Page 26 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל
P. 26

‫קתדרה ‪ 26‬עידו גרפינקל‬

‫נעשה על מנת לקדם מכירות ולהפוך אותו לדיסנילנד של ג'נטריפיקציה'‪ 80.‬כך בדיוק קרה בשרונה‪.‬‬
‫היא דוגמה קיצונית לנזק הנגרם למרקם היסטורי על ידי החייאה חפוזה וקפיטליזציה של מורשת‬
‫על מנת להפיק ממנה רווחים מהירים לטווח הקצר‪ .‬למשל בית העם בשרונה הוזז למקום חדש כדי‬
‫שהבניין ישומר‪ ,‬וכעת נעשים בו שימושים מסחריים‪ .‬זהו תרחיש ‪ 5‬בדגם — התחדשות ממוסדת‪,‬‬

                           ‫הכוללת שיפוץ ושחזור מקיפים של האתר‪ ,‬על מנת לגרוף ממנו רווחים‪.‬‬
‫הצורך העירוני בירושלים ליישב את השכונות החדשות שנכבשו במלחמת העצמאות הפך את‬
‫המושבה הגרמנית לשכונה מתפקדת‪ .‬הקצאת בית העם לכנסייה הארמנית באה אף היא לענות על‬
‫צורך עירוני‪ ,‬שכן היה על המדינה להקצות בניין עבור שירותי הדת של המיעוט הארמני‪ ,‬והיה בידה‬
‫בניין דתי נוצרי — אף שהטמפלרים לא כינוהו כנסייה — שעמד ריק‪ .‬בעקבות השימוש הספונטני‬
‫(כמעט לחלוטין) המתמשך של בית העם כבניין דת‪ ,‬הוא שמור באופן האותנטי ביותר‪ .‬לפי אמנת‬
‫נארה שימור האותנטיות חשוב לא פחות משימור פיזי של המונומנט כפי שמחייבת אמנת ונציה‪ 81.‬עם‬
‫זאת שימוש ספונטני מתמשך אינו ממש שימור‪ ,‬ובית העם המוזנח בירושלים הלך ודעך עם השנים‪.‬‬
‫רק כאשר גוף פרטי בעל חוסן כלכלי כמו רשת 'ישרוטל' החליט שיש לו עניין במתחם‪ ,‬זכה בית העם‬
‫לשיפוץ‪ .‬מצב המושבה בירושלים קרוב יותר מכול לתרחיש ‪ — 3‬שילוב ספונטני ואורגני במרקם חיים‬

                                      ‫מודרני — להוציא את מקרה המלון‪ ,‬שדומה יותר לתרחיש ‪.5‬‬
‫בכל אחת משלוש המושבות היה בשלב כלשהו איום ממשי של הרס הרקמה שהשאירו הטמפלרים‪,‬‬
‫ובכולן החליטו בסופו של דבר הרשויות המקומיות בישראל לשמרה במידה מסוימת‪ .‬יש להדגיש‬
‫שאנשי החברה האזרחית‪ ,‬מובילי מאבקי השימור בארץ‪ ,‬הגדילו לעשות‪ ,‬שכן הם לא נאבקו על‬
‫שימור מורשתם שלהם אלא על שימור מורשת של עם אחר‪ ,‬העם הגרמני‪ ,‬שהיה האויב הגדול ביותר‬
‫לעם היהודי בעבר הלא רחוק‪ .‬לדברי מועלם יש שתים עשרה תוכנית שימור מאושרות של מורשת‬
‫טמפלרית בארץ‪ ,‬שהן ‪ 8‬אחוזים מסך תוכניות השימור המאושרות‪ 82.‬זהו הישג נאה בהתחשב בהיקפה‬
‫הקטן באופן יחסי של הנוכחות הטמפלרית בארץ וביחס השלילי אליהם בזמן מלחמת העולם השנייה‬

                                                                             ‫ובעשורים שלאחריה‪.‬‬
‫עניין השימור עלה בהקשר של כל אחת מן המושבות הגרמניות‪ ,‬עקב סכנת הרס בתיהן העתיקים‬
‫לצורכי פיתוח כלכלי‪ ,‬ובשלושתן הוחלט בסופו של דבר לאמץ את ערך השימור‪ ,‬ואף לעשות בו‬
‫שימוש תדמיתי וכלכלי‪ .‬ואולם תוצאות השימור של אותו האובייקט‪ ,‬המושבה הגרמנית‪ ,‬שונות בכל‬
‫עיר ועיר‪ ,‬בשל אופייה השונה כל אחת מן הערים‪ .‬המושבות כיום שונות זו מזו באופן מהותי‪ ,‬הרבה‬
‫יותר משהיו שונות זו מזו אז‪ ,‬כחמישים שנה לאחר שנוסדו‪ .‬לכן אני סבור שכיום כל מושבה היא‬
‫תמונת ראי של העיר שבתחומה היא יושבת‪ ,‬ובמילים אחרות — המיקום הגיאוגרפי השפיע יותר‬

                                                               ‫מאשר התהליך החברתי־ההיסטורי‪.‬‬

‫‪N. Mualem, ‘New Trajectories in Historic Preservation: The Rise of Built-Heritage Protection in Israel’, 8	 0‬‬
                                                                           ‫‪Journal of Urban Affairs, 37 (2014), p. 635‬‬

‫‪J. Jokilehto, ‘International Trends in Historic Preservation: From Ancient Monuments to Living Cultures’, 	81‬‬
                                      ‫‪Association for Preservation Technology International, 29 (1998), pp. 17–19‬‬
                                                                                  ‫‪ 8	 2‬מועלם (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)80‬עמ' ‪.634‬‬

                  ‫קתדרה ‪ ,175‬ניסן תש"ף‪ ,‬עמ' ‪26-1‬‬
   21   22   23   24   25   26