Page 16 - etmol_126

‫אחד האנשים החכמים ביותו שהכותי‬ ‫התיימר להופיע כטלית שכולה תכלת‪,‬‬
‫משוררת רוסיה כותבת על זאב ז׳בוטינסקי‬ ‫אלא כבשר ודם‪ ...‬במכתב להדסק׳ה‬
‫כתב; ״קניתי בהחבא כיכר לחם ואכלתי‬
‫נינה ברברובה ובעלה ולדיסלב חודסביץ׳ היו משוררים רוסים חשובים‬ ‫אותו בלילה‪ ,‬בחושך‪ ...‬כמו גנב‪...‬‬
‫שנמלטו מרוסיה הקומוניסטית כבר בשנת ‪ 1922‬וחיו בברלין ובפאריס‪ ,‬חיי‬ ‫הסתתרתי‪ ,‬התביישתי להודות״‪.‬‬
‫מהגרים קשים מאוד‪ .‬פעילים בחבורות הקטנות של האינטלקטואלים‬ ‫והוסיף‪ :‬״לא אוכל לעמוד ברעב״‪.‬‬
‫הרוסים המהגרים‪ ,‬מתפרנסים בקושי‪ ,‬נפגשים זה עם זה‪ ,‬קוראים זה לפני‬ ‫וסיפור אחר‪ :‬״נעצרתי ליד קיוסק כדי‬
‫זה את יצירותיהם ומפרסמים אותן בבתבי־העת של המהגרים‪ .‬בין אותם‬ ‫לשתות סודה‪ .‬לא הספקתי לקחת את‬
‫המשקה ומשני עברי הזדקרו ידיים‪,‬‬
‫סופרים ומשוררים נמצאו מגדולי היוצרים הרוסים של המאה‪.‬‬ ‫מבקשות ״א טרינק״)לגימה(‪ .‬השלכתי‬
‫לחודסביץ׳ היה קשר עמוק עם יוצרים יהודים ועברים‪ ,‬והוא אף הוציא לאור‬
‫מבחר של שירת משוררים יהודים ברוסית‪ ,‬נראה שלמד קצת עברית‪ .‬חודסביץ׳‬ ‫עשרים גרוש‪ .‬השארתי את הכוס״‪.‬‬
‫מת בגיל צעיר ולאחר המלחמה עברה נינה ברברובה לארצות־הברית ושם היתה‬ ‫המציאות במוסד וברהוב היהודי‪ ,‬של‬
‫למרצה ופרופסור לספרות רוסית באוניברסיטה חשובה‪ .‬בשנותיה האחרונות‬ ‫אובדן כל תק‪1‬דה‪ ,‬כפתה עליו לא־פעם‬
‫פירסמה ספר זברונות בשם ״ההדגשות הן שלי״ שיצא לאור אף בעברית‬ ‫רעיונות שלא היה להם כל תקוה‪ .‬הוא‬
‫בתרגומו של צבי ארד )בהוצאת ״דביר״(‪ .‬בספר היא מספרת על גלגוליהם‬ ‫דיבר על הצורך ב״חקירת בזק״ של רצח‬
‫המוני של ילדי הפנימיה ברח׳ דז׳לנה‬
‫וחייהם של הסופרים המהגרים‬ ‫‪ .39‬דרש שביתה כללית‪ ...‬הקטע אחר‬
‫ומקדישה מקום לידידיה היהודים‪,‬‬ ‫באותו מסמך כתב‪ :‬״מקום זה הוכתר‬
‫ביניהם דוד קנוט‪ ,‬משורר רוסי גולה‬ ‫כבית מטבחיים ואינקוויזיציה של‬
‫שעלה לארץ ונפטר כאן‪ ,‬שאול‬
‫טשרניחובסקי‪ ,‬אנשי "הבימה" שאת‬ ‫ילדים״‪.‬‬
‫הצגותיה ראתה באירופה ואחרים‪ .‬היא‬
‫מקדישה קטע גדול לזאב ז׳בוטינסקי‬ ‫העבודה הרפואית‬
‫אותו העריכה מאוד‪ .‬מעטים הצליחו‬
‫בשורות כה מעטות להעלות את דמותו‬ ‫בתוך כל אלה לא זנח קורצ׳אק‪ ,‬ולוא‬
‫של המנהיג הציוני כמו נינה ברברובה‪.‬‬ ‫ליום אחד‪ ,‬את העבודה הרפואית‬
‫וכך היא מתארת את מייסדה של‬ ‫המעשית‪ .‬יש עניין למנות את הבעיות‬
‫התנועה הרוויזיוניסטית שהיה אף סופר‬ ‫הרפואיות שאיתן התמודד‪ ,‬כפי שבאו‬
‫מצויין ומתרגם לרוסית ולעברית‪ ,‬שעל‬ ‫לידי ביטוי בחומר הארכיוני‪ .‬עסק‬
‫ידו ישבה באחת ממסיבות הסופרים‬ ‫באורח מעשי בגיטו‪ :‬גרדת‪ ,‬פצעי לחץ‪,‬‬
‫פצעים מוגלתיים‪ ,‬ידיים סדוקות‪,‬‬
‫בראשית שנות השלושים‪:‬‬ ‫אצבעות קפואות‪ ,‬פטרת‪ ,‬הרטבת לילה‪,‬‬
