Page 10 - etmol_126

‫לגדול רבני מנטובה‪ ,‬חיבר כמה וכמה‬
‫ספרי פסקים וגם בחכמת המתמטיקה‬
‫שלח ידו‪ .‬ראוי להזכיר‪ ,‬שבמקורות‬
‫אחדים מציינים את שנת לידתו כשנת‬
‫רס״ד )‪ .(1503‬אם כדבריו בשנת רפ״א‬
‫)‪ (1521‬היה בן ‪ 12‬יש לאחר את שנת‬

‫לידתו של משה לשנת ‪.1509‬‬
‫אוצר הקולופונים העבריים מונה‬
‫אלפים רבים‪ ,‬רק בבודדים ציינו‬
‫המעתיקים את גילם‪ .‬בכלל אלה שני‬
‫הנערים מבית פרובינצאלי והם‬
‫הצעירים ביותר שידוע עליהם עד־כה‬
‫ממקור זה‪ .‬זו בהחלט תופעה יוצאת‬
‫דופן בחיי התרבות של זמנם‪ ,‬שנערים‬
‫בגיל זה מעתיקים לעצמם ספרי הגות‪.‬‬
‫יש לזקוף תופעה זו להתעוררות‬
‫להשכלה שאפיינה את איטליה‬
‫בתקופת הרנסאנס שכללה גם את‬

‫החברה היהודית‪.‬‬

‫מעתיקים נוספים‬

‫משני מקורות מוקדמים יותר למדים‬ ‫הנאמר בקולופון הנזכר‪ ,‬הוא העתיקו‬ ‫כתב יד של דוד פרובינצאלי‬
‫אנו על נערים נוספים שהעתיקו‬ ‫עבור מורו‪.‬‬
‫ספרים‪ :‬יהודה אבן תבון כותב בצוואתו‬ ‫ד׳ ״פאר׳ ]רפ״א־‪ [1521‬ולזה אקריב לה׳‬
‫לבנו את הדברים הבאים‪ :‬״גם על כתב‬ ‫הרב דוד בן אברהם פרובינצאלי‬ ‫תודה שלמים ה״ה נפשי הצעירה ואתר‬
‫עברי לא השגחת כראוי‪ ...‬והלא ראית‬ ‫כונה בזמנו ״ראש לדרשני איטליאה‬ ‫אל ה׳ בכל לבבי ובכל נפשי כשם שזבני‬
‫בנו של ר׳ ששת והוא בן י״ב שנים‪,‬‬ ‫שהיו בזמננו״‪ ,‬הוא יזם את הקמתה של‬ ‫בזה כן יזכני להתהיל ולהשלים שאר‬
‫כתיבתו דומה לכתיבת רבו‪.‬״ בני! שים‬ ‫אוניברסיטה יהודית‪ ,‬ואף הדפים קול‬ ‫כתבי הקודש ולהגות בם אני וזרעי‬
‫ספריך חביריך‪ ...‬בני! כאשר תכתוב‬ ‫וזרע זרעי עד סוף כל הדורות אמן אמן‬
‫כתב שוב אליו וקראהו‪ ...‬ויפה כתבך‬ ‫קורא לרעיונו‪.‬‬ ‫סלה ועדי חזק ונתחזק הסופר לא יזק‬
‫וכתיבתך והטיב מלאכת קולמוסך‪,‬‬ ‫משה אחיו אף הוא העתיק לעצמו‬ ‫לא ולא לעולם עד שיעלה חמור בסולם‬
‫והדיו אשר אתה כותב בו יהיה טוב‬ ‫ספר בהיותו בן ‪ ,12‬וכך הוא מספר בין‬ ‫אני אני הוא דוד פרווינצאלי בכמ״ר‬
‫אברהם פרובנצאל״׳ )כתב־יד ליוורנו‪,‬‬
‫במראהו״‪.‬‬ ‫השאר בקולופון‪:‬‬
‫ממקור נוסף עולה שילדים בגיל‬ ‫״ותהי השלמת הספר הזה בעזר הצור‬ ‫תלמוד תורה(‪.‬‬
‫צעיר מאוד כבר עסקו בהעתקת ספרים‪.‬‬ ‫ויכולתו ע״י הצעיר משה בכ״מ אברהם‬ ‫כעבור שנים‪ ,‬כאשר שימש דוד‬
‫כך נאמר במבוא של שמואל הנגיד‬ ‫פרווינצאלי יצ״ו שנת ה׳ רפ״א ]‪[1521‬‬ ‫פרובינצאלי כרב במנטואה הזמין‬
‫לספר שיריו ״בן משלי״ בדברי בן‬ ‫לפ״ק בהיותי בן י״ב שנים ואל אלוקי‬ ‫לעצמו ספרים‪ ,‬שהועתקו עבורו על ידי‬
‫אקרא יזכני לכתוב ספרי קודש בתוך‬ ‫מעתיקים שזו היתה פרנסתם‪ .‬כך למשל‬
‫המחבר‪:‬‬ ‫עמו עד אין קץ ולהגות בם אני וזרעי‬ ‫העתיק יהודה בן יצחק סומו משער־‬
‫״אמר אליסף בן רבנא שמואל הלוי‬ ‫וזרע זרעי אמן סלה ועד אמן‪ .‬והנה‬ ‫אריה שהיה תלמידו‪ ,‬את ספר צחות‬
‫שמרו צורו‪ ,‬אחרי התודה לאשר לו‬ ‫נשלם ספר רוח חן אשר חבר החכם‬ ‫בשנת רצ״ח ]‪ .[1538‬יהודה סומו‬
‫)יאה( התודה‪ ...‬קיבצתי בספר הזה את‬ ‫הפלוסוף כמ״ר יעקב ממרסילייא אשר‬ ‫משער־אריה מוכר כדרמטורג ומשורר‬
‫חיבור אדוני אבי ‪ -‬ירצהו ה׳‪...‬‬ ‫במדינת פרוונצא היושבת על חוף‬ ‫במנטובה במאה ה־‪ ,16‬ראשית פרנסתו‬
‫והתחלתי להעתיקו ולשננו בהיותי בן‬ ‫היתה העתקת ספרים עבריים‪ ,‬וכן עסק‬
‫שש שנים ומעט יותד׳‪ .‬נוסף לעובדה‬ ‫הים‪...‬״‬ ‫בהוראה‪ .‬הוא מחברו של המחזה העברי‬
‫המעניינת שבנו של שמואל הנגיד היה‬ ‫משגדל נחשב משה פרובינצאלי‬ ‫״צחות בדיחותא דקידושין״‪ ,‬ועל פי‬
‫בן שש שנים כשהחל לכנס ולהעתיק‬
‫את שירי אביו הדגול‪ ,‬לפנינו גם‬
‫״תעודת הלידה״ שלו‪ :‬כ״ג במרחשון‬

‫שנת ד׳ תתי )‪.(1050‬‬
‫עדות נוספת‪ ,‬שאף היא מקורה‬
‫מאיטליה‪ ,‬מוסרת בסוף מחזור מנהג‬
‫איטליה שהועתק בשנת רע״ד )‪(1514‬‬
‫את הדברים הבאים‪ ,‬אולי על בנו של‬
‫המעתיק‪ :‬״בן שלוש שנים‪ ...‬התחיל‬
‫ללמוד‪ ...‬בן ארבע שנים וחצי אמר‬
‫הפטרה בבית־הכנסת‪ ...‬בן חמש וחצי‬

‫התחיל לכתוב״‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬תולדות היהודים בדוכסות‬
‫מנטובה— שלמה סימונסון‪.‬‬

‫‪10‬‬