Page 25 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל
P. 25
מושבה גרמנית בעיר ישראלית 25קתדרה
מלון גדול ,מלון 'קולוני' ,ואולם התוכנית עוררה התנגדות ציבורית עזה ,ונדחתה בוועדה המקומית
בשנת .2007בסופו של דבר נבנה במקום מלון 'אוריינט' של חברת 'ישרוטל' ,והוא נפתח בשנת
.2017ממדיו קטנים בהשוואה לאלו של מלון 'קולוני' ,והוא אינו פולש לשטח מבנה בית העם הסמוך
(כיום כנסייה ארמנית) ,שאף שופץ על ידי היזם במסגרת שיפור פני השכונה.
בכל שלוש המושבות איימו לחצי פיתוח לפגוע במרקם המקורי — לגרום להריסת בתים טמפלריים
ולבניית מבנים גדולים וגבוהים שאינם משתלבים באופי המקום .כל התוכניות הללו עוררו התנגדות
מקומית ,ובכל מאבק כזה הושגו תוצאות לטובת השימור ,גם אם לא הושגו כל היעדים .עם זאת
אף תוכנית אחת לא התבטלה לחלוטין עקב המאבקים ,אלא רק נעשו בתוכניות שינויים ,כלומר
המאבקים הובילו לפשרות .עוצמת המאבק בתל אביב היא ללא ספק המרשימה ביותר ,וכך גם
התוצאות ,בהתחשב בעובדה ששרונה נועדה להימחק כליל .במקום השני נמצאת חיפה ,שהמאבק בה
נגד תוכנית 'מגדל גנים' הביא לצמצום משמעותי בתוכנית .ההישג המשמעותי בחיפה הוא הפיכת כל
המושבה הגרמנית למוקד התיירות החשוב בעיר .זהו ללא ספק הישג גדול יותר מאשר ביטול תוכנית
בנייה של מבנה זה או אחר .בן־ארצי אף טען כי תוצאותיו המוצלחות של המאבק בחיפה הניעו את
המאבק בתל אביב על שימור שרונה 79.במקום השלישי מבחינת המאבקים בתוכניות פיתוח נמצאת
ירושלים .ראשית ,המושבה מעולם לא חדלה לשמש בה כמתחם מגורים מבוקש ,ועל כן לא הוצעו
תוכניות גדולות להרס מבנים ,ולא התעורר צורך לצאת למאבקים גדולים על שימור .שנית ,במאבקים
נקודתיים שהיו הושגה הצלחה חלקית ,כמו צמצום הפרופורציות של מלון מתוכנן.
ה .סיכום ומסקנות
ההבדלים בשימושי הקרקע המודרניים במושבות הטמפלרים נובעים מצרכים עירוניים שונים בכל
עיר ועיר .הצורך העירוני של חיפה למתג עצמה כעיר מושכת הניע את מקבלי ההחלטות להדגיש
אתרים בעלי עניין .המושבה הגרמנית והגנים הבהאים הנפרסים מעליה — שהם אתר מורשת עולמי
— יוצרים מוקד משיכה לתיירים ,ולו לביקור בזק ,הכולל צילום כמה תמונות ממספר נקודות תצפית.
הכנסת מוזיאון לשטח המושבה אמורה להקנות לאתר ערך מוסף ,ואולי לגרום למבקרים לבלות בו
זמן רב יותר ולפקוד את המסעדות ובתי הקפה הרבים במקום .כך הפך בית העם הטמפלרי ,בניין
היסטורי בעל חשיבות עליונה בעיר ,ל'מוזיאון העיר' ,וסייעה לכך תרומה נדיבה מגרמניה .לפי שעה
אין נתונים אובייקטיוויים שעל פיהם אפשר לקבוע אם המהלכים שנעשו במושבה הגרמנית השיגו
את מטרתם .מבחינת הדגם חיפה מתאימה לתרחיש — 4נעשו בה שימור יזום ו'מתיחת פנים' למתחם
ישן שהוזנח.
בתל אביב הושם דגש על צורך כלכלי יותר מאשר בערים האחרות .לכן לשיטתם של המתכננים
כאשר הם נאלצים לעמוד בתקני השימור כדאי שתהיה לכך הצדקה כלכלית .לדברי ניר מועלם קיים
חשש כי 'כאשר במדינת ישראל מתבצע שימור של אתר שאינו חלק מהנרטיב היהודי או הציוני ,הדבר
79ריאיון עם בן־ארצי (לעיל ,הערה .)15