Page 15 - etmol_126

‫קורצ׳אק בודק ילד‬ ‫ממש מתוקות‪ ...‬כאשר הגיעו אלה‬ ‫קורצ׳אק מוקף בילדיו‬
‫הראויים לעונש‪ ,‬היה שואל אותם‪ :‬כמה‬
‫לייזרוביץ רחוק כל כך ואותי הביא‬ ‫אתה רוצה לקבל על יד זו וכמה על היד‬ ‫כשטובת הילדים היתה בראש מעייניו‪:‬‬
‫לעולם לפני זמן רב כל כך‪ ,‬שרגליי שוב‬ ‫השניה? כאשר ענו שתיים קיבלו שתי‬ ‫״בית היתומים מקבל מצרכים שנלקחו‬
‫אינן נושאות אותי‪ ,‬בדיוק כאשר אני‬ ‫בכוה מאשה ברהוב״‪ .‬הוא ידע גם ידע‬
‫זקוק לחן יותר מכל?״ תחושת הזיקנה‬ ‫סוכריות״‪.‬‬ ‫ולא היסס להודות‪ :‬״מעשים לא יפים‬
‫ליוותה אותו שנים לפני החורבן‪ .‬סיפר‬ ‫בתיכתובת גם מגלה קורצ׳אק טפה‬ ‫כל כך רובצים על מצפוני‪ ,‬שאחד יותר‬
‫לי בנימין טנא‪ ,‬כי בשנת ‪ 1933‬הפליגו‬ ‫על מצבו האישי‪ .‬באותה מציאות של‬ ‫או אחד פחות‪ ,‬כבר לא ישנה״‪ ,‬והוא‬
‫אנשי הקן של השומר־הצעיר בוורשה‬ ‫התבהמות האדם‪ ,‬הוא נזקק לשתיית‬ ‫מסביר‪ :‬״את שארית כוחי ומרצי עלי‬
‫בספינה על הוויסלה כשפניהם‬ ‫וודקה )מהולה מאוד(‪ .‬הוא עצמו חושף‬ ‫לחלק למנות מדודות של מאבק אפור‬
‫לקז׳ימאז׳‪ .‬בספינה נמסר‪ ,‬כי בין‬ ‫את הדבר ביומן הגיטו‪ .‬אולם‪ ,‬האמת‬ ‫ויומיומי״‪ .‬הוא לא מסתיר מעידה או‬
‫האורחים נמצא גם יאנוש קורצ׳אק‪.‬‬ ‫ניתנת וחייבת להיאמר‪ :‬מעולם לא‬ ‫הזדקקות למעשים‪ ,‬שלא היו לפי רוחו‬
‫טנא‪ ,‬אז טננבוים‪ ,‬כשראהו לראשונה‪,‬‬ ‫השתכר‪ .‬הוודקה שנלגמה במשורה‪,‬‬ ‫בימים כתיקנם‪ :‬״הרבצתי לה‪ ,‬לפלוניה‪,‬‬
‫לא גרע עין ממנו‪ .‬קורצ׳אק הרגיש בכך‬ ‫היוותה מקור לאנרגיה‪ ,‬אבות מזון‬ ‫)אחת הילדות( היתה לי הזכות' אינני‬
‫והעיר‪ :‬״בחור צעיר‪ ,‬מה אתה לוטש‬ ‫שחסרו‪ ,‬מין משענת קנה רצוץ בישימון‬ ‫אוהב לשמור בסוד דברים לא טובים‬
‫עינים? לא ראית מימיך אדם זקן?״‬ ‫הרעב המחריד ואובדן כל תקווה‪ .‬גם‬ ‫ולא יפים‪ .‬אין זה נאה שמחנך מרביץ‬
‫לילדים המליץ לתת בנסיבות מסוימות‬ ‫לחלש״‪ .‬על ילדה אחת‪ ,‬שנהגה לגנוב‬
‫והוא אז בן ‪ 52‬שנה‪.‬‬ ‫״כפית״ של יין או וודקה ״קלה״‪ ,‬והוא‬ ‫מכל הבא ליד‪ ,‬נמסר שקיבלה ״מנה‬
‫לא התכוון חלילה להביאם לידי‬ ‫הגונה של מכות״‪ .‬״הרופא לא הרביץ‬
‫הלחם של מיל‬ ‫שיכרות‪ .‬בעת כתיבת אחד המכתבים‬ ‫בראש ולא בפנים‪ ,‬אלא בחלקי הגוף‬
‫עישן ‪ 14‬סיגריות‪ .‬״זה הרבה״ הוסיף‬ ‫׳המתאימים׳‪ ,‬באחוריים‪ .‬על הראש ועל‬
‫קורצ׳אק נשא את נס ההגינות‬ ‫הפנים אסור״‪ .‬היה זה מקרה יוצא דופן‪,‬‬
‫והמוסריות ברמה‪ .‬בסיפוק ציין מאורע‬ ‫בציינו עובדה זו‪.‬‬ ‫כאשר הגיעו מים עד נפש‪ .‬אולם‬
‫שהיה עד לו‪ ,‬כיצד נער בחשמלית‬ ‫בשנת חייו האחרונה פקדו אותו‬ ‫במציאות היומיומית הדברים היו‬
‫הבקיע לעצמו דרך לכרטיסן‪ ,‬סמוך‬ ‫כאבי ראש‪ ,‬גם בבקרים‪ .‬פעם‪ ,‬ציין‪,‬‬ ‫שונים‪ .‬נשתמרו בארכיון גם רשימות‬
‫לעזיבת החשמלית‪ ,‬כדי שהלה ינקב את‬ ‫נאלץ לישון פעמיים ביום‪ .‬הוא חש‬ ‫של חניכיו‪ .‬באחת מהן מספרת הילדה‬
‫כרטיסו‪ .‬מעשה בנער ששם לחם עם‬ ‫עצמו זקן‪ .‬הדגיש זאת בהזדמנויות‬ ‫פלוניה פרידמן)זו שקיבלה לפי דברי‬
‫ריבה על מיטתו של ילד‪ ...‬מת‪ .‬״זה‬ ‫שונות‪ .‬בעת הליכה ברחוב‪ ,‬היה מישיר‬ ‫קורצ׳אק עונש ממנו ‪ -‬״הרבצה״(‪:‬‬
‫הלחם שלו‪ ,‬טען‪ ,‬זו המנה שלו״‪.‬‬ ‫מבט‪ ,‬כדי לא ליפול‪ ,‬כי ״עצמות‬ ‫״בשעות הבוקר מודיעים את שמות כל‬
‫ההגינות האמיתית‪ ,‬גרס‪ ,‬אינה‬ ‫שבורות בגיל מבוגר‪ ,‬מתאחות בקושי״‪.‬‬ ‫אלה המצווים להתייצב אצל אדון‬
‫מתפלספת‪ .‬הוא ניחן ביושר מדהים‪.‬‬ ‫היה תשוש ורצוץ‪ .‬״מדוע מיקם הגורל‬ ‫הדוקטור כדי לקבל מנה של ׳חבטות׳‪.‬‬
‫הוא לא הסתיר דבר‪ ,‬לא ייפה דבר‪ ,‬לא‬ ‫המרושע את בית־החרושת של האחים‬ ‫אולם‪ ,‬איזח מין ׳חבטות׳ היו אלה?‬

‫‪15‬‬