‫"ישבתי ליד ולדימיר ז׳בוטינסקי‪,‬‬ ‫כינמת‪ ,‬שלשול‪ ,‬שמט החלהולת‪ ,‬נמק‪,‬‬
‫שקיימתי אתו יחסי־ידידות שנים רבות‪.‬‬ ‫אסתמה‪ ,‬אבעבועות־רוח‪ ,‬שעלת‪,‬‬
‫כשהכרתי אותו‪ ,‬כבר ידעתי את‬ ‫שחפת‪ ,‬טיפוס‪ .‬לרשותו עמדו אמצעי‬
‫רעיונותיו‪ ,‬את פעילותו הספרותית זאב ז׳בוטינסקי‬ ‫טיפול וריפוי פרימיטיביים ביותר שעה‬
‫הקודמת‪ ,‬את עברו האגדי ואת כתיבתו‬ ‫שה״ילדים נרקבים״‪ .‬הדרך היחידה‬
‫הלוחמת כיום‪ .‬בימי מלחמת העולם הראשונה הקים לגיון יהודי‪ ,‬והיה לויטננט‬ ‫כמעט בימים ההם‪ ,‬לנסות לעמוד בפרץ‬
‫בצבא הבריטי‪ .‬לימים הקים את האירגון הצבאי הלאומי‪ .‬הוא נפטר ב־‪1940‬‬ ‫)לא תמיד(‪ ,‬היתה להשקות ילדים במי‬
‫בארצות־הברית וכעבור שמונה שנים נוסדה המדינה שלמענה פעל כל ימיו‪ .‬רק‬ ‫סוכר‪ ,‬לטפטף לפיהם קצת אלכוהול‪ ,‬יין‬
‫כעבור ‪ 16‬שנה‪ ,‬ביולי ‪ ,1964‬הועברו עצמותיו חגיגית לישראל‪ ,‬ורבבות עברו על‬ ‫או וודקה קלה‪ ...‬במכתב להדסק׳ה כתב‪,‬‬
‫פני ארונו‪ .‬ידעתי בעל־פה את תרגומו ל״העורב" של אדגר אלן פו )שאותו‬ ‫בין השאר‪ :‬״הייתי מבוסס עד הברכיים‬
‫תירגם גם לעברית ‪ -‬המע׳(‪ .‬הוא היה בן ‪ 25‬כשתרגם את השיר‪ ,‬ואני בת‬ ‫בשלג )להשיג מצרך חיוני עבור‬
‫החמש־עשרה מצאתי אותו בקובץ קריאה־ודקלום‪ .‬תרגום זה עולה בהרבה על‬ ‫הילדים(‪ ,‬טפטפתי טיפות בעיניים‬
‫תרגומו של בריוסוב ושל בלמונט‪ .‬לראשונה נפגשנו במערכת ׳פוסלדניה‬ ‫מודלקות‪ ,‬מרחתי יוד על עור של חולה‬
‫נובוסטי'‪ ,‬יצאנו יחדיו‪ .‬לפרידה אמר לי ברצינות גמורה‪:‬‬ ‫גרדת‪ ,‬חבשתי פצעים״‪ .‬בשמן דגים‬
‫ראה עוגן הצלה‪ ,‬מפלט אחרון לחיזוק‬
‫׳רשמי אותי בקהל חסידיך׳‪.‬‬ ‫הבריאות הרופפת של הילדים‪ .‬עם זאת‬
‫׳רשום אותי בקהל חסידותיך׳‪ ,‬צחקתי‪.‬‬ ‫קבע שילדים ״נהפכו לזקנים‪ ...‬משקלם‬
‫״היינו נפגשים לפעמים‪ .‬קומתו נמוכה היתה‪ ,‬פנים חכמות‪ ,‬לא־יפות‪ ,‬נמרצות‬ ‫של בני חמש היה כמשקל בני שנה‬
‫ומקוריות‪ ,‬פנים שלא נשזפו בשמש אירופית‪ .‬יציבתו היתה צבאית‪ .‬הוא אחד‬
‫האנשים החכמים ביותר שהכרתי מעודי‪ ,‬אם נעניק את התואר חכם לאדם‬ ‫אחת״‪.‬‬
‫המבין את איש־שיחו מהמלה הראשונה‪ ,‬ובמהלך השיחה הוא חי‪ ,‬משתנה‪,‬‬ ‫קורצ׳אק הפך לאגדה‪ ,‬ולא רק בגלל‬
‫יוצר‪ ,‬משנה את זולתו ו׳מדבר בעיניים׳‪ .‬בעל הומור היה‪ ,‬מגלה תשומת־לב‬ ‫הצעדה הטרגית עם מאתיים ילדיו‬
‫ואפילו רעב להכיר את איש־שיחו‪ .‬תכופות שתיתי ממש את דבריו החיים‪,‬‬ ‫למקום הריכוז לקראת המשלוח‬
‫החריפים‪ ,‬הבהירים‪ ,‬והייחודיים כמו מחשבתו״‪.‬‬ ‫למחנה המוות‪ .‬צעדה זו היתה קוץ‬
‫נוסף בנזר הקוצים שהושם על ראשו‪.‬‬
‫כל חייו היו פרק אנושי גדול אחד‬
‫שהפך לאגדה‪ ,‬שהיא מופת לנתיב‬
‫היסורים שבו צעד אדם‪ ,‬רופא‪ ,‬מחנך‪,‬‬
‫סופר לוהם בלתי נלאה לשימור צלם‬
‫האדם‪ ,‬נתיב שסופו הובילו לגיא‬

‫צלמוות‪.‬‬

‫‪16‬‬