים‪ .‬ובהיות האדם בהול על מתו יש‬ ‫ויצף הים על העיר‪ .‬מי יתן ראשי מים‬ ‫אירופית‪ ,‬שעשה זמן רב בפריס‬
‫שנתנו אלף גרוש בעד קבורת מת‪ ,‬כי‬ ‫ועיני מקור דמעה‪ ,‬ואבכה את חללי בת‬ ‫ובלונדון‪ ,‬הקים בטבריה ‪ 21‬בניינים‬
‫הוצרכו לשכור פועלים להוציאם‬ ‫עמי‪ ...‬סוף דבר בין הכל נהרגו בצפת‬ ‫חדשים ויציבים והשכיר אותם‪ ,‬ואף הם‬
‫מתחת האבנים ותכבד העבודה והשכר‬ ‫ערך שני אלפים נפשות ויותר‪ .‬וכן‬ ‫התמוטטו כליל‪ .‬בין השאר היה גם בעל‬
‫בטבריא נהרגו הרבה בעוונותינו‬ ‫בית־מלון‪ .‬הוא כוסה בעיי המפולת‬
‫על זח״‪.‬‬ ‫הרבים‪ ,‬רק שם ניצלו כמה רבנים‬ ‫בבית הגדול ביותר שלו‪ ,‬במקום שהוא‬
‫שמע האסון המחריד פשט בקהילות‬ ‫וחכמים למנהיגי העיר‪ ,‬גם הרב‬ ‫עצמו התגורר‪ ,‬כשתינוקו בן מחצית‬
‫ישראל בחוץ לארץ וכמעט שלא היתה‬ ‫המופלא המחר׳ר חיים ניסים‬ ‫השנה בזרועותיו‪ .‬הוא נפגע באבנים‬
‫קהילה שלא הרימה תרומח לנפגעים‬ ‫רבות שנפלו עליו‪ ,‬כך שאבדה לו‬
‫ולשיקום ההריסות‪ .‬משוררים כתבו‬ ‫אבולעפיא ניצל‪ ,‬אך רגלו שבורה״‪.‬‬ ‫הכרתו‪ .‬במצב זה היה נתון ‪ 24‬שעות‬
‫קינות מיוחדות ואלה נאמרו בבתי‬ ‫תמימות‪ ,‬וכשמצאוהו ‪ -‬הוא נשאר‬
‫איגרת לאמסטרדם‬ ‫עדיין חודשים רבים במצב של טישטוש‬
‫הכנסת בניגון מגילת ״איכה״‪.‬‬ ‫הכרה‪ .‬אף־על־פי־כן שב אחר כך‬
‫דוד לוונטאל כתב ״קינים והגה והי״‬ ‫איגרת שניה נשלחה על ידי אריה‬ ‫לאיתנו‪ .‬גם התינוק נשאר בחיים‪.‬‬
‫ימים מעטים לאחר שהגיעה הידיעה על‬ ‫מרקוס נאמן‪ ,‬גם היא לאמסטרדם‪ .‬הוא‬ ‫שניהם ניצלו בדרך מקרה‪ .‬אשתו ושני‬
‫האסון‪ ,‬ובין השאר שורר‪ :‬״תל ועין‬ ‫היה הנאמן של כולל הפרושים‬
‫הושמה טבריא החכמה ‪ /‬טבריא‬ ‫בירושלים‪ .‬באיגרתו כותב אריה נאמן‪:‬‬ ‫בניו נספו‪.‬‬
‫הכלילה בחכמיה ונזיריה ‪ /‬טובים‬ ‫״ביום ד׳ לחודש שבט הלז באה‬ ‫וייסמן סיפר כי לאחר הרעש עטו‬
‫וחסידים נהרגו‪ ,‬הוכת שממה ‪ /‬העיר‬ ‫השמועה הרעה אלינו לעיה״ק ירושלים‬ ‫שודדים על השלל‪ ,‬ניצלו את אוזלת‬
‫ידם של האומללים ובזזו כל מה שיכלו‬
‫הנושבת מקדם ‪ -‬טבעו שעריה״‪.‬‬ ‫למצוא‪ .‬המושל התורכי עם כל בני‬
‫ביתו נמצאו אותה שעה בהרמון‬
‫״אל אהרם״ מגן על היהודים‬ ‫הנשים‪ ,‬ובדרך זו עלתה בידם להציל‬
‫את חייהם‪ ,‬אם כי הבית שבו התגוררו‬
‫בראשית שנות העשרים נערכו בגרמניה‪ ,‬שנוצחה זה עתה במלחמה‪ ,‬פרעות ביהודים‬ ‫נהרס עד היסוד‪ ,‬אולם קירות החדר‬
