Page 26 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל
P. 26
קתדרה 26עידו גרפינקל
נעשה על מנת לקדם מכירות ולהפוך אותו לדיסנילנד של ג'נטריפיקציה' 80.כך בדיוק קרה בשרונה.
היא דוגמה קיצונית לנזק הנגרם למרקם היסטורי על ידי החייאה חפוזה וקפיטליזציה של מורשת
על מנת להפיק ממנה רווחים מהירים לטווח הקצר .למשל בית העם בשרונה הוזז למקום חדש כדי
שהבניין ישומר ,וכעת נעשים בו שימושים מסחריים .זהו תרחיש 5בדגם — התחדשות ממוסדת,
הכוללת שיפוץ ושחזור מקיפים של האתר ,על מנת לגרוף ממנו רווחים.
הצורך העירוני בירושלים ליישב את השכונות החדשות שנכבשו במלחמת העצמאות הפך את
המושבה הגרמנית לשכונה מתפקדת .הקצאת בית העם לכנסייה הארמנית באה אף היא לענות על
צורך עירוני ,שכן היה על המדינה להקצות בניין עבור שירותי הדת של המיעוט הארמני ,והיה בידה
בניין דתי נוצרי — אף שהטמפלרים לא כינוהו כנסייה — שעמד ריק .בעקבות השימוש הספונטני
(כמעט לחלוטין) המתמשך של בית העם כבניין דת ,הוא שמור באופן האותנטי ביותר .לפי אמנת
נארה שימור האותנטיות חשוב לא פחות משימור פיזי של המונומנט כפי שמחייבת אמנת ונציה 81.עם
זאת שימוש ספונטני מתמשך אינו ממש שימור ,ובית העם המוזנח בירושלים הלך ודעך עם השנים.
רק כאשר גוף פרטי בעל חוסן כלכלי כמו רשת 'ישרוטל' החליט שיש לו עניין במתחם ,זכה בית העם
לשיפוץ .מצב המושבה בירושלים קרוב יותר מכול לתרחיש — 3שילוב ספונטני ואורגני במרקם חיים
מודרני — להוציא את מקרה המלון ,שדומה יותר לתרחיש .5
בכל אחת משלוש המושבות היה בשלב כלשהו איום ממשי של הרס הרקמה שהשאירו הטמפלרים,
ובכולן החליטו בסופו של דבר הרשויות המקומיות בישראל לשמרה במידה מסוימת .יש להדגיש
שאנשי החברה האזרחית ,מובילי מאבקי השימור בארץ ,הגדילו לעשות ,שכן הם לא נאבקו על
שימור מורשתם שלהם אלא על שימור מורשת של עם אחר ,העם הגרמני ,שהיה האויב הגדול ביותר
לעם היהודי בעבר הלא רחוק .לדברי מועלם יש שתים עשרה תוכנית שימור מאושרות של מורשת
טמפלרית בארץ ,שהן 8אחוזים מסך תוכניות השימור המאושרות 82.זהו הישג נאה בהתחשב בהיקפה
הקטן באופן יחסי של הנוכחות הטמפלרית בארץ וביחס השלילי אליהם בזמן מלחמת העולם השנייה
ובעשורים שלאחריה.
עניין השימור עלה בהקשר של כל אחת מן המושבות הגרמניות ,עקב סכנת הרס בתיהן העתיקים
לצורכי פיתוח כלכלי ,ובשלושתן הוחלט בסופו של דבר לאמץ את ערך השימור ,ואף לעשות בו
שימוש תדמיתי וכלכלי .ואולם תוצאות השימור של אותו האובייקט ,המושבה הגרמנית ,שונות בכל
עיר ועיר ,בשל אופייה השונה כל אחת מן הערים .המושבות כיום שונות זו מזו באופן מהותי ,הרבה
יותר משהיו שונות זו מזו אז ,כחמישים שנה לאחר שנוסדו .לכן אני סבור שכיום כל מושבה היא
תמונת ראי של העיר שבתחומה היא יושבת ,ובמילים אחרות — המיקום הגיאוגרפי השפיע יותר
מאשר התהליך החברתי־ההיסטורי.
N. Mualem, ‘New Trajectories in Historic Preservation: The Rise of Built-Heritage Protection in Israel’, 8 0
Journal of Urban Affairs, 37 (2014), p. 635
J. Jokilehto, ‘International Trends in Historic Preservation: From Ancient Monuments to Living Cultures’, 81
Association for Preservation Technology International, 29 (1998), pp. 17–19
8 2מועלם (לעיל ,הערה ,)80עמ' .634
קתדרה ,175ניסן תש"ף ,עמ' 26-1
