Page 3 - etmol_126
P. 3
הספריה
עדיין לא
הגיעה
למקומה
ב־ 917ו רכשו ציוני רוסיה את
ספרייתו של הברון דוד גינצבורג
למען בית הספרים הלאומי.
איינשטיין פעל להעברת הספרים -
ללא הצלחה.
עד היום מעכבים הרוסים את מסירת
הספריה לבעליה
מאת מרדכי נדב
הברון גינצבורג בספריה שלו
כפים סוערות .דבר רכישת הספריה התפרסם גם בעתונות בחודש מאי ,1917חודשים אחדים לאחר מהפכת פברואר
היהודית ברוסיה ובגרמניה. וכחצי שנה לפני מהפכת אוקטובר הקומוניסטית ,בעיצומה
של מלחמת העולם הראשונה ,רכשו ציוני רוסיה את
הברון דוד גינצבורג היה דור שלישי בשושלת ברונים ספרייתו של הברון דוד גינצבורג מפטרבורג שמחירה 500
יהודים של בנקאים ואנשי עסקים ,נדבנים ואנשי ציבור אלף רובל זהב למען בית הספרים הלאומי בירושלים.
בפטרבורג .הברון דוד גינצבורג עצמו היה חוקר מדעי הרכישה התאפשרה בזכות נדיבותם של כמה מראשי
היהדות והמזרח ובראשית המאה הקים בביתו מעין אקדמיה הציונות ברוסיה -הלל זלטופולסקי ,יוסף פרסיץ ,יצחק
קטנה של חוקרים בנושאים אלו .לאחר פטירתו בשנת 1910 ניידיץ׳ וככל הנראה גם זלמן אפשטיין ,שתרמו כל אחד 100
ניסו אישים ,אירגונים ומוסדות אקדמיים רבים ,באמריקה אלף רובל .המוכרת ,הברונית מתילדה גינצבורג ,תרמה אף
ובאנגליה ,לרכוש את הספריה .בין המתעניינים היה גם בית־ היא 100אלף רובל על־ידי הוזלת המחיר ,והעמדתו על סך
הספרים הלאומי בירושלים .אליעזר בן־יהודה פירסם בעתונו של 400אלף רובל .הספריה כללה כ־ 14אלף ספרים ובהם
בירושלים קריאה נרגשת להציל את הספריה היקרה, 2056כתבי־יד עבריים ,מתוכם מספר רב של כתבי־יד
ולהציבה במקום האחד הראוי לו ,בבית הספרים הלאומי עתיקים וכתבי־יד בעלי חשיבות מרובה ,וכן כ־ססס! כתבי'
בירושלים .מיד לאחר מות הברון פנה החוקר היהודי א״א יד ערביים ,כ־ 8000ספרים עבריים וספרים בלשונות אחרות,
הרכבי שקיים קשרים מדעיים עם הברון גינצבורג אל רובם בנושאי היהדות .בראשית המאה נחשב אוסף כתבי היד
האלמנה למכור את הספריה למטרה זו .כן פעלו בעניין זה של הברון גינצבורג כאוסף השני במעלה בנושא היהודי
מנחם אוסישקין ,נחמן סירקין ואיש העסקים זיגמונד אחרי האוסף שבספריית ה׳בודליאנה׳ שבאוניברסיטת
רבינרסון ,ונעשו אף פניות לארתור ורבורג מראשי אוכספורד .הודעה חגיגית על רכישת הספריה נמסרה
ההסתדרות הציונית ,אל אנשי הון יהודיים .פעילות זו בוועידת ציוני רוסיה שהתקיימה באותו חודש בפטרבורג.
נכשלה אותו זמן ,אולם שבע שנים אחר־כך ,באמצע ימי צירי הוועידה קיבלו את ההודעה בהתלהבות ובמחיאות
המהפכה הרוסית ,החליטה הברונית למכור את הספריה