Page 22 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל

‫קתדרה ‪ 22‬עידו גרפינקל‬

‫עולה בבירור כי מספרים אלה אינם מציאותיים‪ .‬מקור אחר‪ ,‬כנראה מעודכן ומהימן יותר‪ ,‬הוא פאול‬
‫זאואר — בספרו משנת ‪ 1985‬על ההיסטוריה הטמפלרית קבע כי בשנת ‪ 1925‬היו בחיפה ‪ 393‬תושבים‬

‫ו־‪ 144‬מבנים‪ ,‬בשרונה ‪ 225‬תושבים ו־‪ 87‬מבנים ובירושלים ‪ 158‬תושבים ו־‪ 62‬מבנים‪72.‬‬
‫אומנם מספר התושבים היה דינמי‪ ,‬ורבים עזבו בשנות מלחמת העולם הראשונה ולאחריה‪ ,‬אך‬
‫למיטב הבנתי מספר הבתים לא השתנה‪ ,‬מפני שהמבנים במושבות לא נפגעו בקרבות מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬ומנגד לא הייתה תוספת משמעותית למושבות בראשית שנות העשרים — הטמפלרים‬
‫שחזרו למושבות הנטושות העדיפו להתמקד בשימור הקיים‪ 73.‬הפער שבין הנתונים בשני המקורות‬
‫בלתי ניתן לגישור‪ ,‬ועל כן לצורך ההשוואה בין המושבות חישבתי בעצמי את מספר הבתים‪ ,‬על בסיס‬

‫הנתונים הזמינים ממפות‪ ,‬תצלומי אוויר ובשטח כיום‪.‬‬
‫בניית בסיס נתונים לחיפה הייתה הקשה ביותר‪ ,‬כיוון שזו המושבה הגדולה ביותר‪ ,‬וכיוון שמצאתי‬
‫מקורות רבים הסותרים זה את זה‪ .‬המקור הטוב יותר לחשב באמצעותו את מספר המבנים במושבה‬
‫הוא מפת חיפה ששרטט גוטליב שומאכר (איור ‪ .)2‬כמו כן נעזרתי במפה טמפלרית מודרנית ששחזרו‬
‫בני העדה הטמפלרית בימינו‪ ,‬המראה את הבתים ואת שמות המשפחות שחיו בהן‪ ,‬אך היה עליי לגרוע‬
‫כאן מהחישוב בתים רבים שנבנו בתקופת המנדט‪ .‬לשם כך נעזרתי במפת גילי הבתים של הסקר‬
‫שערכו מושלי וקשטן בשנת ‪ .1996‬מספר הבתים שזיהיתי במפת שומאכר משנת ‪ 1911‬עומד על ‪.136‬‬
‫נעזרתי גם בידע הרב של יעקב אייזלר‪ ,‬שזיהה עבורי אילו מבין הבתים שזיהיתי נהרסו עם השנים‪,‬‬

‫וכך הגעתי למספר הסופי של ‪ 109‬בתים מקוריים הקיימים כיום‪.‬‬
‫בשרונה ספרתי את המבנים הטמפלריים שהיו בדרום המושבה בעזרת תצלום אוויר ממלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬ומספרם עומד על ‪ .57‬לבירור המצב כיום בדקתי מספר מפות‪ ,‬ומצאתי שמספר‬
‫הבתים ‪ .33‬במפה מסחרית מודרנית של שרונה (איור ‪ )8‬ובתוכנית המבנים ששומרו‪ ,‬נהרסו והוזזו לפי‬
‫'המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות'‪ ,‬יש ‪ 30‬מבנים במקומם ועוד ‪ 5‬שהועתקו‪ ,‬סך הכול ‪35‬‬
‫מבנים‪ .‬אולם בין אותם ‪ 35‬מבנים יש להערכתי ‪ 3‬שנבנו או חודשו באופן משמעותי בתקופת המנדט‬
‫(‪ 114 ,112 ,103‬במפה המסחרית המודרנית)‪ .‬אומנם הוחלט כי הם ראויים לשימור כחלק ממתחם‬
‫שרונה‪ ,‬אך אין למנות אותם במספר הסופי של בתי המושבה מסוף התקופה העות'מאנית ששומרו‪.‬‬
‫בית טמפלרי נוסף‪ ,‬בית ליפמן (מאוחר יותר בניין רשות השידור)‪ ,‬עומד על תילו ונראה היטב כבית‬
‫המערבי ביותר בשרונה בתצלום אוויר משנת ‪ .1918‬הוא עדיין כלול במתחם שרונה‪ ,‬ויש חשש כבד‬

‫שייהרס בעתיד‪ .‬אם כן כיום קיימים בדרום שרונה ‪ 33‬מתוך ‪ 57‬הבתים שעמדו בה‪.‬‬
‫לספירת המבנים במושבה בירושלים השתמשתי במפה הטמפלרית ששרטט זנדל בשנת ‪,1898‬‬
‫מעודכנת לשנות השלושים (איור ‪ .)4‬הוספתי בה את גבולות המושבה לפי תצלום אוויר משנת ‪1917‬‬
‫(איור ‪ )3‬וצלבים אדומים על שבעה בתים שנהרסו‪ 74.‬לבירור המצב כיום השתמשתי במפת גיל הבתים‬
‫ב'תוכנית המושבות' של קרטס (איור ‪ ,)9‬ובה נראים ‪ 35‬מבנים בסגנון טמפלרי (ירוק) בשטח הנזכר‪,‬‬

‫‪P. Sauer, Uns rief das Heilige Land: Die Tempelgesellschaft im Wandel der Zeit, Stuttgart 1985, p. 184 7 2‬‬
‫‪ 73‬גלנק‪ ,‬בלייך והרינג (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)68‬עמ' ‪.98‬‬

‫‪ 7 4‬בכוונה בחרתי שלא לכלול בבסיס הנתונים את מנזר סנט צ'רלס והאכסניה שבו‪ ,‬כי אלה נבנו בתקופת המנדט הבריטי‪.‬‬

‫קתדרה ‪ ,175‬ניסן תש"ף‪ ,‬עמ' ‪26-1‬‬