Page 9 - etmol_126
P. 9
שני האחים פרובינצאלי מעתיקים ספרים במאה ה־16
דורא״ לרבי יצחק בן מאיר מדורא ,וכך מאת מיכאל ריגלר עד להמצאת הדפום באמצע המאה
הוא מספר בקולופמ: ה־ 15נאלץ כל מי שרצה לפרסם את
-האחד מקורות ספרותיים המספרים רעיונותיו בספר ,לכתוב אותו ביד.
״ויהי היום יום ו׳ יציאת ניסן... על כך ,ואילו השני הם הקולופונים עותקים נוספים של הספר נכתבו על־
אפרילו רע״ט ] [1519היה ג׳ ימים אשר שנרשמו בסוף כתב־היד עם סיום ידי מעתיקי ספרים שהקדישו למלאכת
נאסף אל עמיו אדוננו המרקיסו יואן ההעתקה .הקולופון היא כתובת־סיום ההעתקה ימים ולילות ולעתים שבועות
פרנציסקו מגונזאגה תנצב״ה ויו׳ ]ם[ א׳ הבאה בסוף רוב כתבי־היד .היא כוללת וחודשים ,הכל לפי היקף היצירה
שלאחריו המליכו האדון פרדריקו בנו את שם המעתיק ,מקום ההעתקה ,שנת
יד׳ה ]ירום הודו[ תם ונשלם הקונטרסו ההעתקה ולעתים פרטים אישיים ותבנית הספר.
הזה על ידי אני דוד יצ״ו ]ישמרהו צורו ואחרים ,שהמעתיק מבקש להביא בדרך כלל עסקו במלאכה זו סופרים
וגואלו[ בכ״מ ]בן כבוד מורי[ אברהם מקצועיים שעליה פרנסתם ופרנסת בני
פרוונצאלו יזיי״א ]יראה זרע יאריך לידיעת קורא הספרים. ביתם .הם העתיקו ספרים ביוזמתם או
ימים אמן[ בהיותי בן י״ג שנים ט׳ לפי הזמנה .בארצות אירופה של ימי
חדשים י״ח ...יום ה׳ יאריך ימי ושנותי בן שלוש־עשרה הביניים המוקדמים עסקו בהעתקת
בנעימים וערב יזכני לחגות בו אני ספרים בעיקר נזירים ונזירות כחלק
וזרעי וזרע זרעי וזרע זרע זרעי אמן הנערים שאת העתקותיהם נציג כאן מחובתם הדתית .ככל שגדלה
חיו באיטליה בראשית המאה ה־ ,16הם אוכלוסיית יודעי קרוא וכתוב,
אמן אמך׳)כתב־יד בודפשט־קאופמן(. האחים דוד ומשה פרובינצאלי, השתנתה התמונה ,קבוצות נוספות
את כתב היד העתיק בהיותו בן ״י״ג שכעבור כמה עשרות שנים נמנו עם הצטרפו ל׳׳ענף״ מעתיקי הספרים.
כאשר נוסדו במאה ה־13
שנים וט׳ חדשים וי״ח ימים״. גדולי וחשובי הרבנים באיטליה. האוניברסיטאות הראשונות בעריה
כעבור שנה העתיק לעצמו כתב יד דוד העתיק לעצמו את הספר ״שערי החשובות של אירופה ,כגון :פריס,
בולוניה ,וינה ועוד ,גבר הצורך
נוסף ובסיומו הוא כותב: כתב יד של משה פרובינצאלי בספרים לשם לימוד .הסטודנטים
״עד הנה עזרני ה׳ להחזיק בעוז ידי ומוריהם החלו להעתיק במו־ידיהם את
לאחוז בעט סופר להתחיל ולהשלים הספרים הנחוצים להם וכך פחתה
הספר הזה הנקרא אבן כספי היום יום התלות במעתיקים המקצועיים
ובנזירים .התפתחות נוספת התחוללה
כאשר נפתחו החנויות הראשונות
לממכר ספרים בלונדון ובפריס.
בחנויות הללו היה מוכר הספרים,
לעתים ,גם מעתיק הספרים ,או
שהעסיק קבוצות מעתיקים שהעתיקו
עבורו כתבי־יד .התפתחה אף שיטה
נוספת שהגדילה את אפשרויות
ההעתקה :באוניברסיטאות ובחנויות
הספרים הוכנו עותקים של ספר
מסויים ואלה עמדו לרשות כל הרוצה
להעתיקו לעצמו.
שונה היה המצב בקרב היהודים .על
פי כתבי יד ששרדו ,עולה ,שכמחצית
מכל כתבי היד הועתקו לשימוש עצמי
על ידי בני־תורה .שהרי אין לך יהודי
שאינו זקוק לסידור תפילה ,ספר
מקרא ,הלכה וספרי הגות .אבל לא לכל
אחד היו האמצעים הכספיים לפנות אל
סופר מקצועי ולהזמין ממנו ספר; סיבה
נוספת -לא בכל קהילה ועיר היה
בנמצא סופר מקצועי ,ולכן נאלצו רבים
להעתיק בעצמם את הספרים הנחוצים
להם .בין מעתיקי כתבי־היד היו נערים
בגיל ״העשרה״ שהעתיקו ספרים
לעצמם .הדבר ידוע לנו משני מקורות
