Page 6 - etmol_126
P. 6

‫שלום מציל ספרים‬

‫פרופ׳ גרשום שלום גדול חוקרי הקבלה יצא אחרי‬
‫מלחמת העולם לחפש את הספרים ששדדו הנאצים‬

                                         ‫מאת איתמר לוין‬

‫תוך שהוא יורד עד לפרטי ספריות‬            ‫במטרה להקים מוזיאון על העם היהודי‬            ‫בשנת ‪ 1946‬התפנה ההיסטוריון‬
‫שנגזלו‪ ,‬והתאריכים והמקומות אליהם‬                                 ‫לאחר השמדתו‪.‬‬         ‫וחוקר הקבלה הנודע‪ ,‬פרוס׳ גרשום‬
                                                                                      ‫שלום‪ ,‬מעבודתו האקדמית השוטפת‪,‬‬
                        ‫הובאו הספרים‪.‬‬    ‫התזכיר מפרט את המקומות בהם‬                   ‫והקדיש ארבעה חודשים לנסיעה‬
‫שלום מתאר את התלאות שהיו מנת‬             ‫אוחסנו מאות אלפי הספרים וכתבי־‬               ‫מפרכת ברחבי אירופה‪ ,‬בניסיון לאתר‬
‫חלקו‪ ,‬כאשר ניסה להגיע למרכזי‬             ‫היד‪ .‬הריכוז העיקרי‪ ,‬כפי שהתברר‬               ‫ולהציל מאות אלפי ספרים יהודיים‪,‬‬
‫התרבות היהודיים החרבים בפראג‪,‬‬            ‫מאוחר יותר‪ ,‬היה בעיר אופנבאך שליד‬            ‫שנשדדו בידי הנאצים בכל רחבי‬
‫וינה‪ ,‬ברלין ומינכן‪ .‬הקשיים התישו את‬      ‫פרנקפורט‪ .‬לשם הובאו ספרים‬                    ‫היבשת בשנות השואה‪ .‬ההוגה והחוקר‬
‫יערי‪ ,‬אשר חזר ארצה‪ ,‬ושלום נותר‬           ‫מפרנקפורט וברלין‪ ,‬וכן מאמסטרדם‪,‬‬              ‫הדגול התמסר בהתלהבות למשימה‬
‫בחזית לבדו‪ .‬הוא אסף בגרמניה מידע‬         ‫פאריס וערים אחרות באירופה‬                    ‫בלשית‪ ,‬שנראתה לפחות בתחילתה‬
‫רב בדבר גורלם של הספרים ששדדו‬            ‫הכבושה‪ .‬בהמשך התזכיר נדונה בעיית‬
‫הנאצים‪ ,‬ואם כי התקשה לרדת לפרטי‬          ‫הכעלות על אוצרות הגולה‪ ,‬והוא‬                                     ‫כמעט חסרת סיכוי‪.‬‬
‫הפרטים של הנושא‪ ,‬יכול היה ״לעמוד‬         ‫מכסס את זכותה של האוניברסיטה‬                 ‫את הפעולות להצלת הספרים ריכז‬
                                         ‫העברית לטעון לבעלות עליהם‪ ,‬בעיקר‬             ‫ועד שהוקם בניו״יורק‪ ,‬בנשיאותו של‬
         ‫על רוב הפרטים ללא כל ספק״‪.‬‬                                                   ‫ההיסטוריון סלו ברון‪ .‬בפועל טיפלה‬
‫שלום הסיק‪ ,‬כי האוסף הגדול ביותר‬                ‫בהסתמכות על נימוקים מוסריים‪.‬‬           ‫בנושא ההיסטוריונית ד׳ר חנה ארנדט‪,‬‬
‫נשלח לטירת נימס שבבוהמיה‪ :‬״בסך‬           ‫באפריל‪-‬אוגוסט ‪ 1946‬נסע גרשום‬                 ‫העתידה לעלות לכותרות בעקבות ספר‬
‫הכל מאות אלפי ספרים‪ ,‬מרבע מיליון‬         ‫שלום ברחבי אירופה בעקבות‬                     ‫מעורר מחלוקת שהוציאה על משפט‬
‫ומעלה‪ ,‬ואם יימצאו עדיין במקומם‪,‬‬          ‫האוצרות השדודים‪ ,‬ובשובו ארצה‬                 ‫אייכמן‪ .‬בארץ־ישראל הוטלה המשימה‬
‫הרי יהיה זה האוצר החשוב ביותר‬            ‫הגיש דו״ח ארוך ומפורט על פעולותיו‪.‬‬           ‫על האוניברסיטה העברית‪ .‬הרקטור‪,‬‬
‫שנשאר לפליטה מן השוד הנאצי‬               ‫הדו״ח‪ ,‬השמור עם שאר המסמכים‬                  ‫פרופ׳ מרדכי פטקה‪ ,‬בחר בשני נציגים‪:‬‬
‫הגדול״‪ .‬שלום הביע תקווה‪,‬‬                 ‫הקשורים למבצע הצלת הספרים‪,‬‬                   ‫גרשום שלום ואברהם יערי‪ ,‬מבכירי‬
‫שהסובייטים והאמריקנים‪ ,‬אשר כבשו‬          ‫בבית־הספרים הלאומי בירושלים‪,‬‬
