Page 3 - etmol_126
P. 3

‫הספריה‬
                                                            ‫עדיין לא‬

                                                              ‫הגיעה‬
                                                            ‫למקומה‬

                                                                   ‫ב־‪ 917‬ו רכשו ציוני רוסיה את‬
                                                                 ‫ספרייתו של הברון דוד גינצבורג‬

                                                                     ‫למען בית הספרים הלאומי‪.‬‬
                                                             ‫איינשטיין פעל להעברת הספרים ‪-‬‬

                                                                                   ‫ללא הצלחה‪.‬‬
                                                            ‫עד היום מעכבים הרוסים את מסירת‬

                                                                                ‫הספריה לבעליה‬

                                                                                       ‫מאת מרדכי נדב‬

                                                            ‫הברון גינצבורג בספריה שלו‬

‫כפים סוערות‪ .‬דבר רכישת הספריה התפרסם גם בעתונות‬             ‫בחודש מאי ‪ ,1917‬חודשים אחדים לאחר מהפכת פברואר‬
                                  ‫היהודית ברוסיה ובגרמניה‪.‬‬  ‫וכחצי שנה לפני מהפכת אוקטובר הקומוניסטית‪ ,‬בעיצומה‬
                                                            ‫של מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬רכשו ציוני רוסיה את‬
‫הברון דוד גינצבורג היה דור שלישי בשושלת ברונים‬              ‫ספרייתו של הברון דוד גינצבורג מפטרבורג שמחירה ‪500‬‬
‫יהודים של בנקאים ואנשי עסקים‪ ,‬נדבנים ואנשי ציבור‬            ‫אלף רובל זהב למען בית הספרים הלאומי בירושלים‪.‬‬
‫בפטרבורג‪ .‬הברון דוד גינצבורג עצמו היה חוקר מדעי‬             ‫הרכישה התאפשרה בזכות נדיבותם של כמה מראשי‬
‫היהדות והמזרח ובראשית המאה הקים בביתו מעין אקדמיה‬           ‫הציונות ברוסיה ‪ -‬הלל זלטופולסקי‪ ,‬יוסף פרסיץ‪ ,‬יצחק‬
‫קטנה של חוקרים בנושאים אלו‪ .‬לאחר פטירתו בשנת ‪1910‬‬           ‫ניידיץ׳ וככל הנראה גם זלמן אפשטיין‪ ,‬שתרמו כל אחד ‪100‬‬
‫ניסו אישים‪ ,‬אירגונים ומוסדות אקדמיים רבים‪ ,‬באמריקה‬          ‫אלף רובל‪ .‬המוכרת‪ ,‬הברונית מתילדה גינצבורג‪ ,‬תרמה אף‬
‫ובאנגליה‪ ,‬לרכוש את הספריה‪ .‬בין המתעניינים היה גם בית־‬       ‫היא ‪ 100‬אלף רובל על־ידי הוזלת המחיר‪ ,‬והעמדתו על סך‬
‫הספרים הלאומי בירושלים‪ .‬אליעזר בן־יהודה פירסם בעתונו‬        ‫של ‪ 400‬אלף רובל‪ .‬הספריה כללה כ־‪ 14‬אלף ספרים ובהם‬
‫בירושלים קריאה נרגשת להציל את הספריה היקרה‪,‬‬                 ‫‪ 2056‬כתבי־יד עבריים‪ ,‬מתוכם מספר רב של כתבי־יד‬
‫ולהציבה במקום האחד הראוי לו‪ ,‬בבית הספרים הלאומי‬             ‫עתיקים וכתבי־יד בעלי חשיבות מרובה‪ ,‬וכן כ־ססס! כתבי'‬
‫בירושלים‪ .‬מיד לאחר מות הברון פנה החוקר היהודי א״א‬           ‫יד ערביים‪ ,‬כ־‪ 8000‬ספרים עבריים וספרים בלשונות אחרות‪,‬‬
‫הרכבי שקיים קשרים מדעיים עם הברון גינצבורג אל‬               ‫רובם בנושאי היהדות‪ .‬בראשית המאה נחשב אוסף כתבי היד‬
‫האלמנה למכור את הספריה למטרה זו‪ .‬כן פעלו בעניין זה‬          ‫של הברון גינצבורג כאוסף השני במעלה בנושא היהודי‬
‫מנחם אוסישקין‪ ,‬נחמן סירקין ואיש העסקים זיגמונד‬              ‫אחרי האוסף שבספריית ה׳בודליאנה׳ שבאוניברסיטת‬
‫רבינרסון‪ ,‬ונעשו אף פניות לארתור ורבורג מראשי‬                ‫אוכספורד‪ .‬הודעה חגיגית על רכישת הספריה נמסרה‬
‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬אל אנשי הון יהודיים‪ .‬פעילות זו‬            ‫בוועידת ציוני רוסיה שהתקיימה באותו חודש בפטרבורג‪.‬‬
‫נכשלה אותו זמן‪ ,‬אולם שבע שנים אחר־כך‪ ,‬באמצע ימי‬             ‫צירי הוועידה קיבלו את ההודעה בהתלהבות ובמחיאות‬
‫המהפכה הרוסית‪ ,‬החליטה הברונית למכור את הספריה‬
   1   2   3   4   5   6   7   8