‫שהואשמו בכשלונה של גרמניה במלחמה‪ .‬ב־‪ 923‬ו התנפלו פורעים על רובעי יהודים‬ ‫הגדול שבו התכנסו התמוטטו ונפלו‬
‫בברלין ובמינכן‪ ,‬שדדו חנויות ופצעו רבים‪ .‬הידיעות על כך התפרסמו בעיתוני הארץ‬ ‫כלפי חוץ‪ ,‬כשהם משאירים אותם‬
‫בהרחבה‪ .‬והנה למרבה הפלא‪ ,‬הצטרף למוחים איש ציבור מצרי‪ ,‬מחמוד רשאד‪ ,‬ששימש‬ ‫מעולפי פחד מוות‪ ,‬אבל בריאים בגופם‬
‫לפני כן נשיא בית־המשפט בקהיר‪ ,‬שהוקיע באריכות ובחריפות את ההתנכלויות ליהודים‬ ‫ומוטלים על הרצפה‪ ,‬תחת כיפת‬

‫בעיתון ״אל אהרם״ בקהיר‪ .‬העיתון ״דואר היום״ הביא את המאמר במלואו‪.‬‬ ‫השמיים‪.‬‬
‫השופט כתב בין השאר‪ :‬״אוייבי הגרמנים אמרו שהם עם קשי־לב וחסרי רחמים והנה‬
‫התגלה כי אמת הדבר‪ .‬אמנם לא בכל העם הגרמני‪ ,‬אבל בחלק חשוב ממנו על־ידי‬ ‫ר׳ ישראל משקלוב‬
‫העלילות אשר עוללו בעת ההפגנה הענקית בברלין נגד היהודים‪ ...‬המפגינים רמסו‬
‫ברגליהם ילדים ועוללים‪ ,‬סחבו והכו נשים ופצעו זקנים ובחורים‪ ...‬ככה הסירו מעליהם‬ ‫רוב המקורות המתארים את הרעש‬
‫של שנת ‪ ,1837‬הם מקורות נוצריים‪.‬‬
‫כל אחריות וכל רגש אנושי ומוסרי‪.‬‬ ‫אולם בידינו גם שתי איגרות שנשלחו‬
‫״מפני מה רודפים הגרמנים את היהודים? האם בגלל דתם? הן הדת היהודית היא היסוד‬ ‫לאמסטרדם כדי להזעיק עזרה‬
‫לדת הנוצרית! או אולי בגלל עושרם? האם רק בין היהודים ישנם עשירים?‪ ...‬על העם‬ ‫לניצולים‪ .‬אגרת אחת נכתבה בידי הרב‬
‫הגרמני לדעת כי היהודים הם בני המולדת כמוהם וזכויותיהם בזכויותיהם וחובותיהם‬ ‫ישראל משקלוב מראשי הפרושים‬
‫כחובות כל גרמני‪ ...‬רבים מבני אירופה אומרים עלינו המזרחיים כי קיצונים הננו ‪ -‬אללה‬ ‫בצפת ואחר־כך בירושלים‪ .‬הוא עמד‬
‫הוא היודע אם הם או אנחנו הקיצונים‪ ,‬ערינו פתוחות לפני כל נכרי‪ .‬אחינו היהודים חיים‬ ‫בראש השיירה השניה של תלמידי‬
‫הגר׳א שיצאה לארץ ישראל ב־‪.1809‬‬
‫עמנו זה יותר מאלף שנה‪ .‬הראיתם או שמעתם שמי שהוא יפגע בהם או יתנהג עמהם‬ ‫כושר מנהיגותו התגלה לאחר הרעש‪,‬‬
‫כמו בברלין? חס וחלילה לנו מעשות זאת‪ .‬החרפה היא לכם הגרמנים אשר בברלין‪ ,‬אשר‬ ‫כאשר אירגן את פעולות ההצלה‬
‫והשיקום של שרידי הקהילות בצפת‬
‫רמסתם עוללים ברגליכם״‪.‬‬ ‫ובטבריה‪ .‬באיגרת שנשלחה מירושלים‬
‫שלמה סיטון‬

‫‪20‬‬