‫בזה אחר זה את האיזור‪ ,‬לא נגעו‬            ‫כתוב בלשון עניינית ועם זאת מקסימה‬             ‫חוקרי ארץ ישראל‪ ,‬ביבליוגרף וספרן‪.‬‬
                                         ‫ביופיה ומרתקת בתוכנה‪ ,‬והוא משקף‬              ‫עבודת הכנה מיוחדת לקראת המבצע‬
                                ‫באוסף‪.‬‬   ‫סיפור בלשי של איסוף עוד ועוד רסיסי‬           ‫עשה ד״ר דניאל גולדשמידט‪ ,‬שערך את‬
‫הדו״ח של שלום מונה את מקורות‬             ‫מידע‪ .‬שלום סקר את פעולות השוד‪,‬‬               ‫המהדורות המדעיות המעולות של‬
‫האוסף העצום בנימס‪ ,‬ובהם‪ :‬ספריית‬                                                       ‫ההגדה ושל סדר הסליחות‪ .‬הוא הכין‬
‫הקהילה בברלין‪ ,‬ספריית הסמינר‬                             ‫התו שהודבק על הספרים שניצלו‬  ‫רשימה של הספריות היהודיות‬
‫היהודי בברסלאו‪ ,‬למעלה מ־‪ 50‬אלף‬                                                        ‫המרכזיות באירופה שלפני השואה‪,‬‬
‫כרכים של ספרות פרי עטם של‬                                                             ‫כולל ״טיב האוסף״‪ ,‬מספר הכרכים בו‪,‬‬
‫מלומדים יהודיים בנושאים לא־‬                                                           ‫המקור למידע זה וכל מה שידוע על‬
‫יהודיים אותם אספו הנאצים‪ ,‬ו־‪25‬‬
‫ארגזי כתבי־יד‪ .‬ואולם‪ ,‬במסמכים‬                                                                                           ‫גורלו‪.‬‬
‫הבאים שבתיקי בית־הספרים כבר לא‬                                                        ‫כבר כמארס ‪ 1946‬הכינה ״הוועדה‬
‫מופיע השם נימס‪ ,‬ונראה‪ ,‬שמטמון זה‬                                                      ‫המשפטית שעל־יד הוועדה להצלת‬
                                                                                      ‫אוצרות הגולה״ תזכיר ארוך‪ ,‬אשר‬
                                   ‫אבד‪.‬‬                                               ‫פירט את הבעיה על כל היכטיה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬שפר גורלם של מאות‬                                                          ‫התזכיר מוסר‪ ,‬כי במהלך שלטון‬
‫אלפי הספרים שאוכסנו באופנבאך‪,‬‬                                                         ‫הנאצים באירופה‪ ,‬הם שדדו ״אוספי‬
‫אולי משום שהעיר נכבשה בידי צבא‬                                                        ‫ספרים‪ ,‬ארכיונים‪ ,‬מוזיאונים ודברי‬
‫ארצות־הברית‪ .‬שלטונות גרמניה‬                                                           ‫אמנות יהודיים‪ ,‬רכושם של קהילות‪,‬‬
‫העבירו לאופנבאך מיליוני ספרים‪ ,‬לא‬                                                     ‫מוסדות‪ ,‬קרנות או אגודות יהודיות‪ ,‬או‬
‫רק יהודיים‪ ,‬אלא ‪ -‬כפי שציין שלום ‪-‬‬                                                    ‫של כעלים יהודיים פרטיים״‪ .‬הספרים‬
‫גם ‪ 700‬אלף כרכים מהספרייה‬                                                             ‫רוכזו בידי ״המכון לחקר בעיית‬
‫הלאומית בברלין‪ .‬מיון הספרים‬                                                           ‫היהודים״‪ ,‬בראשותו של אידיאולוג‬
‫היהודיים החל כבר במארס ‪,1946‬‬                                                          ‫המפלגה הנאצית‪ ,‬אלפרד רוזנברג‪,‬‬
‫ונעשה בצורה לא״מקצועית ‪ -‬״בעיקר‬
‫על יסוד חותמות וחתימות הבעלים‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11