Page 2 - etmol_126

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬ ‫עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסוך‬
‫פרופי מינה רוזן‪ ,‬ד״ר שלמה נצר‪ ,‬עקיבא דורון‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המערכת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הפקה‪ :‬י‪ .‬אלקוני— הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ — 14056 .‬תל־אביב ‪ ,61140‬טלפון ‪03—6851561‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס ״חדקל״ בע״מ— תל־אביב‬
‫מנוי לשנה— ‪ 75‬ש״ח‬
‫גליון בודד— ‪ 14‬ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסי טת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

‫בגליון זה‬ ‫מקרא לישראל‬

‫ש‪.‬ל‪ .‬גורדון היה הראשון שפירש את התנ״ך לפי מושגי הזמן החדש בשער ‪ -‬ד״ר ואלך‬
‫הרופא שבא מגרמניה בסוף‬
‫המאה הקודמת הקים‬ ‫וספריו פירנסו דורות של תלמידים ומשכילים עברים‪ .‬אחריו נעשו נסיונות‬ ‫לימשקרראאל‬
‫בירושלים את בית־החולים‬ ‫רבים‪ ,‬אבל אף אתר מהם לא נתן את ספר הספרים העברי מבואר ומפורש‬
‫״שערי צדק״‪ ,‬הראשון מחוץ‬ ‫מכל צדדיו‪ ,‬המסורתיים והמודרניים‪ ,‬והשתמש בכל ההישגים המדעיים‬
‫לחומות‪ .‬הוא התפרסם‬
‫שהושגו בחקר הספרים ובחקר החיים בארץ ישראל ובשכנותיה‪.‬‬

‫לאחרונה התאתדו הוצאת ״עם עובד״ והוצאת מאגנס של האוניברסיטה בחרדיותו ובהתנגדותו‬
‫העברית והן החלו במפעל מקיף בעל יומרות רבות בשם ״מקרא לישראל‪ ,‬למפעל הציוני‪ .‬מעסים‬
‫יודעים כי בימי מלחמת‬
‫העולם השניה הציל מאות‬ ‫פירוש מדעי למקרא״‪ ,‬בעריכת משה גרינברג ושמואל אתיטוב‪ .‬במסגרת‬
‫אנשים מידי הנאצים ‪-‬‬ ‫מפעל זה ייצאו לאור במשך השנים פירושים לספרי התנ״ך על־ידי טובי‬

‫החוקרים‪ .‬עד־כה יצאו כמה מהספרים ה״קטנים" של התנ״ד ‪ -‬ספר רות‪ ,‬יהודית אילן מספרת על‬

‫שיר השירים וכדומה‪ .‬בימים אלו יצא לאור ספר ״יהושע״ מאת שמואל האיש בעמוד סר • בשנת‬
‫‪ 1917‬קנו ציוני רוסיה את‬
‫ספרייתו הגדולה של הברון‬ ‫אחיטוב‪ ,‬כבן ‪ 400‬עמוד‪ ,‬כולל הקדמה גדולה ומפות ועל כל עמוד של‬
‫דוד גינצבורג בשביל בית‬ ‫יהושע עמודים רבים של פירושים והסברים‪ .‬דומה שיש בידינו סוף־סוף‬

‫ספר שבו נוכל לקרוא ולהבין לעומקו את כיבוש הארץ לפי ספר יהושע‪ .‬הספרים הלאומי והאוניבר­‬

‫סיטאי‪ ,‬ד״ר מרדכי נדב‬ ‫עורכי ״מקרא לישראל״ מסבירים בפתח דבריהם את מה שהם‬
‫מספר בעמוד ‪ 3‬על גילגולי‬ ‫מבקשים‪ :‬״מקרא לישראל הוא פירוש הדיש ומקצועי למקרא‪ ,‬הנסמך על‬
‫דברי התרבות היהודית לדורותיה‪ .‬הפירוש שם לו למטרה את המשימות‬
‫הספריה שלא הגיעה עד‬ ‫הבאות‪ :‬להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא‪ ,‬בשים לב לעדות‬
‫עתה ליעודה • גרשום‬
‫שלום‪ ,‬ההיסטוריון וגדול‬

‫תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של חוקרי הקבלה‪ ,‬יצא לאחר‬
‫מלחמת העולם השניה‬
‫להציל ספרים עבריים‬ ‫המקרא‪ ,‬על סוגי הספרות השונים שבו‪ ,‬לאור המקבילות החוץ־מקראיות‬
‫ששרדו מידי הנאצים ‪-‬‬ ‫ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והתדשה; להביא את מיטב הידע‬
‫איתמר לוין מספר בעמוד ‪6‬‬ ‫על לשון המקרא‪ ,‬על יסוד חקר הלשונות השמיות‪ ,‬והמילונאות והדקדוק‬
‫על עלילות ההצלה • על‬ ‫המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים‪ ,‬כולל בירור‬

‫זיקתם ההדדית של תלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של נערים מעתיקי כתבי יד‬
‫המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האתרונים והסברות ההיסטוריות מספר מיכאל ריגלר בעמוד‬
‫‪ • 9‬פרופ׳ יעקב רותם‬
‫כותב על ימיו האחרונים‬ ‫התדשות; לבתון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המתשבה‬
‫המקראית והחוץ־מקראית; ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך‬
‫של יאנוש קורצ׳אק‪ ,‬עמוד‬
‫הדורות בקשר לסוגיות הגותיות פרשניות או היסטוריות מיוחדות ‪ • 14 -‬השתדלן מרוסהיים‬

‫‪ -‬עמוד ‪ • 17‬זאב ענר‬ ‫דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל ובעמים״‪.‬‬

‫מספר על הרעש הגדול‬ ‫משימות רבות ומעניינות‪ .‬משייגמר המפעל ‪ -‬ויש להניח כי יעברו עד‬
‫שהרס את צפת במאה‬ ‫אז שנים רבות ‪ -‬יתוסף לתרבות הישראלית הישג גדול‪.‬‬
‫הקודמת‪ ,‬עמוד ‪ • 18‬הסוד‬

‫שהעיב על חיי ביאליק‬

‫ומשפחות אחרות ‪ -‬נחום‬

‫קרוא בעמוד ‪ • 21‬בעמוד‬ ‫ה ח ת ם א ת י דיז־י ך ע ל ע ת מ ו ל‬
‫האחרון ‪ -‬סטורס הגיע על‬

‫סוס‬